אפשר היה לצפות מהוליווד להסתער ברעב על תבשיל אירועי ה-11 בספטמבר ולקיים מטעמים של סרטים שיעסקו בנושא, אבל בפועל, עשור אחרי קריסת המגדלים, אפשר להכריז שהקולנוע האמריקאי בחר כמעט ולא להתעסק עם אחד הימים היותר הרסניים בתולדות האומה.
עשור לאסון התאומים – פרויקט מיוחד
לקח זמן למפיקי הוליווד לגעת בנושא הרגיש. נבירה מהירה בסרטים שעסקו ישירות באסון מביאה אותנו לשניים בולטים במיוחד שיצאו 5 שנים אחרי האסון, בשנת 2006.
הראשון הוא "מגדלי התאומים" הפטריוטי של אוליבר סטון, בכיכובו של ניקולאס קייג' המבוסס ישירות על אותו יום על ב-11 בספטמבר.
עלילת הסרט מבוססת על סיפור אמיתי של שני ניצולים בשם ג'ון מקלאגן וויל ג'ימנו אשר גם השתתפו בכתיבת התסריט. מטרת הסרט הייתה להתמקד בפן האנושי של היום בו בוצעו פעולות הטרור הקשות ביותר בהיסטוריה.
סיסמת הסרט הייתה: "העולם ראה את הרוע באותו היום. שני אנשים ראו משהו אחר". הסרט יצא לאקרנים ב-9 באוגוסט 2006 על ידי אולפני פרמאונט בהקרנת בכורה עולמית וזכה להצלחה סבירה בקופות.
באותה השנה הגיח הסרט השני שעוסק ישירות באסון- "טיסה 93" הריאליסטי והמרתק של פול גרינגרס, שעוסק בשחזור מדויק של האירועים שהתחרשו על טיסת יוניטד 93, שהתרסקה בשטח פתוח בפנסיבלניה לאחר שנוסעי המטוס השתלטו באלימות על המטוס. הסרט זכה להצלחה בקופות ולביקורות מהללות.
סרטים נוספים שעוסקים באסון היו בעיקר סרטים עצמאיים כמו "Wtc View" ומעט אסופות של סרטים קצרים.
הידוע והמרתק שבהם הוא "September 11 - 11'09'01", המורכב מ-11 סרטים קצרים בני 9 דק', 11 שניות ופריים בודד שנוצרו על ידי במאים מהעולם כולו.
בניגוד לפיצ'רים ארוכים, סרטי תעודה שעסקו באותו יום הגיחו בכמויות, ביניהם "9/11" - מסע אינטנסיבי ומצמרר של צוות צילום שנקלע אל הפיגוע ממש במקרה. והיו גם כאלה שניסו לפענח את קריסתם הטוטאלית של המגדלים וכאלה שטענו בתוקף שהממשל האמריקאי יזם את המתקפה ("ההבדל הקטן" ו-"Loose Change 9/11" של דילן אייברי).
אך שום סרט עלילתי או דוקומנטרי שעוסק באוותו יום שחור בתפוח הגדול לא סיפק את הבאז הצורם והביקורת הנוקבת על הממשל, כמו "פרנהייט 9/11" של מייקל מור שהגיח לאקרנים ב-2004.
בסרטו המדובר סיפק מור אבחון מעורר מחלוקת של אמריקה שלאחר אסון התאומים, ובמיוחד את תפקידו של הנשיא בוש, ואת הקשרים שבין משפחתו של בוש ומשפחתו של אוסאמה בין לאדן.
הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, והיה הסרט התיעוד הראשון שזכה בפרס זה מאז שנת 1956. הוא נחשב עד היום לסרט התיעודי שזכה להצלחה הקופתית הגדולה ביותר בכל הזמנים עם רווחים של 200 מיליון דולר בכל העולם, ו-120 מיליון דולר בארה"ב בלבד.