הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) הוקמה מחדש בקול תרועה רמה ב-2006, והוציאה לדרך תוכנית גדולה לטיפול בתאונות דרכים. 17 שנים חלפו מאז, אך ישראל רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה. בשנת 2023 נהרגו בכבישים 358 ישראלים, כ-15 אלף נפצעו, והקטל בכבישים נמצא במגמת עלייה מדאיגה. 

בוועדת שיינין ב-2006 הציבה לעצמה ישראל יעדים ברורים: עד שנת 2015 ירד מספר ההרוגים מתחת ל-300. כדי להשיג את המטרה הזו, הקצתה המדינה לרלב"ד יותר מ-500 מיליון שקלים, והתחייבה לספק 450 ניידות תנועה בכבישים ו-300 מצלמות תנועה לפיקוח על הנהגים. אך המציאות בפועל עגומה - מאז 2015, שנת היעד, לא ירד מספר ההרוגים מ-300 אפילו פעם אחת. מספר הניידות במשמרת עומד על 106 בלבד, רק 158 מצלמות הותקנו, ותקציב הרלב"ד ב-2023 עמד על כ-150 מיליון בלבד. 

"רואים לא רק קיפאון במספר ההרוגים, אלא גם מגמת עלייה ואי-עמידה ביעדים שהממשלה הציבה לעצמה. המצב חמור", מספר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "בשנה האחרונה נהרגו 37 ילדים בתאונות. יש פה אוזלת יד מתמשכת".

חה"כ בועז טופורובסקי הוא יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, והוא עסק רבות בנושא לאורך השנים. הוא מספר על האדישות שמפגינה המדינה כלפי מאות ההרוגים בכבישים: "אם מישהו מת בתאונת דרכים זה עובר לסדר היום. בגלל שזה לא מעניין אף אחד, אף אחד לא נלחם על בטיחות בדרכים ואף אחד לא משלם את המחיר על הכישלון. המוות הבא כתוב על הקיר".

גם ליאור כרמל, ממקימי הרלב"ד, מספר על האכזבה מההתקדמות בנושא: "כשהקמתי את הרלב"ד קיוויתי שיהיו תוצאות יותר טובות 17 שנים אחר כך. פשוט לא עושים מספיק כדי למנוע את ההרוגים, ולא מנהלים את התהליך כדי לעמוד ביעדים".

בעשור האחרון העולם כולו נאבק להוריד את כמות הנפגעים בתאונות דרכים - ומדינות רבות הצליחו. אך זה לא המצב בארץ. ישראל היא אחת המדינות האחרונות במערב מבחינת מגמת שיפור בהתמודדות עם תאונות דרכים. בוועדת שיינין, הציבה לעצמה ישראל יעד ברור להשתוות למדינות המובילות במערב בנושא תאונות דרכים, אך בפועל היא נשארה הרחק מאחור. 

"בעולם כולו נאבקו בתאונות בדרכים, וב-OECD יישמו תוכנית מקיפה, בעוד שבישראל לא עשו כמעט כלום", אומר טופורובסקי. יעקב מוסיף: "בזמן שמדינות אחרות מצליחות להוריד את כמות ההרוגים, אצלינו רואים מגמת עלייה".

"הצלחנו להוריד את כמות ההרוגים - אבל הפוליטיקה הרסה"

הקטל המתמשך בכבישים הוא לא גזירה משמים. כאמור, מדינות רבות הצליחו להיאבק ולהוריד את כמות ההרוגים, וגם בארץ היו שנים בהן נרשמה מגמה מעודדת. מספר השיא של הרוגים נרשם בכלל בשנות ה-70, אך למרות שהייתה מגמת שיפור, היא נבלמה בשנים האחרונות. "תאונות דרכים הם לא מספיק גבוה בסדר העדיפויות הלאומי שלנו. לא רק במשאבים, גם בתשומת לב. זה עניין של תפיסה", מספר כרמל.

טופורובסקי מדגיש שהרשויות יודעות היטב מה צריך לעשות, הבעיה כולה היא בביצוע: "כשעבדנו לפי התוכניות הצלחנו כבר להוריד את מספר ההרוגים בתאונות, ואם היינו ממשיכים היינו מגיעים לפחות מ-200 הרוגים - אבל הרסו את הרלב"ד בגלל פוליטיקה. החלישו את הרלב"ד והוציאו ממנה כספים, והיא איבדה את היכולת שלה להשפיע. איך שירד הכוח של הרלב"ד - עלתה כמות תאונות הדרכים".

ילדה בת 6 נהרגה בתאונת דרכים בכביש 90 (צילום: דוברות המשטרה)
מגמת עלייה בהרוגים בתאונות, ארכיון | צילום: דוברות המשטרה

בועז טופורובסקי
חה"כ טופורובסקי לאחר תאונת הדרכים שעבר, "אף אחד לא משלם את מחיר הכישלון"

הוא ממשיך: "מה שהמדינה עשתה בפועל זה לא רציני. כל פעם משהו אחר תוקע את התהליך - ובינתיים אין שום תוכנית אסטרטגית ושום החלטת ממשלה רלוונטית". המנכ"ל בפועל של הרלב"ד יעקב זכריה, אמר השבוע בכנסת שפשוט אין לו את המשאבים הדרושים כדי לעמוד במשימה: "ב-2020 הקמנו תוכנית רב שנתית לצמצום ההרוגים, נכון לשנת 2024, אין לנו אפילו 5% מהתקציב שאנחנו צריכים בשביל להגשים את התוכנית".

מנכ"ל אור ירוק מדגיש שהבעיה המרכזית היא בניהול האירוע, לצד היעדר תקציב: "למדינה אין יעד שנתי מבחינת הרוגים, ואי אפשר לנהל תוכנית לאומית אפקטיבית בלי יעדים שנתיים. צריך החלטת ממשלה שמקדמת תוכנית רב שנתית עם תקציב צמוד אליה. כבר יש לרלב"ד תוכנית טובה, אבל אין החלטת ממשלה עם תקציב מאחוריה". 

לפי גל רייך, מוביל פרויקט ANYWAY בארגון "נתון לשינוי", יש קשר הדוק בין התקציב שמקצה המדינה לבטיחות בדרכים לבין התוצאות שרואים בשטח. ככל שהתקציב שמוקצה גבוה יותר - כך יורדת כמות הנפגעים. "במחקר שעשינו לנתונים החל משנת 2004 מצאנו קשר מובהק וחזק בין תקציב הבטיחות בדרכים לכמות ההרוגים והפצועים קשה מתאונות. אנו קוראים לממשלת ישראל להעמיד בעת הזו תקציב ראוי, לאחר שהוכח בעבר שניתן להפחית דרמטית את כמות הנפגעים", אמר רייך ל-N12.

הסערה עוד לפנינו

מומחים לתאונות דרכים מזהירים שהמלחמה וההשלכות הנפשיות שלה על הציבור עלולים להביא לזינוק במספר התאונות בשנים הקרובות. לחץ נפשי גובר, עלייה בצריכת תרופות נפשיות, בעיות שינה וצורך לפרוק עול עלולים להשפיע לרעה על הנהיגה בכבישים. גם מבט אל מלחמות עבר בישראל ובעולם מלמד שיש קשר בין תאונות דרכים לאירועים לאומיים טראומטיים. 

"רואים דפוס של עלייה בכמות ההרוגים אחרי אירועי דחק. אחרי אירועים משמעותיים רואים פיק", מסביר דן בן יהודה, מומחה בתחום בטיחות בדרכים ולשעבר מנהל בטיחות אזורי ברלב"ד. "כל אדם נורמטיבי מושפע נפשית ממה שאנחנו חווים בעקבות המלחמה. לדבר הזה יש השלכות ישירות על הנהיגה. מעלייה בגורמי סיכון ועד פריקת עול. הצפי לפי ניסיון העבר הוא שזה ישפיע החל מעכשיו ועד שנים קדימה".

הוא מוסיף: "בעקבות המלחמה אנחנו צפויים לא רק לראות קיפאון בכמות ההרוגים - אלא גם עלייה". גם מנכ"ל אור ירוק מסכים שלמלחמה צפויות להיות השלכות אסוניות: "המלחמה תשפיע גם מכיוון שצפוי קיצוץ תקציבי לרשות הלאומית לבטיחות לדרכים, וגם מכיוון שנראה השפעות ברמות הלחץ של הנהגים. אנשים הרבה יותר מוטרדים ולחוצים - ונראה את זה על הכביש".

תאונה בכביש 90 סמוך לעוגא אתחתא (צילום: כב"ה יו"ש)
ארכיון | צילום: כב"ה יו"ש

"השקעה שמחזירה את עצמה"

ההשקעה במניעת תאונות דרכים כדאית לא רק מבחינת חיי אדם, אלא גם מבחינה כלכלית. העלות של תאונות דרכים למשק עומדת על 17 מיליארד שקלים בשנה, כך לפי מחקר שערכו הרלב"ד בשיתוף עם TheMarker ו-BDO. עיקר העלות היא הטיפול בפצועים (9.5 מיליארד), אך עלות משמעותית נגרמת גם מנזק ל-330 אלף מכוניות שמעורבות בתאונות מדי שנה (5.5 מיליארד) ומהפגיעה בתוצר הלאומי בשל אובדן של 13 מיליון שעות עבודה בעקבות תאונות (2 מיליארד).

בעוד שהעלות של תאונות עומדת על מיליארדים, תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עמד ב-2023 על 150 מיליון שקלים בלבד, ובעקבות המלחמה אף עלולים להתבצע קיצוצים. "רוב העלות בעקבות תאונות דרכים היא מהפצועים בינוני, כי הם צריכים לעבור הליך שיקום ומקבלים קצבאות. אם היו משקיעים מיליארד שקל היה אפשר להוריד את העלויות של תאונות דרכים מ-17 מיליארד ל-5 מיליארד בשנה", טוען טופורובסקי. יעקב מוסיף: "זו השקעה משתלמת שמחזירה את עצמה". 

הסיבה הנפוצה ביותר לתאונה: זכות קדימה

לפי ניתוח שערכו ברלב"ד, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל היא הסיבה הנפוצה ביותר לתאונות חמורות, והובילה ל-348 תאונות כאלו. אי ציות לרמזור גרם ל-284 תאונות, מעבר בין נתיבים ל-215 תאונות, ומהירות מופרזת ל-198 תאונות. 

30% מההרוגים בתאונות דרכים הם משתמשי רכב פרטי, השיעור הגבוה ביותר לעומת שאר אמצעי התחבורה. ישראל היא גם אחת המדינות המסוכנות ביותר להולכי רגל במערב, וממוצע ההרוגים בישראל גבוה בהרבה מהממוצע במדינות המערב- 28% מסך ההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. 21% מההרוגים הם רוכבי אופנוע וקטנוע, ו-10% הם משתמשי אופניים וקורקינטים חשמליים.

"מתחיל השנה יש 25 הרוגים. זה יותר מהרוג ביום - זה לא משהו שאפשר להשלים איתו, וזה משהו שיותר מדי אנשים משלימים איתו", אומר טופורובסקי בתסכול, וכרמל מסכם: "הרוגים בתאונות דרכים לא מקבלים את המקום שלהם. ההשקעה בתחום הזה לא מספיקה כדי למנוע את ההרוגים".