sportFive1286553 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

43 משחקים עטפו לנו את הסיבוב הראשון בפלייאוף 2023, שנחתם הלילה (בין ראשון לשני) עם ה-3:4 של גולדן סטייט בסקרמנטו וההצגה ההיסטורית של סטף קרי. לפני שחצאי הגמר האזוריים יתפסו תאוצה - אנחנו כאן כדי להביט לאחור על השבועות האחרונים ולסכם את חלק א' ב"פוסט-סיזן" עם 10 מסקנות.

1. אף אחד מאיתנו לא ישכח את הסיבוב הראשון הזה בזמן הקרוב
מיאמי מדיחה את מילווקי והופכת למדורגת 8 השישית בהיסטוריה שמנצחת סדרת פלייאוף, סקרמנטו שבה למעמד אחרי 17 שנה, גולדן סטייט חוזרת מפיגור 2:0, הניקס שולחים הביתה את דונובן מיצ'ל וחוזרים להיות רלוונטיים, הקליפרס כבר לא, לברון ג'יימס VS דילון ברוקס, ג'ימי באטלר מתחפש למייקל ג'ורדן, דווין בוקר בשיאו, סטף קרי שובר את שיא הנקודות במשחק 7 ועוד שלל סיפורים מדהימים.

2. "פלייאוף ג'ימי" הוא אמיתי, והוא פוגע בשם של העונה הסדירה
עוד לפני הסדרה נגד מילווקי ידענו שג'ימי באטלר הופך למפלצת בפלייאוף, אבל לא ידענו שעד כדי כך. 37.6 נקודות ב-60% מהשדה ו-44% משלוש, סלי קלאץ' מהסרטים והופעה אחת של 56 נקודות שנכנסה לספרי ההיסטוריה של ה"פוסט-סיזן". כך נראה הסיבוב הראשון של באטלר, ששוב הציג יכולת ואופי "ג'ורדני" בשלב הזה של העונה.  

זה לא שכוכב ההיט רשם עונה סדירה חלשה, הוא קלע 22.9 נקודות למשחק ב-53.9% מהשדה (שיא קריירה, בפער של כ-4%), אבל בפלייאוף מדובר בחיה מסוג אחר, שפתאום שווה מקום בדיון הטוב בעולם. לאורך ארבע עונותיו במיאמי באטלר קלע 21.5 נקודות בממוצע בעונה הסדירה (0 משחקים עם 40+ נקודות), ו-25.1 בפלייאוף (8 משחקים עם 40+ נקודות).

באטלר בעצם אומר לכל המבקרים של העונה הסדירה - אתם צודקים, הדבר האמיתי מתחיל באפריל וחבל לבזבז יותר מדי אנרגיות על 82 המשחקים הראשונים. ביחד עם ההדחה של ממפיס שסיימה שנייה במערב (פעם ראשונה שמדורגות 1 ו-2 מודחות בסיבוב הראשון), המניה של הפלייאוף אמנם עלתה, אבל זו של העונה הסדירה צנחה עוד יותר.

3. לוס אנג'לס לייקרס מועמדת רצינית לאליפות
לברון ג'יימס את אנתוני דייויס, קלעים ושחקני נשמה שמשאירים את הלב על הפרקט - הנוסחה שעבדה בפלייאוף 2020 חזרה ועם שמחת חיים שמזכירה את החבורה מה"בועה" - חייבים לקחת ברצינות את הלייקרס.

לראשונה מאז 2010 המדורגת שביעית ניצחה בפלייאוף וזה כנראה לא היה קורה לולא המהלכים המדויקים של רוב פלינקה שחיזקו משמעותית את הסגל. דייויס סיפק סדרה לפנתיאון בהגנה שהובילה את LA ל-9.2 חסימות בממוצע למשחק (בוסטון שנייה בפלייאוף עם 7.2) ו-49.7 ריבאונדים (פילדלפיה שנייה עם 48.5).

כשהלייקרס בריאים יש להם את כל מה שצריך כדי לזכות באליפות. כרגע הם בריאים, הם מתחברים וללברון שוב יש את המבט הזה בעיניים שאף יריב לא רוצה לראות מקרוב.

4. מילווקי צריכה לפטר את מייק בודנהולזר
על טעויות משלמים, ובודנהולזר ביצע הרבה טעויות. "קואץ' באד" תמיד יהיה חלק מההיסטוריה הירוקה בוויסקונסין, הוא הדריך את הקבוצה שהשיבה את האליפות הביתה אחרי 50 שנה, אבל הוא לא יכול להישאר בתפקידו אחרי מה שקרה נגד מיאמי.

בודנהולזר נרדם מול אריק ספולסטרה שעשה לו בית ספר. מאמן מילווקי ניהל גרוע את הסדרה מול ההיט ולא עשה התאמות (כמו למשל הגנה שונה מול באטלר) או הגיב למה שקורה על הפרקט. ההתקפה הייתה מבולגנת (בין היתר בפוזשן המכריע במשחק 5), הוא לא ניצל את יכולות החסימה של ברוק לופז בפוזשן ההגנתי האחרון של הזמן החוקי במשחק 5 ולאחר הסל של באטלר - לא לקח פסק זמן. אבל הוא כן לקח צ'אלנג' (והפסיד אותו) 3.5 דקות בתוך המשחק...

לאחר ההדחה נודע כי אחיו של בודנהולזר נהרג בתאונת דרכים במהלך הסדרה, מה שבטוח השפיע עליו ואולי גם ישפיע על ההחלטה של מילווקי לגביו.

5. יש לנו ליגה שוויונית
לראשונה מאז שינוי הפורמט ל-16 קבוצות ב-1983/84, יש לנו שמונה מדורגות שונות בפיינל 8: דנבר (1), בוסטון (2), פילדלפיה (3), פיניקס (4), ניקס (5), גולדן סטייט (6), ליייקרס (7), מיאמי (8). בנוסף, זה היה הסיבוב הראשון אי פעם בו מדורגת ראשונה ושנייה (וגם שלישית) מצאו את עצמן בחוץ.

קבוצות פליי-אין עושות צרות לאריות העונה הסדירה ובניגוד ללא מעט שנים, הפעם יש הרגשה שהכל פתוח. אין פייבוריטית ברורה באף אחת מארבע הסדרות בחצאי הגמר האזוריים ויש שש מועמדות לגיטימיות לאליפות, שמרגישות שעכשיו זה הזמן שלהן.

6. הגיע הזמן לדבר על ההגנה של דווין בוקר
בוקר הוביל את פיניקס ל-1:4 על לוס אנג'לס קליפרס החסרה עם 37.2 נקודות למשחק ב-60.2% מהשדה ו-46.7% משלוש לצד 6.4 אסיסטים, אבל הפעם נשים את ההתקפה שלו בצד. הכוכב של פיניקס הציג את ההגנה המרשימה בקריירה שלו שהופכת אותו לשחקן התקפה/הגנה חלומי.

בוקר הוביל את הפלייאוף עם 2.8 חטיפות למשחק, תוך שהוא רושם 1.3 חסימות בממוצע ועוצר את השחקנים שמולו על 39.6% בלבד מהשדה. "אני מתגאה בהגנה שלי", אמר, "בתחילת הקריירה אמרו שאני לא מסוגל לשמור".

7. הניקס החזירו את שנות ה-90 לאופנה, וטוב שכך
ה-NBA צריכה את ניו יורק. גם ברמת הכדורסל וגם ברמת האווירה במדיסון סקוור גארדן - הניקס הצליחו להחזיר את הגלגל לאחור ולהגביר את העניין סביב הפלייאוף. 

החבורה ממנהטן עלתה שלב לראשונה מזה עשור וכשיתרון הביתיות בידיה נגד מיאמי היא חולמת על גמר מזרח ראשון מאז 2000. אי אפשר לפספס את הטירוף בעיר סביב הניקס וגם הקהל ברחבי העולם מתרגש מעלייתם של הניקס, שמציגים כדורסל חכם, קשוח ומלהיב.

עם כוכב כמו ג'יילן ברונסון שמשתיק את כל הספקנים וסגל עמוק שכולל את ג'וש הארט שפשוט נולד לפלייאוף, קשה לא להזדהות עם הקבוצה של תום ת'יבודו. ושימו לב לנתון הבא, שמתאר את הסגנון הישן: ניו יורק היא הקבוצה הראשונה מאז יוסטון ב-2016/17 שהעפילה לחצי גמר אזורי אחרי שקלעה פחות מ-30% משלוש בסדרה.

8. אנתוני אדוורדס הוא ה"ריל דיל"
כן, מינסוטה כנראה עשתה את טעות חייה עם הטרייד של רודי גובר (נהיה סבלניים ונחכה עד לסוף העונה הבאה כדי לצאת בהצהרות חד משמעיות), אבל בינתיים היא יכולה להתעודד מכך שהעתיד נמצא בידיה.

בפלייאוף שעבר אנתוני אדוורדס הוכיח סופית שהוא ה"אלפא" של הטימברוולבס והעונה הוא המשיך את אותו קו עם 31.6 נקודות בממוצע לצד 5.2 אסיסטים, 5.0 ריבאונדים, 2.0 חסימות ו-1.8 חטיפות. מספרים כאלה בגיל 21 נגד מוליכת המערב זה לא דבר של מה וכך; מינסוטה צריכה לעשות הכל כדי שהוא יהיה מרוצה וירצה להישאר, מדובר בכוכב עם פוטנציאל ל-MVP בעתיד.

9. ממפיס חייבת מבוגר אחראי שירגיע את הילדים
עוד עונה סדירה נהדרת של הגריזליס שמסתיימת בהדחה מוקדמת, רק שהם כבר לא הקבוצה המרעננת והמגניבה עם השחקן הכי מהנה לצפייה ב-NBA, אלא חבורה שחצנית שהפכה לגרסה הלא מוצלחת של הבאד בויז. 

מוראנט החל להסתבך עם החוק, דילון ברוקס הרוויח ביושר את התווית 'הליצן של הליגה' ובסוף כל היהירות והדיבורים לא היו שווים הרבה נגד הלייקרס שדיברו על הפרקט. ממפיס צריכה להתבגר בהקדם, רצוי באמצעות וטרן שיעשה סדר, אחרת לא ייצא כלום מהכישרון שלה.  

10. סטף קרי הוא השחקן הכי טוב בעולם
תסתכלו על כל השחקנים בעולם ותשאלו את עצמכם - "עם מי אני רוצה לצאת למלחמה בפלייאוף?". יש הרבה אופציות טובות, אבל ספק אם יש כוכב שבאמת עדיף על קרי.

בפלייאוף האחרון הקלע הגדול בהיסטוריה התבסס מחדש כשחקן הטוב בעולם ונדמה ששוב חוזר הניגון. קרי קלע 33.7 נקודות בממוצע בסיבוב הראשון, כולל 50 (!) במשחק 7. גם בגיל 35 אפשר לסמוך עליו יותר מכל אחד אחר ואם הוא ידיח את לברון ג'יימס ובחודש יוני ישיג את האליפות החמישית... יודעים מה, נעצור כאן.

המשך יבוא...