מאז פרוץ המלחמה חלה הרעה משמעותית בבריאות הנפשית של ישראלים. קופות החולים דיווחו על עלייה בשיעור של עשרות אחוזים במספר המטופלים שאובחנו בחרדה או בדיכאון, לצד עלייה חדה בצריכת תרופות נפשיות. הקושי הנפשי של ישראלים רבים פגש מערכת בריאות ציבורית שעוד לפני המלחמה עמדה בפני משבר, עם כוח אדם זעום ופונים שיכולים להמתין גם שנה לטיפול נפשי.
"אנחנו נמצאים בפני משבר קולוסלי", מספר פרופ' ערד קודש, פסיכיאטר ומנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים במאוחדת. "המלחמה תפסה את המערכת במצב של דלדול מאוד משמעותי. מתחיל להיווצר פער גדול מאוד בין כוח האדם לבין הביקוש לטיפול נפשי".
"כל תושבי מדינת ישראל נשאבים לאירוע הזה באופן ישיר או עקיף, ולכן ראינו עלייה של ממש בצריכת שירותי בריאות הנפש", מסביר קודש. "אנחנו באווירה ציבורית שמשפיעה על מצב הסטרס של הפרטים. זה אירוע שונה ממשברים אחרים שחווינו בעבר, וזה ניכר".
גם ד"ר טלי שמואלי, מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, טוענת שהמשבר הנוכחי יוצא דופן בחומרתו: "המשבר התחיל הרבה לפני 7 באוקטובר, אבל ראינו עלייה ניכרת בפניות לטיפול נפשי אחרי המלחמה. לפני המלחמה סיפקנו שירות לכ-5% מהאוכלוסייה, ואחרי המלחמה הצפי הוא ל-15% מהאוכלוסייה בשירותי בריאות הנפש במכבי. זה לא החרדה הרגילה שאנחנו רגילים אליה - זה הרבה מעבר".
אחרי העלייה החדה בביקוש עם תחילת המלחמה, בקופות החולים החלו לראות ירידה בפניות לטיפול נפשי. אך שמואלי וקודש שניהם מסכימים כאחד שאחרי המלחמה ועם החזרה לשגרה, תגיע הכמות הגדולה באמת: "אנשים רבים עדיין לא הולכים לטיפול כי הפניות הנפשית לא שם. כשנחזור לשגרה אנחנו צפויים לראות את הגל הגדול", חוזה שמואלי.
ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר יועץ בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית, מוסיף: "אין ודאות גדול לגבי היקף הצרכים העתידי בתחום בריאות הנפש, אולם כבר עכשיו ברור שהם רק ילכו ויתעצמו. ההערכות מדברות על כ-30% מנפגעי קו ראשון ושני במלחמה העשויים לפתח פוסט טראומה בטווח זמן של כארבעה חודשים. כללית פיתחה שירותים שונים למענה במסגרת הקהילה ומקימה בימים אלה מוקד ייעודי אשר יהווה מרכז להערכת צרכים ראשוניים והפניית המטופלים למענה מותאם".
הביקוש הגדול פוגש מערכת במשבר
ההרעה המשמעותית במצב הנפשי של ישראלים כה רבים בעקבות המלחמה, נחתה על מערכת בריאות הנפש שעוד קודם לכן לא הצליחה לעמוד בעומס. בשירות הציבורי בישראל יש כ-800 פסיכיאטרים ו-5,500 פסיכולוגים בלבד - מספרים אלו הם מהנמוכים במערב ורחוקים מלענות על הביקוש ולספק טיפול נפשי ראוי לציבור הישראלי.
המחסור באנשי מקצוע מוביל לזמני המתנה של חודשים ארוכים, ואף יותר משנה, בתור לטיפול פסיכולוגי בקופות החולים. לפי סקרים שביצע פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי עשויים להגיע גם לשלוש שנים באזורי הפריפריה. מדוח מבקר המדינה מ-2018 עולה שזמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכולוגי עמד על 150 יום, וב-5 השנים שחלפו מאז לא נראה שחל כל שיפור במצב.
קופות החולים מציעות טיפול פסיכולוגי בחינם או עד 151 שקלים לפגישה, לעומת זאת, הטיפול במגזר הפרטי עומד על מאות שקלים לפגישה - כך שישראלים רבים לא יכולים להרשות זאת לעצמם.
"התמריץ של העובדים להישאר בשירות הציבורי קטן. מספר הפסיכיאטרים בישראל מאוד קטן, וממשיך להצטמצם", אומר קודש. "רואים יציאה די מסיבית של פסיכולוגים ופסיכיאטרים לשוק הפרטי מסיבות כלכליות. המערכת הציבורית מוגבלת מבחינת התגמול שהיא יכולה להציע, ומתחיל להיווצר פער מאוד גדול בין כוח האדם לבין הביקוש".
שמואלי מוסיפה: "אנחנו רואים גל ענק שמתקדם לעברנו ושמים את האצבע בחומה. כשיגיע הגל הגדול אנחנו נראה מצוקה של ממש, וכמדינה נהיה חייבים להאיץ פתרונות".
דווקא מבחינת כמות הפסיכולוגיים ישראל נמצאת במקום טוב ביחס למערב, אך רק כשליש מהפסיכולוגים בישראל עובדים במגזר הציבורי, כך לפי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "כל המצב הזה הוא תוצאה של הזנחה ארוכת שנים של המגזר הציבורי על ידי ממשלות ישראל לדורותיהם. לפסיכולוגים אין סיבה מספיק טובה להישאר בשירות הציבורי", מספר ד"ר יובל הירש, מראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.
יש להדגיש שקופות החולים עושות מאמצים רבים להגיע לכמה שיותר מטופלים. הן עיבו את מערך המטפלים, שגם עובדים שעות נוספות, ופתחו קווים חמים לטיפול נפשי בחירום. הקופות אף התמקדו בנפגעים הישירים של אירועי ה-7 באוקטובר, כגון שורדי המסיבה ברעים, ולהם מוענק טיפול נפשי מקיף.
חוסר היכולת של המדינה לשמר את אנשי המקצוע במגזר הציבורי נעוצה בעיקר בתשלום הנמוך שהיא מציעה להם, במיוחד לעומת הגמול שמצפה להם במגזר הפרטי. "העבודה של פסיכולוג בשירות הציבורי היא עבודה בשכר מאוד נמוך, ובאופן הזה מאוד קשה להביא פסיכולוגים לעבוד. השכר בכלל לא בהלימה להכשרה ארוכת השנים, ובגלל זה פסיכולוגים עוברים לשוק הפרטי. לאט לאט עם השנים המערכת הפסיכולוגית הלכה והתפוררה", מספר הירש.
הירש מסכם: "עכשיו כבר אי אפשר להתעלם מהמשבר, כשכמויות אסטרונומיות של אנשים חוזרים שבורים נפשית מהמלחמה. הערך של לקחת אנשים ולטפל בהם מהר הוא ערך שלא יסולא בפז. גם בפן האנושי וגם עבור המדינה. הענקת טיפול ראוי עכשיו ימנע בעיות גדולות בעתיד ברמה המדינית, גם בהיבטים הכלכליים. המערכת צריכה טיפול שורש".