כשמשלחת השחייה הפרלימפית חזרה מאליפות העולם בלונדון, התברר שכל הספורטאים הם מהבכירה של איל"ן בחיפה. הסיפור של הנבחרת הזאת מתחיל בשנת 2000. יעקב בנינסון, בחור צעיר שזה עתה סיים תואר בלימודי ספורט ברוסיה, החליט לעלות לישראל וחיפש עבודה כמאמן שחייה. הוא חשב שזה יהיה פשוט: "לא ידעתי מה זה ספורט הנכים. די הופתעתי. לא ידעתי איך לאכול אותם".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בנינסון עוד לא הכיר אז את השיטה הישראלית. אמרו לו "אוטוטו תתחיל לאמן שחייה ברמה גבוהה אבל בינתיים יש פה קבוצה נחמדה של שחיינים, בוא תהיה איתם רק שלושה חודשים". כיום הוא נזכר: "זה כמו שיגידו לך שאתה הולך מחר לטוס לחלל לירח".

המטרה הראשונה שלו הייתה לא לעשות שום נזק, וכאמור להעביר את הזמן עד שיתחיל בעבודה הרצינית שהבטיחו לו. אבל אז, כשהוא עוד לא שולט לגמרי בשפה, הוא פגש חניכה מיוחדת - ענבל פיזארו שהייתה רק בת 12. 

הכישרון של ענבל והשיטות שיעקב הביא מרוסיה העיפו את הצמד הזה לקריירה מפוארת שכללה 9 מדליות במשחקים הפרלימפיים ועוד זכיות באליפות העולם. פיזארו הדליקה משואה, הצטלמה לקמפיינים והפכה לאחד הסמלים של ספורט הנכים בעשור האחרון, וכך גם הבריכה של יעקב בחיפה תפסה תאוצה. זהו הבסיס של הצלחה בספורט, לפני כסף – מאמן טוב ומודל לחיקוי שתסחוף עוד ילדים.

קטפה, בינתיים, 9 מדליות. פיזרו
פיזארו זוכה במדליה, 2019 | צילום: קרן איזקסון, חדשות

עמי דדאון גם הוא חזר מאליפות העולם עם מדליות. גם הוא מתמודד עם CP, שיתוק מוחין, ומתאמן כבר מגיל 3. "אני אוהב. אני אוהב להיות במים. זה נותן לי להרגיש פחות נכה. יותר שווה לכולם", הוא מסביר, "יעקב בשבילי הוא כמו אבא שני".

 הנבחרת של יעקב כוללת היום תשעה שחיינים, הוא חושב כל הזמן על דרכים יצירתיות לשפר את היכולות. "הוא מכיר את כולם כמו את הילדים שלו. והוא אוהב אותם מאוד", מסבירה פיזארו. "הוא נראה קשוח קשוח. בפנים הוא מרגרינה".

המאמן מסביר: "אני יודע הכול על כל אחד. כל אחד. וכל אחד שיש לו בעיה מסוימת, אני יודע איך להניע אותה". המתאמנים מסכימים: "יעקב הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים", סיפר בשאר חלבי, "אף אחד לא האמין בי עד שבא יעקב והוא הסכים לקרוע לי את הצורה. ברוך השם התקבלתי אצלו".

אחד האתגרים של יעקב כמאמן זה לקדם ספורטאים עם דרגות נכות שונות זה מזה. הספורטאי בדרגת הקושי הגבוהה ביותר הוא איאד שלבי. איאד נולד חירש-אילם, ובעקבות תאונה שעבר כילד נותר גם משותק בגפיו. את ישראל הוא ייצג בשלוש אולימפיאדות נכים. למרות החירשות, האילמות והנכות, איאד הוא בעל רישיון נהיגה שנוסע מביתו בשפרעם לבריכה בחיפה.

"אני לא רואה בהם נכים", מצהיר יעקב. "לא כל אחד מגיע עם הרגליים. לא כל אחד מגיע שלם ובריא. אבל הם באים לשחות. אם הם באים לשחות והם מסוגלים לשחות, אז הם שוחים".

מארק מליאר בן ה-19 הוא שיאן העולם ואלוף העולם במשחה ל-400 מטרים חופשי בדרגת הנכות שלו. אבל באימון הנבחרת לוקח שנייה לזהות אותו. התאומים מארק ואריאל מקרית אתא, נולדו עם שיתוק מוחין בדרגות שונות. בגיל חמש אמא ואבא הביאו אותם לראשונה לבריכה השיקומית של איל"ן בחיפה - אבל מי חשב אז על מדליות? "פה אני נמצא 90% מהזמן. עוד לא הספקתי למצוא מקומות אחרים", הסביר מארק, שעדיין מרגיש שהוא בתחרות עם אחיו ורוצה להצליח יותר ממנו.

השחיינים הבולטים בנבחרת היום כמו מארק ועמי מאוד צעירים, ככה שהעתיד נראה מצוין, גם לקראת המשחקים בטוקיו 2020  זו גם עשויה להיות הפרידה של ענבל פיזארו, שכבר מתקשה לעמוד בקצב של הדור הצעיר. 

לצד סיפורי ההצלחה, מדהים שהספורטאים מהסגל הפרלימפי נאלצו להמתין לאחרונה למעלה מחצי שנה למלגות הצנועות שהמדינה הבטיחה להם. כסף גדול כמובן אין פה, התנאים צנועים ביותר, אבל יעקב בנינסון עושה מדליות ממה שיש. והיום הוא בטח לא מצטער שלקח את הטיסה ההיא לירח, לבריכת השחיינים הנכים בחיפה: "הכול מלמעלה. אני לא יכול להגיד לך שזאת הייתה הבחירה שלי - לאט לאט זה התחיל להיות הפרוייקט של החיים שלי. באתי לפה לשלושה חודשים ונשארתי.. ביוני 2020 זה יהיה 20 שנה".