אליפויות וגביעים בקבוצות הנוער של מכבי תל אביב, חמישיית הטורניר ביורוליג לנוער, זימון למחנה האימונים היוקרתי "כדורסל ללא גבולות" בו הצטיינו בעבר דני אבדיה ועומרי כספי, הובלה של נבחרת הקדטים של ישראל – זו רק רשימת ההישגים החלקית והמאוד התחלתית של עופרי נווה, בן 18, שנחשב לכישרון הגדול הבא של הכדורסל הישראלי. אבל אם תרצו לראות אותו העונה במגרשים בישראל לא תצליחו – כי הוא עובר לשחק במכללות בארצות הברית.
נווה, גארד-פורוורד, חתם בזכות סוכנות UVISION של יובל שחם במכללת ווסט וירג'יניה בארצות הברית ואת הריאיון איתו ערכנו ממש רגע לפני שהוא עולה על המטוס, לבדו, ומתחיל את המסע במדינה שבה הכדורסל הוא דרך חיים. אלא שזו ממש לא הפעם הראשונה בה נווה עובר דירה לבדו. כבר בכיתה ח' הוא עבר מהצפון למרכז בכדי להתמקד בכדורסל.
"התחלתי לשחק בכיתה ד' במועדון גליל גולן ברמת הגולן", מספר נווה. "שיחקתי שם עד כיתה ח' ואז עברתי לשחק במכבי ת"א ולגור בדירה של האקדמיה. אולי לאנשים זה ייראה מוזר שעברתי לבד אבל זה חינוך מהבית. תמיד אמרו לי ולאחים שלי לצאת מאיזור הנוחות ולקחת סיכונים בשביל להגיע להצלחות. זה בדיוק מה שעשיתי".
וזה השתלם. בגיל נערים זכה עם מכבי ת"א בדאבל (אליפות וגביע) והיה שחקן הנערים הבולט בישראל. בכיתה יא׳, כחלק מקבוצת הנוער של מכבי ת"א, הוא השתתף איתה בטורניר היורוליג לנוער ונבחר לחמישיית הטורניר. מיד לאחר מכן זומן ל- NBA BASKETBALL WITHOUT BORDER, מחנה יוקרתי של האן.בי.איי לפרוספקטים הטובים באירופה שבעבר השתתפו בו גם דני אבדיה ועומרי כספי. השנה, כשהוא בכיתה יב', הוביל את מכבי ת"א לדאבל נוסף בנוער והיה אחד משחקניה הבולטים של נבחרת הנוער של ישראל באליפות האחרונה שנערכה רק לפני כמה שבועות.
מה עשה לך המעבר לבד מהצפון למרכז?
"זה ביגר אותי. בין אם זה לדעת להסתדר לבד, לפתח יותר שיחות עם אנשים חדשים בדירה או בתל אביב עצמה. רמת הגולן ותל אביב אלה שתי תרבויות שונות. זו הייתה זכות. זה הפך אותי לכדורסלן יותר טוב. למדתי להסתדר עם דברים לבד. בגלל שהייתי רחוק ממשפחה וחברים הייתי צריך יותר להיפתח לאנשים חדשים וזה עזר לי להתמודד עם קשיים ולהכיר יותר טוב את החברים בקבוצה".
ספר על האקדמיה של מכבי ת"א.
"אני חושב שכל המעטפת של מכבי ת"א היא ברמה הכי גבוהה שיש בארץ ואולי אפילו באירופה. התייחסו אליי ולשאר השחקנים ברמה הכי מקצועית ומקצוענית שיש, אבל גם יודעים 'לתת בראש' כשצריך. אגב, זה לא שבגלל שהגעתי מהצפון והייתי לבד התייחסו אליי שונה או משהו כזה. מתייחסים לכל השחקנים אותו דבר ופשוט הופכים אותנו לשחקנים".
מתי הבנת שאתה טוב בדבר הזה שנקרא כדורסל?
"אני חושב שמההתחלה בגולן הרגשתי שאני יכול להיות שחקן כדורסל טוב, אבל זה אף פעם לא סינוור אותי ופשוט המשכתי לעבוד קשה, זה המפתח מבחינתי. כישרון נותן בונוס, אבל הכי חשוב זה לעבוד קשה תמיד".
חשבת להמשיך לשחק בקבוצה פחות גדולה בישראל בשביל להתפתח?
"כן, האופציות שלי היו או קולג' או להישאר בקבוצת בת של מכבי בארץ, אבל אחרי הרבה מחשבה עם ההורים החלטנו שהדבר הנכון לעשות זה לצאת לארה"ב. שוב, גם בגלל שצריך לקחת סיכונים ולצאת מאזור הנוחות, אבל גם מבחינת כדורסל - אני חושב שהעבודה שם לעומת הארץ תהיה יותר מתאימה ומשמעותית עבורי ותעזור לי להפוך לשחקן יותר משמעותי בעתיד".
נבחרת לחמישיית הטורניר של היורוליג לנוער, זה לא הביא הצעות מאירופה?
"אני מאמין שהייתה התעניינות באירופה, אבל אני לא מתעסק בהצעות או משהו כזה. בשביל זה יש את הסוכן. אני מתרכז בלשחק ולעשות את ההכי טוב שלי על המגרש. גם אחרי הטורניר האחרון של הנבחרת הבנתי שסימנו אותי הרבה מאמנים וציידי כשרונות וזה כמובן העלה לי את המנייה".
— Ofri Naveh (@OfriNaveh) June 1, 2023
אז איך התקבלה ההחלטה לצאת למכללות?
"הבנתי ששם יש לי יותר אופציות לעבוד על עצמי כדי להפוך לשחקן יותר טוב. יש שם יותר משאבים כדי להתפתח בתור שחקן. ווסט וירג'יניה בדיוק החליפו את הצוות המקצועי וכמעט את כל השחקנים וזה אמר שלמרות שאני חדש, יהיו לי יותר הזדמנויות לקבל דקות ולהתפתח ולזכות לאמון מהמאמנים בדיוק כמו כולם, לעומת מקומות שבהם יש ותיקים עם מערכות יחסים קודמות".
אגב, עם היציאה למכללות נווה קיבל דחיית שחרור, מה שאומר שכשהוא יסיים שם הוא יצטרך לחזור לישראל ולהשלים את השירות הצבאי.
"מאמין שאני יכול להגיע ל-NBA"
נווה יהפוך לישראלי הראשון שיקבל שכר תוך כדי לימודיו, בזכות חוק שעבר לפני כשנתיים בארה"ב המאפשר לתלמידים לקבל כסף מפרסומות וחסויות. על הסכום עצמו נווה לא מדבר ("אלה דברים שהסוכן מתעסק איתם"), אבל לפי ההערכות מדובר בממוצע שנתי של 80 עד 100 אלף דולר בשנה – סכום מכובד לכל הדעות עבור ילד בן 18: "זה נותן שקט להתעסק עם הכדורסל והלימודים. אני מפרסם את חנות הבגדים של ווסט וירג'יניה".
מה השאיפה שלך כשאתה יוצא לשם?
"השאיפה היא כמובן לעשות עונה אחת או שתיים שם, לככב ולהיכנס לדראפט ה-NBA. אני מאמין שאני יכול ומסוגל להגיע לשם, אבל אני חושב שאני צריך עוד לעבוד על עצמי ועל המשחק שלי לא מעט. אי אפשר לדעת כמובן מה יהיה בעתיד".
מי ההשראה שלך?
"דני אבדיה. הוא גדל כמוני במכבי ת"א, כיכב בנבחרות הנוער של ישראל ושיחק במחנה 'כדורסל ללא גבולות' של ה-NBA בדיוק כמוני. עצם זה שהוא הגיע ל-NBA כשחקן צעיר נותן לי מוטיבציה. אני יכול להגיד שהוא סוג של 'פוסטר' עבורי. אבל השחקן האהוב עליי הוא לוקה דונצ'יץ'. אני מאוד אוהב להסתכל עליו משחק. הוא משחק חכם ומלהיב".
אנחנו רואים הרבה בעיה לשחקני NBA לצאת למשימות של הנבחרת. איך אתה תנהג באותו מצב?
"כרגע זה עוד רחוק אז אני לא יודע, אבל אנחנו דיברנו עם המכללה על העניינים האלה והם דווקא תומכים בזה שאני אצא לשחק עם הנבחרת".
הנבחרת הבוגרת משחקת בימים אלה בטורניר קדם מוקדמות האולימפיאדה ויש לא מעט חיסורים של שחקנים בכירים. אתה חושב שהיה צריך לתת את המושכות לשחקנים שהצליחו בקיץ האחרון עם הנבחרות הצעירות?
"אני חושב שזה יכול להיות רעיון מצוין לתת את המושכות לשחקנים מנבחרת העתודה, אנחנו בקדטים עדיין צעירים מדי ולא השתפשפנו מספיק מול שחקנים בוגרים. כמובן שאם היו קוראים לנו היינו שמחים לבוא ולתת מעצמנו".
מה אתה אומר לאלה שאומרים שאנחנו טובים רק בגילאים הצעירים ואז מתקלקלים בבוגרים?
"אין לי כל כך תשובה לזה. הרבה פעמים מדובר פשוט בכימיה בתוך הקבוצה. בשבילנו למשל גם במכבי וגם בנבחרת היה חיבור מטורף. אולי בבוגרים כשמתחילים לדבר על שכר וכל השחקנים מגיעים מקבוצות שונות זה מתקלקל. אני מאוד מקווה שבעתיד נצליח להגיע להישגים גם עם הנבחרת הבוגרת".
אז איפה תשחק בעוד 5 שנים? מכבי? NBA? אירופה?
"מקווה בקבוצה שהכי תתאים לי ובמקום שאני הכי אוכל להתפתח בו".