ריסוק מעמד היועמ"שית, פגיעה בתקשורת וחוקי דת: N12 עוקב אחרי החוקים שמקדמת הקואליציה

"אין פה שום תמימות. יש שמועות שאנחנו בתקופה האחרונה מקדמים את הרפורמה המשפטית בשקט-בשקט. באתי לכאן כדי להגיד - אמת". את הדברים האלו אמר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן רק לאחרונה. ואכן, בחודשים האחרונים מקדמת הקואליציה שורה ארוכה של חוקים שנועדו לשנות את פני הדמוקרטיה הישראלית - ולא רק בתחום המשפט. 

מעקב N12 אחר עשרות חוקים שהעלתה הקואליציה מעלה שבמוקד המאמצים נמצאים פגיעה בתקשורת החופשית, החלשת הרשות השופטת, חיזוק ה"זהות היהודית" של ישראל ומתן כוח נוסף לממשלה ולכנסת. עם ההכרזה על הפסקת אש ותחילת הסוף של מלחמת "חרבות ברזל" שקטעה את המהפכה המשפטית, בקואליציה נכנסים למרוץ להעביר כמה שיותר חוקים לשינוי פני המדינה - לפני הבחירות שייערכו לכל המאוחר באוקטובר 2026.

ה-D9 מגיע למערכת המשפט 

יותר מ-20 חוקים להחלשת מערכת המשפט וחיזוק כוחה של הכנסת והממשלה נמצאים כיום על הפרק, וחלקם כבר אושרו בשנה האחרונה. גולת הכותרת היא הצעת החוק של חה"כ רוטמן, שנדונה השבוע בוועדת הכנסת, לפיצול תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים, לצד הפיכת הפיכת חוות הדעת של הייעוץ המשפטי ללא מחייבות ושינוי שיטת מינוי התובע הכללי - הצעת חוק דרמטית שתשפיע רבות על היכולת של הייעוץ המשפטי לרסן את הממשלה.

במקביל, מנסים בקואליציה להפוך את תפקיד היועץ המשפטי של משרדי הממשלה לפוליטי, באמצעות חוק שיכפיף בפועל את היועץ לדרג הפוליטי ולא ליועמ"שית, ולהגביל את הביקורת השיפוטית של בג"ץ על מינויים. כמו כן, יש לציין כמה חוקים שכבר אושרו בשנה האחרונה - כמו שינוי דרמטי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, הפקעת סמכויות מלשכת עורכי הדין ושינוי הליך מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים.

לצד החוקים שנועדו להחליש את מערכת המשפט, בקואליציה מקדמים שורה ארוכה של חוקים שנועדו לעצב מחדש את המגרש הפוליטי ולהעניק כוח נוסף לממשלה ולכנסת. לדוגמה, לפי הצעת חוק של חה"כ בוארון שנועדה לשנות את הרגולציה לגבי חובות של מפלגות, ניסו בקואליציה להקשות על ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט להתמודד שוב בבחירות. הצעות נוספות כוללות שינוי מדיניות פסילת חברי כנסת, ומתן האפשרות לממשלה להדיח בכירים במגזר הציבורי בתחילת כהונתה.

הניסיון לפגוע בתקשורת החופשית

בזירה מקבילה ומשמעותית לא פחות, מנסה הקואליציה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי להחליש את התקשורת החופשית באמצעות כמה חוקים דרמטיים. במוקד החקיקה עומד הניסיון לפגוע ביכולת של כלי תקשורת לבקר את הממשלה, באמצעות הפעלת לחצים כלכליים ואחרים.

בחוד החנית של המהפכה התקשורתית נמצא חוק השידורים שמקדם השר קרעי, שדומה לחוקים אחרים שאושרו במדינות שבהן נפגעה התקשורת החופשית. החוק כולל הקמת גוף פיקוח חדש על הערוצים, בשליטת השר, שיוכל להטיל קנסות עתק על הערוצים. אותו החוק מבקש גם לבטל את העצמאות של מערכות החדשות, כך שפוליטיקאים יוכלו להפעיל עליהן לחץ. בנוסף, החוק כולל שינוי בשיטת מדידת הרייטינג, כך שהממשלה תוכל לנתב כספים לערוצים שהיא חפצה ביקרם. 

מעבר לחוק השידורים, הממשלה מנסה למקד את מאמציה גם בתאגיד השידור. שורה של הצעות חוק מבקשות להפריט את התאגיד, לאפשר לממשלה לשלוט בתקציב שלו ולערוך שימוע למנהליו. הצעת חוק נוספת של חה"כ קלנר נועדה לאפשר לשר התקשורת לחסום שידורים ואתרי אינטרנט זרים ללא הגבלת זמן. 

חוקי הדת של הקואליציה

זירה שלישית שבה מתמקדת הממשלה היא אישור חוקים שנועדו לחזק את ה"זהות היהודית" של ישראל. החוק להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים כבר אושר בקריאה ראשונה, ועל הפרק נמצאת הצעת חוק של חה"כ גלית דיסטל אטבריאן לפיה מוסדות שנהנים ממימון ציבורי יחויבו להתקין מזוזות, שופטים יחויבו לעבור מבחני דת ויחול איסור להפריע להניח תפילין או להתפלל במרחב הציבורי.

במקביל מנסה הממשלה להיטיב עם הציבור החרדי באמצעות חוק המעונות וחוק הפטור מגיוס. הצעת חוק נוספת שיזמה ש"ס, השר לשירותי דת יוכל לחלק משרות ותקציבים נוספים למועצות דתיות, והצעת חוק של חה"כ לימור סון הר-מלך תאפשר מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם לתארים שני ושלישי.