לקראת ערב ראש שנת תשפ"ד ביום שישי הקרוב, פרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.795 מיליון איש. בשנת האחרונה גדלה המדינה ב-194 אלף נפשות, שיעור גידול אוכלוסייה של 2%. בשנה החולפת נולדו בישראל 172 אלף תינוקות והיגרו אליה כ-70 אלף איש – אל מול 48 אלף שנפטרו.
לפי הערכות הלמ"ס, אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה עד 2065. בסוף 2024 צפויה ישראל להגיע ל-10 מיליון תושבים, בסוף 2048 ל-16 מיליון תושבים ובסוף 2065 ל-20 מיליון תושבים. מבחינת הרכב האוכלוסייה, בישראל יש כ-7.181 מיליון תושבים יהודים (73% מכלל האוכלוסייה), כ-2.065 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-549 אלף תושבים שאינם ערבים ואינם יהודים (6%).
בתוך האוכלוסייה היהודית, 44% מגדירים את עצמם כחילונים, 21% כמסורתיים "לא כל כך" דתיים, 12% כמסורתיים-דתיים, 12% כדתיים ו-11% מגדירים את עצמם כחרדים. לפי סקר הלמ"ס, 73% מתושבי ישראל סבורים כי לדת יש השפעה חזקה על החיים בארץ, 56% מרגישים שהשפעת הדת התחזקה בשנים האחרונות, וכ-49% מהיהודים סבורים שצריך להפריד בין הדת למדינה.
תוחלת החיים בישראל עומדת על 80.7 שנים לגברים ו-84.8 שנים לנשים. גברים ונשים בישראל חיים יותר שנים מהממוצע במדינות ה-OECD, שם חיים גברים 78.3 שנים בממוצע ונשים 83.6 שנים בממוצע.
בשנת תשפ"ג מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך עמד על 2.496 מיליון, כ-25% מהאוכלוסייה. באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות למדו כ-296 אלף סטודנטים, מתוכם 214 אלף סטודנטים בעלי תואר ראשון, 63 אלף סטודנטים לתואר שני 12 אלף סטודנטים לתואר שלישי ו-6,400 סטודנטים להוראה.