1,152 חללי מערכות ישראל נוספו, יחד עם 80,000 פגועי נפש | המספרים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל"

עם ציון שנתיים למלחמת חרבות ברזל היום (שני), פרסמו משרד הביטחון, הביטוח הלאומי ועמותת ער"ן נתונים על מספר הנופלים, הנרצחים והנפגעים במלחמה. בין הנתונים יותר מ-1,150 חללים נפלו מאז 7.10, ויותר מ-6,500 בני אדם נוספו למשפחת השכול.

42% מהנופלים: מתחת לגיל 21

על פי נתוני משרד הביטחון, 1,152 חללי מערכות ישראל נפלו מאז 7.10, כ-42% מהם (487) בני פחות מ-21, ו-141 חללים בני יותר מ-40. בין החללים - חללי צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ, רבש"צים וחברי כיתות הכוננות שלחמו ברצועת עזה, בדרום, בצפון, בלבנון וביהודה ושומרון.

בנוסף פורסם כי יותר מ-6,500 בני משפחה נוספו למשפחת השכול, ובהם כ-1,973 הורים שכולים, 351 אלמנות, 885 יתומים ו-3,481 אחים ואחיות שכולים. רק בשנה האחרונה נוספו 262 חללים למניין חללי מערכות ישראל, ויותר מ-1,300 בני משפחה נוספו למעגל השכול, ובהם 240 יתומות ויתומים ויותר מ-751 אחים ואחיות שכולים.  

על פי הנתונים, מרבית הנופלים הם גברים צעירים, רווקים, בשירות סדיר. מתוך הנופלים: 1,035 חללי צה"ל (43 מהם חברי כיתות כוננות), 100 חללי משטרת ישראל, 9 חללי השב"כ ו-8 חללי השב"ס. מרבית הנופלים הם גברים - 1,086, ו-66 הן נשים. 801 הם רווקים ורווקות ו-327 מהם נשואים שהניחו 351 אלמנות, 885 יתומים ו-11 ארוסות.

318 אנשי מילואים נפלו במלחמה בגזרות השונות, לצד 283 אנשי קבע ו-43 חברי כיתת כוננות שנפלו במהלך המתקפה ב-7.10. 508 מהחללים הם משרתי חובה. הנופלים הותירו אחריהם 1,973 הורים שכולים, 351 אלמנות, 885 יתומים ו-3,481 אחים ואחיות שכולים.

62 ילדים נרצחו, עשרות אלפי נפגעי פעולות איבה

לפי נתוני הביטוח הלאומי, מאז תחילת המלחמה נרצחו 978 אזרחים (שאינם כוחות הביטחון וכיתות הכוננות) בפעולות טרור, ובהם 62 ילדים מתחת לגיל 18. בנוסף נוספו 80 אלף נפגעי פעולות איבה אזרחיים, ובהם 30,462 שהוכרו על בסיס נפשי, ו-1,929 שהוכרו גם על פגיעות פיזיות ונפשיות יחד.

מתוך 978 הנרצחים, 636 גברים ו-342 נשים. 84 מתוך ה-978 הם אזרחים זרים שנרצחו, 62 מתוך הנרצחים הם ילדים ובני נוער עד גיל 18 (6 היו בני 0 עד 3, 5 היו בני 4 עד 6, 6 היו ילדים בני 7 עד 10, 18 בני 11 עד 14, ו-27 ילדים היו בגילי 15 עד 18). 

בביטוח הלאומי מציינים ביום הטבח ב-7 באוקטובר נרצחו 778 אזרחים, וכי יותר מ-70 אלף נפגעו בפעולות האיבה. במהלך המלחמה נוספו יותר מ-7,200 נפגעי פעולות איבה, וכי נרצחו 200 אזרחים. במסגרת המלחמה עם איראן ובמהלך מבצע "עם כלביא" נפגעו 1,176 אזרחים, ונרצחו 30 אזרחים.

מתוך כל נפגעי פעולות האיבה, 36,315 אזרחים הגישו בקשות לנכות באיבה. ומתוכם ל-33,983 נקבעה נכות. על פי הביטוח הלאומי, שאר הבקשות נמצאות בהליך של ועדות רפואיות. 30,462 הוכרו על בסיס נפשי, 1,592 הוכרו על פגיעה פיזית ו- 1,929 הוכרו על פגיעות פיזיות ונפשיות יחד.

בביטוח הלאומי פרסמו נתונים גם בנושא החטופים, פדויי שבי והסיוע למשפחות החטופים. בביטוח הלאומי מציינים כי 183 חטופים אזרחים הוחזרו מעזה, ובהם 139 אזרחים חיים שהוחזרו מעזה (מתוכם 29 אזרחים זרים), ו-44 אזרחים שגופתם הוחזרה לקבורה בישראל (מתוכם 2 זרים). מתוך 48 החטופים, יש 33 אזרחים שעדיין בשבי חמאס, ומתוכם 16 מוגדרים חיים (בהם זר אחד) ו-17 חללים (מתוכם 3 זרים).

התשלומים למשפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה:

בביטוח הלאומי מציינים כי במהלך שנת 2023 (אוקטובר עד דצמבר), שילם הביטוח הלאומי יותר מ-730 מיליון שקלים לנפגעי פעולות האיבה, מענקים למשפחות החללים וחלף שכר לחטופים ומענקים למשפחות החטופים במסגרת המלחמה.

בנוסף, במהלך שנת 2024, הביטוח הלאומי שילם יותר מ-805 מיליון שקלים לנפגעי פעולות האיבה, מענקי משפחות החללים וחלף שכר לחטופים ומענקים למשפחות החטופים במסגרת המלחמה. ברבעון האחרון של 2025 הביטוח הלאומי שילם יותר מ-153 מיליון שקלים במסגרת המלחמה, ועבור החטופים שהוחזרו לישראל שילם יותר מ-53 מיליון שקלים במסגרת תגמולי טיפול רפואיים וקצבאות השונות.

"משבר נפשי פוקד את החברה הישראלית"

עם ציון שנתיים למלחמה, גם עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) פרסמה נתונים, במסגרת "הקרב על הנפש". על פי נתוני העמותה, מתחילת המלחמה ועד היום מספר הפניות שהתקבלו בער"ן במוקד הטלפוני ובאינטרנט חצה את 637 אלף פניות המצוקה. 

לפי ער"ן, בחודש הראשון למלחמה כמעט כל פנייה שנייה עסקה בחרדה, טראומה ואובדן, ומדובר בנתון שיא מאז שהוקמה העמותה בשנת 1971. בנוסף, לאחר שנתיים של מלחמה, נרשם זינוק של פי 2.5 בתחושת הבדידות בציבור הישראלי ופי 2.7 במצוקות בנושאי יחסים בין-אישיים ובתוך המשפחה, בהשוואה לחודשים בתחילת המלחמה. במוקדי העמותה התקבלו כ-13 אלף פניות עם תוכן אובדני בקרב הציבור הרחב. בנוסף, כ-120 אלף חיילים וחיילות פנו למוקדים, בעיקר בסוגיות של בדידות ומצוקה נפשית חריפה.

בנוסף ציינו בער"ן כי עם התמשכות המלחמה חל שינוי מגמה באופי הפניות. "בעוד שבתחילת המלחמה נרשמו אחוזי הבדידות מסך הפניות על כ-13% בלבד, לאחר שנתיים ניתן לראות עלייה בדיווחים על תחושות בדידות בקרב הציבור הישראלי שעומד על 33.7% נכון להיום. נתון המעיד על חזרה מסוימת לשגרה, גם אם מדובר בשגרת מלחמה". בנוסף, התפלגות הפונים לפי גיל דומה לשנה הראשונה של המלחמה. 

ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן, ציינה: "הנתונים מצביעים על שחיקה מתמשכת בחוסן החברתי והמשפחתי, ועלייה בסיכון בקרב אוכלוסיות רגישות במיוחד. המועקה השקטה והחרדה הקיומית פוגעת בתפקוד היומיומי של פרטים, משפחות וקהילות. מצב חירום תמידי של מלחמה ממושכת לכשעצמה מהווה מצב בלתי נסבל לנפש האנושית. לאורך זמן, מציאות של מלחמה עלולה לייצר פגיעה מערכתית ביכולת ההחלמה, עיבוד חוויות ובשיקום האמון הבסיסי בעולם כמקום בטוח".

ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 לכל אדם, בכל גיל ובכל סוג של מצוקה. הסיוע מוענק באנונימיות ומיד. לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201, במוקד חיילים בסדיר ובמילואים 2201*, באתר ער"ן eran.org.il, בוואטסאפ שמספרו 052-8451201, פורום, מייל ומסרונים.

אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון: "מדינת ישראל נושאת על כתפיה מחיר כבד - ההיסטוריה של מדינתנו נכתבה בדם בנינו ובנותינו. שנתיים חלפו מאז פרוץ המלחמה, ואגף משפחות, הנצחה ומורשת מתמודד עם היקפים של יותר מ-20 שנות עבודה. עובדי האגף רואים בעשייתם שליחות וממשיכים להנציח את זכר הנופלים, לשמר מורשתם לדורות הבאים וללוות את המשפחות השכולות בתמיכה רגשית ורווחתית. כל משפחה היא עולם ומלוא וכך אנחנו מתייחסים אל בני המשפחות ומממשים את החוב המוסרי שלנו כחברה לנופלים ולבני משפחותיהם. בליבנו תפילה לשובם של החטופים, לרפואת הפצועים ולחזרתם בשלום של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הנלחמים למען עתידנו".

דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן: "בשנתיים האחרונות עמותת ער"ן מצאה עצמה ביתר שאת בחזית ההתמודדות עם משבר נפשי מתמשך שפוקד את החברה הישראלית. ההתמודדות אינה מסתיימת כאן. גם בשנים הקרובות תמשיך החברה הישראלית לשלם מחיר נפשי כבד, כתוצאה משחיקה נפשית מתמשכת, חרדה קיומית ותחושת בדידות מתעצמת. זהו אתגר בריאותי־חברתי מהמעלה הראשונה, המחייב היערכות ארוכת-טווח ולא פתרונות נקודתיים".