בזמן שהמלחמה בעזה תופסת את רוב תשומת הלב, זירה נוספת מגיעה לנקודת רתיחה: מאז 7 באוקטובר חלה עלייה של כ-150% במספר התקריות האלימות בין מתנחלים ופלסטינים ביהודה ושומרון, ומספר אירועי הטרור כלפי אזרחים וכוחות צה"ל זינק פי שלושה.
האלימות משתוללת: חברון ושכם במוקד
מאז 7 באוקטובר, אירועי האלימות בין מתנחלים ואזרחים פלסטינים זינקו. לפי ניתוח דאטה 12 בשיתוף עם המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ועל בסיס מאגר המידע ACLED, בחודשיים שלפני 7 באוקטובר נרשמו ביו"ש 221 תקריות אלימות, שכוללות תקיפות פיזיות, זריקת אבנים, ביזה ועבירות רכוש, ואילו בחודשיים שאחרי 7 באוקטובר נרשמו 556 תקריות אלימות - עלייה של 152%. במוקד ההסלמה באלימות האזרחית נמצאות חברון ושכם, עם יותר מ-250 אירועי אלימות בשני האזורים האלו.
"גם במערכת הצבאית וגם במערכת המדינית מבינים את הסיכון שבעלייה במקרי אלימות בין תושבים יהודים ופלסטינים ביו"ש", מסביר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "זה מוסיף שמן למדורה, ואין ספק שהאלימות שמפעילים צעירים של 'תג מחיר' מלהיטה את הרוחות. האמריקנים והאירופאים משגיחים מקרוב".
בצה"ל מבינים את נפיצות הגזרה, ומנסים למנוע את ההסלמה באירועי האלימות באמצעות שיח עם הנהגת המתיישבים ופעילות בשטח. למרות שמדובר במאות בודדות של פורעים בתוך האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון, אירועי האלימות כלפי הפלסטינים הם חלק מרכזי מהערכת המצב הצה"לית לאור ההשפעה הרבה שעלולה להיות לאירועים האלו על הטרור ועל הלגיטימציה של ישראל בעולם.
"המלחמה הזו נטעה בקרב חוגים מסוימים בהתנחלויות את הרעיון שאנחנו חיים בעידן חדש", טוען יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "שמה שקרה זה עונש על זה שלא המשכנו בהתיישבות והחלנו ריבונות, ושאפשר לפעול באופן עצמאי בלי ידיעת השלטונות ולקבוע עובדות בשטח. זה מתאפשר מעשית בשל שינוי ברמת ההיערכות של הצבא בגדה המערבית מאז פרוץ המלחמה, כשרוב היחידות שעושות את משימות הביטחון השוטף בשגרה נלקחו לעזה".
מיכאל מסביר שחלק מהסיבה לעלייה בתקריות האלימות היא הטראומה של 7 באוקטובר, והחשש שתרחיש דומה עלול לחזור על עצמו ביהודה ושומרון: "בתודעה של המתיישבים חרוטה הפלישה ליישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר, והם חוששים מאוד מהתקרבות של פלסטינים ליישובים שלהם. חלק ממקרי האלימות קשורים לחיכוך הזה שנוצר. צריך להכביד את ידינו עם פורעי החוק, אנחנו כחברה לא יכולים לסבול את מה שהם עושים שם - אבל לא בגלל זה יש טרור פלסטיני, הוא נמצא שם כל הזמן ומסיבות אחרות".
הסלמה ביטחונית: פי שלושה יותר מקרי טרור מאשר לפני המלחמה
גם בגזרת הטרור חלה הסלמה משמעותית מאז פרוץ המלחמה. באוגוסט ובספטמבר התרחשו 95 מקרי טרור הכוללים מטענים, ירי, דריסה, דקירה או פיגועים משולבים, ומאז פרוץ המלחמה התרחשו 295 אירועים כאלו - יותר מפי 3. עיקר העלייה במקרי הטרור נובעת מירי שביצעו מחבלים כלפי כוחות צה"ל בפעילות התקפית, ולא מאירועים כלפי אזרחים. מתחילת המלחמה לא נהרג אף אזרח ביהודה ושומרון בפיגוע טרור, וחלה ירידה במספר הפיגועים המשמעותיים.
את הפער בין מספר אירועי הטרור הגדולה למספר הנפגעים הנמוך יחסית ניתן לזקוף לעצימות הגבוהה של הפעילות המבצעית של כוחות צה"ל. מתחילת המלחמה הגבירו בצבא את כמות ועוצמת הפעילות המבצעית, ועד כה נעצרו מתחילת המלחמה יותר מ-2,300 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון, ולפחות 1,200 מהם פעילי חמאס.
על רקע הסקרים לפיהם רוב גדול של הפלסטינים ביהודה ושומרון תומכים במעשי חמאס ב-7 באוקטובר ותומכים בשליטתו ברצועת עזה, צורף מסביר את העלייה בכמות אירועי הטרור: "יש עלייה מאוד תלולה בהיקף הפיגועים בגדה המערבית. אלה ואלה פלסטינים, הם אחים שמביעים הזדהות. חמאס מספק את רגשות הנקם של הפלסטינים, ולכן יש הזדהות רבה איתו, מה שמוביל לעלייה בכמות הפיגועים. חמאס עצמו אחראי על חלק מהפיגועים".
צורף מסביר שהמלחמה בעזה רק הוסיפה שמן למדורה שבערה עוד קודם לכן: "אנחנו בהסלמה עוד מאמצע 2022, ומאז המלחמה רואים עלייה עוד יותר משמעותית בכמות הפיגועים. מוקדי הטרור הם שכם ומחנה הפליטים בג'נין, והרשות הפלסטינית חלשה כל כך שהיא לא מצליחה להתמודד איתם".