לאחר "דוח הרעב": הנתונים שמצביעים על שיפור במצב ברצועה

הכרזת האו"ם על רעב קיצוני ברצועת עזה הובילה לגל של גינויים חריפים בעולם לישראל, שמדרדרים עוד יותר את המצב המדיני של ישראל ועשויים לגבות מחירים דיפלומטיים נוספים בעתיד הקרוב. מנגד, ישראל טענה שמדובר בדוח שקרי ומוטה, ומסתמך על נתונים מוטים ולא אמינים. לפי נתוני מתפ"ש, כמות המזון שנכנסה לרצועה גבוהה מזו שהגדירו באו"ם שנחוצה כדי לקיים את צורכי הרצועה, ובמקביל צנחו מחירי המזון ברצועה. עם זאת, חלקים גדולים מהסיוע שנכנס נבזז ולא מגיע לאוכלוסייה, והיקפו המדויק של המשבר ההומניטרי ברצועה נותר בערפל.

עשרות אלפי טונות: הסיוע ההומניטרי שנכנס

בחודש האחרון ולנוכח הלחץ הבין-לאומי החליטה ממשלת ישראל להגביר משמעותית את כמות הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה, לאחר 3 חודשים שבהם נכנס סיוע מועט יחסית, וחודשיים שבהם לא נכנס סיוע בכלל. בחודש אוגוסט נכנסו עד כה לרצועה יותר מ-90 אלף טונות של סיוע הומניטרי, מתוכם כ-86 טונות של מזון. 

מדובר בנתון שגבוה ב-37% מהכמות שנדרשת כדי לקיים את צורכי רצועת עזה לפי האו"ם - שעומדת על 62 אלף טונות, וגם היא הוגדרה על ידי ישראל כמופרזת. עם זאת, אם מסתכלים במבט רחב יותר, ב-5 החודשים האחרונים נכנסה בממוצע כמות שקטנה מ-62 טונות בחודש.

הסיוע נכנס לרצועה ב-3 צירים עיקריים. ב-3 מוקדי חלוקה של הקרן ההומניטרית האמריקנית (GHF) חולקו עד כה כ-135 מיליון ארוחות (כ-45 אלף טונות לפי ההערכות). מרכזי החלוקה של GHF לא סובלים מבזיזות, אך הועלו נגדם טענות קשות לפיהן הם רחוקים ממוקדי האוכלוסייה, לעיתים הליך החלוקה הופך לכאוטי, והסיוע שמחלוק בהם לא מגיע לאוכלוסיות המוחלשות. 

בציר מקביל מחלק האו"ם כשליש מהסיוע. בעוד שלאו"ם נקודות חלוקה רבות, רק 12% מהמשאיות של האו"ם הגיעו ליעדן. לפי נתוני האו"ם, בעוד ש-4341 משאיות של האו"ם נכנסו לרצועה ב-3 החודשים האחרונים, רק 596 לא נבזזו - ורובן לא הכילו מזון. 

בציר השלישי פועלים ארגוני סיוע עצמאיים, חברות פרטיות שמכניסות לעזה אספקה מסחרית, ומדינות שמכניסות מזון מהאוויר ומהקרקע. עד כה הצניחו 14 מדינות מזון לתוך עזה, אך רק שיעור קטן מהמזון נכנס מהאוויר.

המחירים צונחים בשווקים

אל מול הדוח החמור והשנוי במחלוקת שפרסם ה-IPC, שבו הוכרז מצב של רעב קיצוני בעזה, בשטח יש עדויות לכך שהמצב במגמת שיפור. מחירי המזון בשווקים ברחבי הרצועה נמצאים במגמת צניחה, וירדו בעשרות אחוזים לעומת החודש שעבר.

לדוגמה, לפי נתוני תוכנית המזון העולמית ולשכת הסחר העזתית, מחיר של קילו אורז שעלה 75 שקלים במאי ו-240 שקלים ביולי עולה כעת 17 שקלים בלבד - צניחה של 93%. מחירי הקמח צנחו ב-84% (14 שקל לקילו), מחיר תפוחי האדמה ב-44% (25 שקל לקילו) ומחיר הסוכר ב-94% (15 שקל לקילו). 

נראה שהירידה במחירים נובעת מהצפה יחסית של השוק העזתי בסחורות לעומת המצב בחודש יולי, ובאישור שנתנה ישראל לאספקה מסחרית להיכנס לרצועה. עם זאת, הרחבת הלחימה לעיר עזה עשויה לטלטל את השווקים ולהוביל לזינוק נוסף במחירים. 

כמו כן, יש להדגיש שלמרות הירידה המשמעותית, המחירים עדיין גבוהים מאוד, במיוחד ביחס לאמצעים הכלכליים הזעומים שברשותם של רוב העזתים. אתגר נוסף איתו נאלצים העזתים להתמודד הוא שחלק מהסוחרים מסכימים לקבל מזומן בלבד, ואגרה גדולה נגבית ברצועה על הוצאת מזומן. בנוסף, המחירים אינם אחידים בכל רחבי הרצועה, ועשויה להיות שונות גבוהה שיכולה מאוד להקשות על תושבי אזורים מסוימים לרכוש מזון.

הנתונים מצביעים על כך שיש זינוק גדול בכמות הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה בחודש האחרון, ושהכמות שנכנסת כיום יכולה לקיים את צרכיה הבסיסיים של עזה. עם זאת, לנוכח הבעיות במנגנוני הסיוע השונים, ייתכן שחלקים באוכלוסייה העזתית לא מצליחים להנות מהסיוע שנכנס, וגם לאחר הדוח של IPC והמתקפות הישראליות - עומקו של המשבר ההומניטרי נותר לא ברור.