(Getty) (צילום: ספורט 5)
(Getty) | צילום: ספורט 5

מורגן רייגן, מנחת האולפן של NBC סקרמנטו, הפנתה את תשומת לבו של מאט בארנס למשהו מוזר שקרה בשידור חי: הטלפון שלו רטט על השולחן. "מישהו מתקשר אליך?", שאלה את שחקן העבר יליד סקרמנטו. בארנס ענה לשיחה תוך התנצלות מהוססת, דיבר בקצרה, ואז שלח את ההוראה. "Light it".

השידור עבר לאולם הביתי, הגולדן 1 סנטר, וכל הצופים ידעו מה הולך לקרות: אלומת אור סגולה, מורכבת מארבע קרני לייזר של 1,000 ואט כל אחת - הודלקה והאירה את שמי בירת קליפורניה, בעקבות הניצחון השביעי ברציפות - 109:113 בממפיס - הרצף הארוך ביותר של המועדון מאז שנת 2004. "האלומה הודלקה!", התפעלה רייגן בצחוק מתגלגל, "אני אוהבת את זה!".

אי שם באמצע ספטמבר, החליטו בהנהלת סקרמנטו שהם רוצים לתת לאוהדים תחושה מיוחדת אחרי הישגים. ג'ון ריינהרט, המנהל העסקי של הקינגס, לקח השראה מלוס אנג'לס איינג'לס, שמדליקים "הילה" אחרי כל ניצחון. "השתעשענו בכמה רעיונות", סיפר הבעלים ויווק רנאדיויי ל-NBC, "חשבנו להאיר את בניין הקפיטול, את המגדל בגשר. אבל רצינו שהבשורה תצא מהאולם".

אחרי שקיבלו אישור ממינהל התעופה המקומי - בכל זאת עדיף לא לבלבל את הטייסים - הוחלט שבתום כל ניצחון תודלק אלומת קרני הלייזר (Beam) עד השעה חצות. ואז, לפני שבוע וחצי, לקח את זה הקלע קווין הרדר צעד אחד קדימה, ואחרי עוד ניצחון, כתב בחשבון האינסטגרם שלו את מה שהפך לכינוי הרשמי של הקבוצה שנכון להבוקר, מדורגת חמישית במערב.

The Beam Team נולדה.

בראון. ידע לאן הוא מכוון (Getty) (צילום: ספורט 5)
בראון. ידע לאן הוא מכוון (Getty) | צילום: ספורט 5

מאמן נשמה
הספרינט הכי משמעותי והכי ויראלי של קבוצת כדורסל מקצוענית, בטח כזו שכוללת בתוכה אתלטים ברמה עולמית, לא אמור להגיע מצד המאמן. אבל כשמייק בראון, חמוש בחולצה לבנה, יצא מהמקום בריצה במהלך האימון, היתה לו מנטרה שהפכה לדרך ההפעלה של אחת מהפתעות העונה ב-NBA עד עכשיו. "תפעילו את מנועי הסילון המזורגגים!!", הוא צעק על השחקנים שלו. והם הפנימו והפעילו.

חמישה שבועות לתוך עונת 2022/23, סקרמנטו הפכה לקבוצה שחייבים לראות. היא משחקת כדורסל מלהיב, מהיר וכיפי, שורפת את הפרקט ומחזיקה נכון לעכשיו ברצף הניצחונות הפעיל הארוך ביותר בליגה. אבל אל תתנו להישגים רגעיים להסיח את דעתם; המטרה של הקינגס היא לשבור רצף ארוך קצת יותר: 16 שנים ללא הופעת פלייאוף אחת, הרצף הארוך בתולדות ה-NBA. את כמות השחקנים הפעילים שהיו בליגה ב-5 במאי 2006, היום בו מייק ביבי, שאריף עבדור ראחים, בראד מילר ושות' הפסידו לסן אנטוניו בסיבוב הראשון והודחו מהפלייאוף, אפשר לספור על אצבעות של יד אחת. שושלות קמו ונפלו, כוכבים נסקו והתרסקו, ורק הקינגס נשארו בדיחה.

בראון, מצדו, תמיד נחשב לדמות קומית-טראגית. כתוצר של יער גרג פופוביץ', התקדם מהספסל של סן אנטוניו ואינדיאנה לתפקיד מאמן ראשי בקליבלנד בגיל 35 בלבד, אבל ב-5 שנים עם לברון המתבגר הגיע לגמר בודד ופוטר רגע לפני עזיבת המלך. הלייקרס של קובי ופאו לקחו אותו כמחליף לפיל ג'קסון, ופיטרו אותו 5 משחקים לתוך עונתו השנייה; הוא חזר לקאבס ופוטר אחרי עונה לטובת דייויד בלאט, רגע לפני שלברון חזר. כמו פופוביץ', גם אביו של בראון עבר דרך חיל האוויר, והילד גדל בבסיסי צבא, מתחנך על ערכי משמעת קפדניים. כאשר פופ התבקש לפני משחק נגד הקינגס לחוות דעה על בראון, הוא ענה באהבה גדולה: "כלב, חסר נאמנות, שום חוש הומור, שום ידע בכדורסל. אני לא יודע למה לקחו אותו. הוא אחד החברים הכי טובים שלי ואני כל כך שמח בשבילו".

סטיב קר לקח אותו לספסל של גולדן סטייט ב-2017, ואחרי 3 אליפויות עם הווריירס, השכנים מצפון קליפורניה האמינו בו והחליטו לתת לו צ'אנס. הוא נחשב למאמן אהוב על שחקנים, אבל כמקובל בחסידות פופוויטש, גם לכזה שלא יהסס לגעור בהם במסיבת העיתונאים אחרי ניצחון, או לקחת פסק זמן חצי דקה לתוך משחק, כדי לתקן טעות בהגנה. אהבה קשוחה, קוראים לזה. "לכל ארגון יש נשמה, וככל שהנשמה חזקה יותר, הארגון יהיה חזק יותר - נשמה חזקה שווה תרבות מנצחת", הצהיר במסיבת העיתונאים בה הוצג. ואז, רגע לפני פתיחת העונה, אמר לכתבים את המלים שאוהדי סקרמנטו כבר לא חשבו שישמעו אי פעם: "לא הגעתי לכאן כדי לאמן במשחקי עונה רגילה".

פוקס. הפך לאחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה (Getty) (צילום: ספורט 5)
פוקס. הפך לאחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה (Getty) | צילום: ספורט 5

חטפני, מותר לך לחטוף
ב-20.10, החליטו ב-TNT לתת לזה צ'אנס. המשחק בין יוטה לניקס ששובץ במקור לשידור ארצי - מתוך מחשבה שאולי דונובן מיצ'ל יגיע עם הניקס לביקור ראשון בסולט לייק סיטי כאורח - הוחלף, ובמקומו נבחר המשחק בין הקינגס לברוקלין נטס. זה היה השידור הארצי הראשון של הקינגס מאז עונת 2018/19, ואם לשפוט על פי התוצאה זה לא יהיה האחרון העונה; הקינגס פירקו את הנטס 121:153 וקבעו שיא נקודות עונתי בליגה, מרחק נקודה אחת בלבד משיא המועדון מאז המעבר לקליפורניה ב-1984. "הקינגס צריכים לקבל את כל השידורים הארציים של הלייקרס", פסק צ'ארלס בארקלי באולפן אחרי הקונצרט.

על התזמורת הזו מנצח, תרתי משמע, דיארון פוקס. "חטפני השועל", בחירה מספר 5 של סקרמנטו בדראפט 2017, נחשב מהרגע הראשון למפעל היילייטס - אולי השחקן המהיר בליגה עם הכדור - אבל אחוזי קליעה חלשים, כולל מהעונשין, והגנה גרועה, הצמידו לו תווית של אחד שלעולם לא יוכל להוביל קבוצה מנצחת. כדי להשאיר אצלו את הכדור ביד, הקינגס ויתרו שנה לאחר מכן על אפשרות לבחור במקום השני בדראפט את לוקה דונצ'יץ' או טריי יאנג - והלכו על מרווין באגלי, ממנו נפטרו בעונה שעברה. ועדיין, למרות הנטייה לפשל בבחירות גבוהות בדראפט, ב-2020 במקום ה-12 הם דווקא פגעו בגדול, כשבחרו את טייריז הליברטון.

הגארד מאיווה סטייט התחיל את הקריירה מצוין, ובסקרמנטו התלבטו האם להיפטר מפוקס ולתת את המפתחות לילד החדש בשיכון. התהיות התגברו כאשר די מהר התברר שביחד זה לא יעבוד - אף אחד מהם לא יהיה אפקטיבי ללא הכדור ביד. הקינגס החליטו להיפטר מאחד מהם. למרבה התדהמה והזעם של האוהדים, דווקא הליברטון, שהתאהב במועדון ובאוהדים המסורים שלו (לא דבר טריוויאלי באחת הערים המשעממות ב-NBA), נשלח לאינדיאנה יחד עם באדי הילד, בעסקה שהתמורה המרכזית בה היתה דומנטאס סאבוניס. הקינגס קיוו שסאבוניס יוכל להוריד את עול עשיית המשחק מפוקס, וייצור התקפה מגוונת יותר. למרות זאת, הצמד The Ox and the Fox, כמו שניסו למתג אותו בקינגס, לא התחבר - והעונה הסתיימה במקום ה-12 במערב, במאזן 52:30.

באמצע גמר המערב, קיבל בראון פאס מגולדן סטייט ויצא לפגוש את פוקס לארוחת צהריים. שם התחיל הקשר בין השניים להיבנות. פוקס עבד בקיץ באינטנסיביות על הקליעה וההגנה, והשיפור במספרים פסיכי: מ-46.6% שדה בקריירה ל-54% העונה, מ-32.4% שלוש בקריירה ו-29.7% בעונה שעברה ל-39% העונה עם 2 שלשות לערב, ומ-73% עונשין בקריירה, ל-81% העונה. הוא גם הפך לאחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה, ולכאלה שמתפקדים הכי טוב כששעון הקליעות עומד להסתיים, וגם בהגנה מתחילים לראות סימני נפט. הוא המנהיג של הקבוצה הזו, שהמנג'ר שלה, מונטה מקנייר שהובא מיוסטון, עשה כמה מהלכים מרשימים מתחת לרדאר בקיץ האחרון.

ג'ינג'י עם אופי, ופלסטר על הפנים
כאשר קווין הרדר הגיע מאטלנטה בטרייד תמורת ג'סטין הולידיי ומו הארקלס, ESPN לא ממש עלו למבזק מיוחד. הרדר הג'ינג'י, יוצא אוניברסיטת מרילנד, הראה פוטנציאל נחמד באטלנטה אבל נראה שהתקרה שלו היא קלע חד-מימדי של 12-13 נקודות לערב בקבוצה סבירה. בקינגס הוא גם מראה יכולות עשיית משחק משופרות, וגם טס דרך חסימות כדי להתפנות לזריקות שנכנסות באחוזים בלתי נתפסים: נכון להבוקר, "רד ולווט" (קטיפה אדומה) עומד על 3.6 שלשות למשחק ב-50% מעבר לקשת; מתוך 12 המובילים באחוזי שלוש כרגע, הרדר מוביל בווליום עם 62 שלשות העונה - הרבה יותר מכל שחקן אחר.

"הם קבוצה שקשה לנצח", אמר קווין דוראנט, שחטף מהם את 153 הנקודות ההן, בפודקאסט שלו. "אי אפשר לעשות מולם חילופים בהגנה על סאבוניס כי הוא חזק מדי, מה שגורם לתוכניות ההגנתיות שלך להתערער. עכשיו אתה צריך לרדוף אחרי הרדר, והוא משחק כמו קליי תומפסון, כמו סטף קארי, עם הדרך שבה הוא רץ דרך חסימות ותרגילים וזורק. כל מי שעוקב אחרי הליגה צריך לראות אותו". התקפה מהירה ומלאת תנועה ללא כדור, עם גארד מוביל ומנהיג, ביג מן שיודע להניע כדור וצלף בווליום גבוה שמצטיין בריצה דרך חסימות? נשמע כמו משהו שעוזר המאמן של גולדן סטייט ב-5 השנים האחרונות יכול לעבוד איתו.

סביבם, נבנתה מכונה התקפית משומנת. האריסון בארנס - אלוף בווריורס לשעבר בעצמו - והרוקי קיגן מארי נותנים קליעה וקצת הגנה בכנפיים. מאליק מונק, שבלייקרס ויתרו עליו, מכניס ניצוץ התקפי מהספסל ומכניס את הפלסטר על הפנים לאופנה (הוא נשרט בפניו במשחק מול גולדן סטייט ונאלץ לשחק עם פלסטר, שנשאר מאז כפריט אופנתי). דאביון מיצ'ל, בחירת הלוטרי של 2021, נותן מהספסל הגנה. רול פליירס כמו צ'ימזו מטו, טריי ליילס וטרנס דייויס מוסיפים אתלטיות וקליעה. הגנתית הקבוצה הזו רחוקה מלהיות מושלמת - בעיקר בהגנה על הטבעת - אבל בראון ידוע כמאמן יסודות טובים, כך שגם שם עוד צפוי שיפור. כרגע, הם קבוצת ריבאונד ההגנה הטובה בליגה.

נכון לאתמול, לקינגס היה את הרייטינג ההתקפי הקבוצתי הטוב ביותר מאז האיחוד בין ה-NBA ל-ABA בשנת 1976. הם מובילים את הליגה בנקודות עם 120 בדיוק, באחוזי שדה עם 49.7%, באחוזים ל-2 ומדורגים 4 באסיסטים. מצד שני, לוח המשחקים שלהם היה קל יחסית וכלל מפגשים רבים מול קבוצות התקפיות גרועות למדי. אחרי ההפסד באטלנטה הם מבקרים בבוסטון, לפני דייטים עם פניקס ועם אינדיאנה הלוהטת של הליברטון. אם הקינגס יוכלו להמשיך ולפרק גם מול הגנות רציניות, האוהדים כבר יקוו שאלומת הלייזר באולם הביתי מבשרת על אור בקצה המנהרה - ולא, כמו שהתרגלו ב-16 שנים של תסכול, על עוד אכזבה שעומדת לפגוע בהם.