שיא הרוגים בתאונות דרכים מזה עשור - זה הכביש המסוכן בארץ

סכנה בכבישי הארץ. מתחילת שנת 2025 נהרגו בכבישים 400 ישראלים - יותר מבכל שנה אחרת בעשור האחרון, ואלפים נוספים נפגעו. אך לא כל הדרכים מסוכנות באותה המידה - ניתוח ANYWAY "מבית נתון לשינוי" לנתוני הלמ"ס, שמפורסם לראשונה ב-N12, מצביע על מקטעי הכביש המסוכנים ביותר בישראל.

המקטע הבין-עירוני שבו נהרגו או נפצעו קשה הכי הרבה ישראלים מאז 2021 נמצא בדרום הארץ, בין מחלף לקייה לצומת ערד, עם לא פחות 65 נפגעים ב-5 השנים האחרונות. מדובר במקטע שזכה בכינוי "כביש הדמים", וגם שדרוג שבוצע בו לפני כעשור לא הצליח לבלום את מספר הנפגעים. אחריו ממוקם מקטע ארוך בין מצפה שלם לצומת שדי תרומות, שבו נפגעו 60 ישראלים.

במקטע שבין צומת קטורה לצומת הערבה נהרגו 23 ישראלים באותה התקופה - יותר מבכל מקטע אחר. מדובר במקטע ארוך במיוחד של כ-120 קילומטרים, עם נתיב אחד בכל כיוון. דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה מתייחס ספציפית למקטע הזה, ומבקר את העובדה שהוא לא שודרג לכביש דו-נתיבי ושהסכנות הבטיחותיות לכל אורך כביש 90 לא טופלו.

ב-23 מקטעים נרשמו 20 או יותר הרוגים או פצועים קשה, מה שעשוי להצביע על בעיות באותן הדרכים. יש להדגיש שהמקטעים לא שווים באורכם, והם חולקו על ידי הלמ"ס כך שמקטע הוא בין שני צמתים כאשר יש שינוי בנפח התנועה לאחר הצומת. 

 מבחינה מתודולוגית, רשימת מקטעי הכבישים נלקחה מתוך רשימת 40 המקטעים עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר וללא מקטעים של פחות מקילומטר, כדי למנוע עיוות בנתונים. 

"שנת 2025 תמשיך את המגמה המדממת שהביאה לשיא של 20 שנים בהרוגים בתאונות הדרכים", אומר ל-N12 גל רייך, מארגון "נתון לשינוי". "רק אימוץ ותקצוב תוכנית לאומית רב שנתית ברוח 'חזון אפס' שהוכיח את עצמו בעולם תביא להיפוך המגמה. הפתרונות מעולמות התשתית, האכיפה, החקיקה והחינוך ידועים וחלקם אף מיושמים, אך אין תחליף להחלטה מנהיגותית של שרת התחבורה וראש הממשלה להציב את הנושא כמשימה לאומית עם יעדים מדידים ומשאבים מתאימים".

"חזון אפס" אליו מתייחס רייך הוא גישה בין-לאומית לבטיחות בדרכים, שמבוססת על ההנחה שאסור לקבל הרוגים או פצועים קשה כתוצאה מתאונות דרכים כגזירת גורל. החזון קובע כי האחריות למניעת תאונות ולצמצום נזקיהן מתחלקת בין מקבלי ההחלטות, מתכנני התשתיות, הרשויות והמשתמשים בכביש.

לנוכח השוני באורך המקטעים, ב-ANYWAY חישבו גם את המקטעים הכי קטלניים ביחס לאורכם. המקטע עם מספר ההרוגים והפצועים הגבוה ביותר ביחס לאורכו הוא בין צומת טייבה לצומת שער אפרים - בקילומטר בודד נהרגו ו-6 נפצעו קשה ב-5 השנים האחרונות. במקטע שבין קריית אונו למחלף שערייה, שאורכו 3 קילומטרים בלבד, נהרגו לא פחות מ-7 ישראלים, ו-7 נוספים נפצעו קשה.

7 ק"מ - 28 הרוגים ופצועים קשה

ב-7 הקילומטרים שבין מחלף מורשה לצומת רעננה נהרגו ונפצעו קשה 28 בני אדם, בין צומת ינוב לצומת השרון נהרגו ונפצעו קשה 22 ישראלים, וב-4 קילומטרים שבין צומת עופרים לכניסה הדרומית לבית אריה נפגעו 16 בני אדם. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים הבהירו במענה לפניית N12 שברשות עוקבים אחר מקטעי הכביש הבעייתיים ביותר, ומקצים משאבים כדי לשפר בהם את התשתיות.

כך לדוגמה בצומת עופרים, שהיא חלק מאחד המקטעים הקטלניים ביותר, מתוכנן להקים מעגל תנועה והוא נמצא בתיעדוף גבוה. ברשת ציינו גם את צומת מחניים (מעגל תנועה ושביל אופניים), צומת עטרות (רמזור) וצומת שמורת נחל רחום (מעגל תנועה והסדרת מדרכות) במוקדי תאונות שישודרגו ויוטפלו במטרה להפחית את רמת הסיכון.

"השפעה על בטיחות בדרכים היא תוצאה של מכלול גורמים, כשהמרכזיים שבהם הם מצב התשתיות, הרתעה ואכיפה, מהירות הנסיעה, נפחי התנועה והרכב המשתמשים בכביש", מסרו ברלב"ד. ברשות הוסיפו שהזינוק במספר ההרוגים בכבישים נמצא בבדיקה, ושבין היתר יש צורך בפתרון מערכתי שכולל השקעה בתשתיות, שיפור האכיפה והסברה.

עוד מצביעים ברלב"ד על העלייה בשימוש בכלי רכב דו-גלגליים, כגורם שמשפיע על העלייה במספר ההרוגים. לפי נתוני הרשות חל זינוק אדיר במספר הנפגעים בקרב רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים. כמו כן, רוב ההרוגים בתאונות השנה נהרגו בדרכים בין-עירוניות.