מערכת כיפת ברזל פותחה על ידי התעשייה הביטחונית והאווירית בישראל מתוך מטרה לספק ליישובי הדרום הגנה מפני רקטות ארגוני הטרור בעזה. היא מסוגלת ליירט חלק מן הרקטות קצרות הטווח שנורות באזור שבה היא מוצבת, על אף שתפקודה, נכון להיום, אינו מושלם. מי שאחראי על תפעולה של המערכת הוא גדוד 947 של חיל האוויר הישראלי.
בעקבות לחצים רבים מצד ראשי רשויות בדרום, הוצבה לבסוף סוללת כיפת ברזל בבאר שבע ב-27 למרס, ולאחר מכן באשקלון ב-4 לאפריל. האזרחים קיוו שהמערכת תעניק להם קצת שקט, אך במערכת הביטחון ניסו להנמיך ציפיות והזהירו כיפת ברזל לא תוכל ליירט כל טיל.
אז איך עובדת כיפת ברזל? זה אמנם נשמע פשוט, אבל מתברר שלא כל כך. ברגע שהמערכת מזהה רקטה שמשוגרת לכיוון האזור, היא מתבייתת עליה בעזרת המכ"ם. אם המערכת מזהה שהטיל מכוון לשטח פתוח, היא לא תנסה ליירט אותו. לעומת זאת, אם תזהה המערכת שהטיל מכוון לעבר שטח בנוי, היא מיד תשגר טיל נגד שנועד לפוצץ באוויר את הרקטה.
שלושה ימים אחרי שהוצבה באשקלון, הצליחה כיפת ברזל בפעם הראשונה ליירט באוויר רקטה. היירוט המוצלח פתח את כל מהדורות החדשות ותיעוד ההצלחה עורר אופטימיות רבה בקרב תושבי הדרום. רוב תשומת הלב של האזרחים והתקשורת יוחס להצלחת המערכת, למרות שבמקרים הרבים היא דווקא פספסה.
למרות שלא מדובר במערכת מדויקת ב-100%, עבור תושבי הדרום מדובר במגן החדש שגורם להם לנשום מעט לרווחה. מיד לאחר הצבת המערכת באשקלון, התקבלו דיווחים על תושבים שעם הישמע אזעקת "צבע אדום" סירבו להיכנס למרחבים המוגנים, ובמקום זאת עלו לגגות גבוהים כדי לצלם את ה"מושיעה" החדשה בפעולה.
עם זאת, בפיקוד העורף ממשיכים להדגיש כי הצבת המערכת לא מייתרת את הכניסה למרחבים המוגנים.