"אני זוכר שכשהייתי בן 6 הייתי קם עם אבא לראות משחקים של קובי בראיינט באמצע הלילה. בשלב מסוים הגננת התקשרה לאימא לבקש שלא אקום יותר באמצע הלילה כי הייתי מגיע עייף לגן". כיום נועם יעקוב ממש לא נראה עייף, לא על המגרש ולא מחוצה לו: הוא פרץ לתודעה עם משחק של 38 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בגביע המדינה לנוער, והשבוע גם קטף את תואר אלוף המדינה לנוער. הוא רק בן 17, וכבר נחשב לדבר הבא בכדורסל הישראלי - אחרי שעלה לבדו לארץ.
כן, לא היה חסר הרבה כדי שיעקוב יהיה הכוכב העולה של הכדורסל הדני. נדרשו לא מעט צירופי מקרים, החלטה אמיצה בגיל 14, חיבור משפחתי חזק - וגם מגפה עולמית אחת - כדי שיעקוב יהיה התקווה החדשה של ישראל. נועם נולד בדנמרק, לאב ישראלי ואם דנית, בעיירה קטנה בשם וירום – לא רחוק מהבירה קופנהאגן, ואת הכדורסל הוא קיבל לווריד כמעט מהיום שבו הוא נולד.
"אבא שלי היה מאמן כדורסל של כל קבוצות הגיל, ולכן כבר מגיל 4 התחלתי להתאמן בכדורסל בקבוצות שהוא אימן", מספר נועם בראיון מיוחד שקיימנו איתו בקיבוץ העוגן, ביתו ב-3 השנים האחרונות מאז עלה לבדו לארץ. "מהרגע שבו נועם נגע בכדור בפעם הראשונה – הוא הראה יכולות שבדרך כלל לא רואים בגילאים כל כך צעירים", מספר אביו של נועם, יונתן, אולי הדמות הקרובה והדומיננטית ביותר בחייו. "הוא מאוד אהב לבוא איתי לאימונים וכבר בגיל 5, למשל, הקפיץ שני כדורים והראה טכניקה ברמה הגבוהה ביותר".
בדרכים ברחבי אירופה כבר בגיל 7: "עבדתי קשה מאוד מגיל קטן"
האב הגאה נזכר בתחילת הדרך: "למרות שגרנו בעיירה קטנה, בה חיים רק כ-25 אלף תושבים, התנאים מסביב היו מדהימים. יש שם 9 מגרשי כדורסל, רובם חדשים לגמרי. המבוגרים מסיימים לעבוד בדנמרק בדרך כלל בסביבות 15:00 ואז מתפנים לאמן, בהתנדבות, את הילדים והנוער. זו תרבות אחרת".
גם נועם, שמשחק היום בעמק חפר, זוכר עד היום את האימונים בדנמרק: "כבר בגילאי 8-7 מתאמנים 3 או 4 פעמים בשבוע, ובלי קשר לזה הייתי מתאמן גם המון רק עם אבא בזריקות לפני ואחרי אימונים – אז עבדתי קשה מאוד כבר מגיל קטן. רוב הזמן הייתי מתאמן עם ילדים גדולים ממני בשנתיים או שלוש ובכל סופ"ש יש טורניר. כשהילדים גדלים אז גם מתחילות ליגות. ככה שמגיל מאוד צעיר הייתי מתאמן ומשחק והחיים שלי היו סביב הכדורסל".
בניגוד למה שאפשר לחשוב, כשנועם מספר על טורנירים לא מדובר בחבורת ילדים שמשחקת באולם של מתנ"ס בחדרה - אלא בנסיעות ברחבי אירופה, בגיל שבו עדיין אסור לחצות את הכביש לבד. "חלק מהטורנירים בכלל לא היו בדנמרק, אבל זה היתרון כשחיים באירופה", נזכר האב יונתן. "כבר מגיל 7 נועם היה נוסע רק עם הקבוצה, בלי המשפחה, לטורנירים בשוודיה, ספרד או גרמניה, למשל. מדובר בנסיבות באוטובוס או אפילו בטיסות קצרות יחסית של שעה וחצי".
מעבר לשיפור בכדורסל, החוויות הללו העניקו לנועם כבר בגיל צעיר מאוד בגרות נפשית. "בגיל 13, לדוגמה, הוא טס לבד לבר מצווה של אחיין שלו בקנדה. אני מניח שיש אנשים שירימו גבה על ההחלטות שאני ואימא שלו קיבלנו לגבי רמת האמונה שלנו בו, אבל תמיד ראינו בו בגרות ולימדנו אותו מצד אחד להיזהר, אך מצד שני לסמוך על עצמו ועל כושר השיפוט שלו", מסביר יונתן. "אני מאמין שבחיים צריך להחליט אם אתה רוצה לחוות ולקפוץ למים – אני חושב שנועם בחר לא רק לקפוץ למים, אלא גם להתחיל לשחות".
"אחרי כמה חודשים כבר הייתי על המטוס"
למרות החיים וההיטמעות המוחלטת בדנמרק, בבית משפחת יעקוב המשיכו בכל השנים לחגוג חגים יהודיים ואת ימי העצמאות ("תמיד היינו עושים שם על האש"). מגיל צעיר הייתה מגיעה המשפחה לביקורים בקיבוץ בכל כמה חודשים. נועם, שלא נחשב יהודי מכיוון שאימו לא יהודייה, התחבר מאוד למתכונת הקיבוצית ובגיל 14 הגיע להחלטה מדהימה, שדווקא לא הפתיעה יותר מדי את הוריו – לעלות לישראל, לבד. ההורים ושני אחיו הקטנים יצטרפו לנועם בישראל רק קצת יותר משנה לאחר מכן.
למה החלטת לעשות את הצעד הלא שגרתי הזה?
"כמו שאמרתי קודם, רוב המאמנים בגילאים הצעירים הם הורים שבאים לאמן בהתנדבות – מה שגורם לזה שהרמה לא תהיה גבוהה מדי, למרות שמבחינה פיזיולוגית הם מושלמים לכדורסל. מעבר לזה, כדורסל הוא ממש לא ענף הספורט המרכזי שם. לפני זה יש כדורגל, כדורעף, בדמינגטון ואפילו אופניים. אני זוכר שהיה לי איזה משחק גמר גביע שם בדנמרק ואחרי הניצחון אמרתי להורים שלי שאני רוצה אתגר חדש ושאת האתגר הזה יהיה לי בישראל. אמרתי להם שאני אלך לגור אצל סבא וסבתא שלי בקיבוץ וחוץ מקבוצה אני גם אתאמן ואשחק בנבחרת. אחרי כמה חודשים כבר הייתי על המטוס ועליתי לארץ לבד".
במהלך משחק גמר גביע המדינה, התקיים טקס תואר שחקן העונה בליגת העל לנוער ע"ש תנחום כהן מינץ ז"ל. בתואר זכה שחקן הפועל עמק חפר נועם יעקוב ואת הפרס הוא קיבל ממשפחת כהן מינץ pic.twitter.com/rwl2khb3yV
— איגוד הכדורסל בישראל (@TherealIBBA) May 27, 2021
וקיבלת פה את הדברים שציפית להם?
"כן. יש פה מקצוענות ברמה גבוהה יותר, וגם האנשים שאני עובד איתם מקצוענים יותר. יש לי מאמן אישי, גם לאימון גופני וגם לכדורסל. בקבוצה מאמן אותי יהוא אורלנד, שרק לפני 5 שנים עוד היה שחקן בליגת העל, ואני עובד איתו על קליעה ודברים נוספים. הוא עוזר לי בשיחות אישיות ונותן לי דוגמאות מדברים שהוא חווה בקריירה שלו. גם בגלל שהוא מאמן צעיר קל לי יותר לדבר איתו ברמה האישית, ולא רק על כדורסל".
עם כל ההשקעה בכדורסל, אתה לא מרגיש שאיבדת קצת מהילדות שלך?
"ברור שהכדורסל לוקח לי המון זמן, אבל חשוב לי לשלב את זה גם עם חיים רגילים של נער. ברור שקורה לא מעט שאני מפסיד מסיבות, ימי הולדת ואפילו אירועים משפחתיים – אבל זו בחירה שלי, לא איזו הוראה של ההורים או משהו".
יונתן מוסיף ומדגיש: "אני ואימא של נועם מעולם לא הכרחנו אותו לעשות משהו או להתעסק בכדורסל, הוא זה שרצה והציב לעצמו מטרה בגיל צעיר. אם קורה לפעמים שהוא אומר לי 'אבא, אין לי כוח לאימון', אני אומר לו 'בסדר גמור, הכול טוב, אבל תזכור שבזמן שאתה נשאר בבית מישהו אחר מתאמן ונהיה יותר טוב. אבל תחליט מה שאתה רוצה, אלה החיים שלך'. בדרך כלל לא עוברת דקה ונועם כבר לבוש ונמצא בדרך לאימון".
נשאר בגלל הקורונה, מסרב למכבי - וחולם ללכת בעקבות אבדיה
נועם היה אמור לחזור לדנמרק בדיוק כשנגיף הקורונה החל להתפשט. הוא נשאר בישראל וגם זכה לעלות לבוגרים בגילו הצעיר: אומנם הקבוצה הראשית שאיתה נועם מתאמן ובמשחקיה הוא מופיע זו קבוצת הנוער של עמק חפר, אך הוא מתאמן ומשחק לא מעט גם עם הקבוצה הבוגרת של המועדון. מבחינת נועם, המעבר לבוגרים בליגה הארצית היה חלק: "זו השנה השנייה שאני מתאמן עם הבוגרים, אז העלייה לליגה הארצית לא הייתה יותר מדי קשה. אבל זה בכל זאת שונה ממשחק בנוער. צריך להיות יותר פיזי ולחשוב יותר מהר".
השבוע זכה יעקוב באליפות המדינה לנוער - הישג אותו עמק חפר השיגה לראשונה בהיסטוריה. יעקוב הפציץ בגמר 27 נקודות והחזיר את קבוצתו מפיגור עמוק ברבע האחרון בדרך לניצחון 92:97 על מכבי ראשון לציון. כשיש לו באופק גם את גמר גביע המדינה לנוער מול אותה יריבה ביום שני, נועם מרשה לעצמו כבר להסתכל קדימה: "אני בוודאות אוותר על השנה האחרונה בנוער של עמק חפר, אבל אני עוד מתלבט לאן ללכת, כשאחת האופציות המובילות שלי היא לשחק בחו"ל בקבוצת נוער חזקה שתאפשר לי להתאמן גם עם הבוגרים. יכול להיות שאחליט גם לשחק בקבוצת בוגרים בארץ. הכול פתוח". על ההרגשה אחרי הניצחון ההיסטורי הוסיף: "זו הייתה הרגשה מדהימה. אני לא חושב שהייתי כזה שמח בחיים שלי".
יונתן, אם קבוצה מהליגה הבכירה תציע לנועם חוזה עכשיו – תיקחו אותו?
"אם לא הייתי מכיר את הנפשות הפועלות במדינה, אז הייתי אומר 'וואלה, זה נשמע רעיון מדליק'. אבל יודע צדיק נפש בהמתו, בליגת על ובטח בליגה הלאומית. המאמן צריך להגיע להנהלה ולהראות תוצאות, אז הוא מעדיף להוציא 10 אלף דולר על זר מאשר לתת את המפתחות ואת 'הצוואר שלו' לילד בן 16. עמק חפר כרגע מובילה בכל הליגות במחלקות הנוער, אז אנחנו נהיה במקום שייתן לנועם את הפלטפורמה הכי טובה להופיע ולהראות את היכולות שלו".
ואם, לדוגמה, המועדון שיפנה אליכם יהיה מכבי תל אביב?
"התשובה תהיה חד משמעית לא".
למרות גילו הצעיר, נועם - שכבר הצטייד בסוכנים בין-לאומיים - מוזכר כמועמד להגיע ל-NBA בקרוב ואתרים בחו"ל כבר החלו לאסוף עליו מידע. מגיל צעיר הוא חולם על הליגה הטובה בעולם, וראה באגדת הכדורסל קובי בראיינט - שנהרג בתאונת מסוק בשנה שעברה - כמודל לחיקוי. במשפחתו של נועם לא מכחישים את חלומו לצעוד בדרך שסללו עד כה ארבעה ישראלים (עומרי כספי, גל מקל, טי ג'יי ליף ודני אבדיה).
המטרה הגדולה היא להגיע לדראפט ה-NBA?
נועם: "כשאני ארגיש מוכן ויהיו לי את הסיכויים להיבחר במקום הכי גבוה שאפשר – זה מתי שאני אלך לדראפט".
יונתן: "חד משמעית, גם אם זה יקרה רק כשהוא יהיה בן 21 או 22. נעשה את זה רק אחרי שנעמוד בכל המטרות האחרות שלנו וניקח את הדברים צעד-צעד, בלי קיצורי דרך. אי אפשר לדעת מה יקרה ואיך דברים יראו, הכול נזיל וזמני".
מעניין לשמוע מה דעתך על העונה של דני אבדיה, שעשה מסלול לא מאוד שונה ממך?
"הוא בא מוכן ל-NBA, אבל אני חושב ששמו אותו במצב מאוד קשה. וושינגטון זו לא הקבוצה הכי אידיאלית בשבילו. בנוסף, המאמן לא משתמש בו נכון ולא נותן לו להראות את כל היכולות שלו. אני מאמין שהוא יהיה בסדר בשנה הבאה כבר, זה לוקח זמן להתרגל לרמה אחרת".
Welcome on board #NoamYaacov! #YouFirstClient pic.twitter.com/QG7y6DamtK
— Nadav Mor (@Nadav_Mor) May 7, 2021