מהפך בצמרת צה"ל והשב"כ, קיפאון בדרג המדיני: מי קיבל אחריות למחדל 7 באוקטובר?

פיטורי ראש השב"כ רונן בר, שעליהם החליטה אמש הממשלה, ישלימו את המהפך הכמעט מלא שעברה צמרת מערכת הביטחון בישראל מאז טבח 7 באוקטובר. הרמטכ"ל, שר הביטחון, שבעה קצינים בכירים ולפחות חמש דמויות בכירות בשב"כ התפטרו או פוטרו מאז המחדל הגדול, ואילו ראש הממשלה וכמעט כל חברי הקבינט נשארו בתפקידם.

בר אינו הבכיר היחיד בשב"כ שיעזוב את תפקידו לאחר מחדל 7 באוקטובר. מפקד מרחב הדרום בשירות, לצד ראש אגף המחקר ולפחות שלושה בכירים אחרים בארגון סיימו את תפקידם מאז השבת השחורה בעקבות אחריותם למחדל.

בגזרת צה"ל, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי הבהיר לאורך כל הדרך שהוא וקצינים נוספים שאחראים למחדל יישאו באחריות ולא יסיימו את כהונתם במועדה המקורי. הלוי התחייב שיתפטר לאחר סיום תחקירי צה"ל, ומימש את הבטחתו ב-6 במרץ השנה. בנאום הפרידה שלו הוא אמר: "זאת המשמרת שלי, מה שקרה הוא באחריותי, ואני נושא ואשא בה לתמיד. בשם האחריות אני גם מסיים את תפקידי".

זמן קצר לאחר הודעת הפרישה של הרמטכ"ל הלוי, הצטרף אליו מפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן. בהודעת הפרישה שלו התייחס פינקלמן לכישלון שלו ב-7 באוקטובר, וכתב: "נכשלתי בהגנה על הנגב המערבי ותושביו האהובים והגיבורים. כישלון זה צרוב בי לכל חיי". גם האלוף אליעזר טולדנו, פיקוד פיקוד הדרום בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר, הודיע לרמטכ"ל בימים האחרונים שהוא לא יתמודד על תפקיד נוסף ויפרוש מצה"ל.

אהרון חליוה, ראש אמ"ן בזמן 7 באוקטובר, התפטר ב-21 באוגוסט בעקבות אחריותו למחדל, ואמר כי "האחריות העליונה לכישלון אגף המודיעין" מוטלת על כתפיו. באגף המודיעין התפטרו גם מפקד יחידה 8200 יוסי שריאל, שביקש "סליחה עמוקה" על כישלונו, וראש חטיבת המחקר עמית סער – בעקבות גידול סרטני.

לצד צמרת צה"ל שפרשה, גם קצינים בדרגות מעט נמוכות יותר שנשאו באחריות לטבח שמחת תורה התשפ"ד עזבו את תפקידם. מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד הודיע על פרישתו וסיים את תפקידו בספטמבר, ובדצמבר הודיעו בצה"ל שמפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה חיים כהן יסיים את תפקידו לפני סוף כהונתו ולא יתמודד על תפקיד בצבא.

לעומת המהפך הכמעט מוחלט בצמרת צה"ל והשב"כ, בדרג המדיני לא מימשו את קבלת האחריות ואף שר או חבר קבינט לא התפטר בעקבות אחריותו ל-7 באוקטובר. בחודש נובמבר פיטר ראש הממשלה את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות חילוקי דעות חריפים, שלפי גלנט נסַבו על חוק הפטור מגיוס, ועדת חקירה ושחרור חטופים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו לא הביע כל כוונה להתפטר או ללכת לבחירות בעקבות אחריותו למחדל 7 באוקטובר והשנים שהובילו אליו.