קרב המעצמות: הסיבה האמיתית לעימות הדיפלומטי בין ארה"ב לצרפת - ונתוני האנטישמיות

עימות דיפלומטי התפתח אמש (ראשון) בין ארצות הברית לצרפת לאחר ששגריר ארה"ב בצרפת צ'ארלס קושנר האשים את הממשלה הצרפתית בכך שאינה עושה מספיק כדי לבלום את האנטישמיות במדינה, וזומן לשיחת הבהרה במשרד החוץ הצרפתי. אלא שהעימות שהוצת הוא רק כסות למתחים עמוקים ורחבים יותר בין שתי המעצמות המערביות, שמתמודדות על אינטרסים והשפעה בכל רחבי העולם - ישראל והאנטישמיות הן רק חלק קטן ממנו. 

פרופסור טל שדה וד"ר רועי קיבריק מסבירים ל-N12 את שורשי המתיחות הרחבה בין ארה"ב לצרפת, שנאבקות על השפעה מדינית ברחבי העולם ומתמודדות עם משקעים היסטוריים. "ארה"ב השתמשה בנושא האנטישמיות כדי לנגח את צרפת", אומר קיבריק.

בנוסף, בשיחה עם N12 תוקף יועצו של נשיא צרפת עמנואל מקרון לענייני המזרח התיכון עופר ברונשטיין את הצעד האמריקני, ואומר ש"עם כל הכבוד לשגריר ארה"ב בצרפת אני ממליץ לו לעשות סדר אצלו בבית. האנטישמיות בארה"ב הרבה יותר חריפה ומסוכנת, והיא הרימה ראש בממדים מפלצתיים".

המתיחות הרחבה בין ארה"ב לצרפת

"העימות הדיפלומטי בין ארה"ב לצרפת הוא לא דבר חדש, אלא מתמשך וארוך שנים. יש כאן מתיחות מתמדת, וגם ברמה האישית מקרון וטראמפ הם לא ידידים טובים. צרפת, לא רק תחת מקרון, רצתה להציג מדיניות חוץ עצמאית. זה לא משהו חדש - אבל בעידן של טראמפ השפה הדיפלומטית משתנה והופכת להיות בוטה יותר ומחוץ לקודים המקובלים", מסביר ל-N12 ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במכון מיתווים.

פרופסור טל שדה, ראש לימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל אביב, מוסיף: "לצרפתים חשוב עוד משנות ה-60 להראות שהם מעצמה עולמית וגרעינית בזכות עצמם, ושהם לא לוויין או נספח של ארה"ב. מאוד חשוב להם להראות שהם עצמאיים והולכים בדרך אחרת, וזה מרגיז את האמריקנים, שרואים בצרפתים טרמפיסטים".

קיבריק מסביר שהמתחים הנוכחיים בין צרפת לארה"ב נוגעים בעיקר ל-3 סוגיות מרכזיות: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מלחמת רוסיה-אוקראינה ושיקום לבנון. בכל הסוגיות האלה יש מחלוקות בין פריז לוושינגטון, ושתי המדינות מנסות ליטול את ההובלה ולקדם את האינטרסים שלהן. לצד זאת, שני המומחים מבהירים שאין ספק שארה"ב היא הכוח המרכזי מאחורי מהלכים דיפלומטיים בעולם.

הוא מוסיף שבעימות הנוכחי מעורבים גם שיקולים פוליטיים: "למקרון אין הרבה הצלחות בזירה הפוליטית הפנימית בצרפת, אז אם הוא רוצה לדאוג למורשת שלו ולהביא הישגים. זה חלק מהתמונה". שדה מסכים, ומציג את הזווית הנגדית: "טראמפ מציג את עצמו כלוחם נגד האנטישמיות, והוא עושה את זה כי זה מאוד נוח לו לגעת בנקודת תורפה של השמאל האמריקני. הוא מצא הזדמנות להתגושש על זה מול צרפת, הם מחפשים אחד את השני. זה חלק מקמפיין על דעת טראמפ - איתות פנימה".

שדה מסביר שהיבט נוסף ביריבות בין המדינות הוא כלכלי, ובעיקר סביב התעשיות הביטחוניות: "התעשייה הביטחונית היא מאוד דומיננטית בצרפת, והם רואים את ישראל ורואים אותנו כלקוח אמריקני. יש כאן היבט כלכלי במגזר הביטחוני ובמגזר התשתיות ההנדסי, ובעיקר אנרגיה וכורים".

ההאשמה של המקורב למקרון

העימות האחרון בין צרפת לארה"ב נסוב דווקא סביב הטיפול הצרפתי באנטישמיות. במכתב שהתפרסם בוול סטריט ג'ורנל כתב שגריר ארה"ב בצרפת צ'ארלס קושנר ש"האנטישמיות התפוצצה בצרפת מאז 7 באוקטובר. אמירות ומחוות פומביות לכיוון מדינה פלסטינית מחזקות את הקיצוניים ומסכנות את יהודי צרפת". קושנר הוסיף שהמצב בצרפת מדאיג ושהממשל הצרפתי לא עושה מספיק כדי להתמודד עם האנטישמיות.

בפריז זעמו, זימנו את קושנר לשיחת הבהרה והבהירו שמדובר ב"הפרה של הדין הבין-לאומי" בדמות התערבות בענייניה הפנימיים של צרפת. בשיחה עם N12 אמר עופר ברונשטיין, יועצו של נשיא צרפת לענייני המזרח התיכון, ש"אנחנו רואים את המכתבים האלה בחומרה רבה".

ברונשטיין תקף: "לא נקבל שיעורים במלחמה באנטישמיות מארצות הברית. האנטישמיות בארה"ב הרבה יותר חריפה מסוכנת והרימה ראש בממדים מפלצתיים. מזכיר שרק לפני חודשיים נרצחו שני יהודים בוושינגטון, וגם לפני כן היו אירועים חריגים. בצרפת אפילו אמירה אנטישמית היא אסורה על פי חוק".

ברונשטיין מכיר בבעיית האנטישמיות בצרפת ואומר: "כמובן שאנחנו נאבקים באנטישמיות וערים לכך שיש גל של אנטישמיות שקיבל ממדים קטסטרופליים בשנתיים האחרונות. אנחנו מטפלים בזה ולא עוברים על זה לסדר היום. כמובן שצריך להיאבק בזה".

כמו כן, לפי יועצו של מקרון מדובר ב"קמפיין מתוזמן" נגד צרפת ונגד הנשיא מקרון. לדבריו, העובדה שמכתבו של ראש הממשלה נתניהו, של ראשי הקהילות היהודיות ושל קושנר נושאות נוסח דומה ("כמעט מילה במילה"), מלמד על כך שמדובר במאמץ מתואם שמגיע מירושלים.

לטענתו, צרפת נאבקת באנטישמיות בעוצמה, ושרי ממשלת ישראל בעצמם תורמים לשנאת היהודים. "מי שפירומן ומצית את האנטישמיות זה שרים בממשלת ישראל שנותנים סיבות לאנשים להגיד שהם אנטישמיים, שמצטלמים עם כתובת מוות לערבים, וקוראים להרעיב את זה".

נתוני האנטישמיות

בארה"ב ובצרפת נרשמה עלייה אדירה במספר התקריות האנטישמיות מאז פרוץ המלחמה. בצרפת נרשם זינוק של 216% במספר התקריות האנטישמיות ב-2023 ו-2024 לעומת השנתיים שלפני כן, ובארה"ב נרשמה עלייה של 184%.

במספרים אבסולוטיים בארה"ב יש הרבה יותר תקריות אנטישמיות מבצרפת, אך יש להדגיש שאוכלוסיית ארה"ב גדולה פי 5. גם ביחס לגודל האוכלוסייה בארה"ב יש יותר תקריות אנטישמיות מבצרפת, אך ביחס לגודל האוכלוסייה היהודית התמונה מתהפכת, ובצרפת יש יותר תקריות אנטישמיות. יש להדגיש שנתוני 2025 לא התפרסמו עדיין, כך שמאבקו של טראמפ באנטישמיות עדיין לא ניתן למדידה.

צרפת מכילה את האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר באירופה, עם כחצי מיליון יהודים. ארצות הברית מכילה את האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בעולם חוץ מישראל, עם יותר מ-6 מיליון יהודים.