בערב 7 באוקטובר התייצב נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הפודיום בבית הלבן להצהרה מיוחדת, ובה הצהיר על תמיכתו המוחלטת בישראל. זמן קצר לאחר מכן הממשל האמריקני שלח את ספינת המלחמה הגדולה בעולם למזרח התיכון, ביקש מהקונגרס לאשר חבילת סיוע לישראל על סך 14 מיליארד דולר וסיפק לישראל הגנה דיפלומטית מקיפה. אך ב-5 חודשים וחצי של מלחמה המתח עם הממשל האמריקני הלך וגבר, ויותר ויותר סדקים החלו להיפער במה שפעם כינה הנשיא "ברית בלתי שבירה" - עד ההחלטה הדרמטית שלא להטיל וטו על החלטת מועצת הביטחון הקוראת להפסקת אש ובלימת יציאת המשלחת הישראלית לוושינגטון.

"ביידן הוא פרו-ישראלי בליבו ובדמו", מסביר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "זה התחיל בהתבטאויות מאוד חיוביות, סיוע צבאי מסיבי, הצבה של נושאות מטוסים כדי להרתיע את איראן, חיזבאללה ובעלות בריתה, הטיפול בחות'ים והגנה דיפלומטית עם הטלת וטו באו"ם. לא הייתה יכולה להיות התייצבות אמריקנית יותר טובה מבחינתנו, וזה נמשך הרבה זמן".

אך לדברי פרייליך, ההתעלמות של ישראל מהדרישות האמריקניות הובילה למשבר מסוכן: "ישראל התעלמה מכל הדרישות האמריקניות במשך די הרבה זמן, בעיקר בסוגיה ההומניטרית. היה פה תהליך הדרגתי של אזהרות שהתעלמנו מהן. הפלישה לרפיח זה דבר אחד יותר מדי. אנחנו במשבר אמיתי מולם כבר די הרבה זמן, וההחלטה שלא להטיל וטו היא רק ביטוי לכך. ישראל משחקת באש".   

פגישת נתניהו וביידן בישראל, מלחמת חרבות ברזל (צילום: רויטרס)
ביידן ונתניהו, היחסים מידרדרים | צילום: רויטרס

נקודות המחלוקת המרכזיות

  • המצב ההומניטרי בעזה: מתחילת המלחמה הבהיר הממשל האמריקני כי על ישראל לפעול למניעת משבר הומניטרי ברצועה. האמריקנים הבהירו פעם אחר פעם שהם אינם מרוצים מהיקף הסיוע שישראל מאפשרת להכניס לעזה - הם הפעילו לחץ כבד על ישראל לאפשר כניסה רחבה יותר של משאיות סיוע, הצניחו מזון לרצועה ואף הכריזו על הקמת נמל צף בעזה.
  • מבצע ברפיח: ממשל ביידן הביע התנגדות נחרצת לכניסה של צה"ל לרפיח בתנאים הנוכחיים. ביידן הביע "דאגה עמוקה" מפעולה ברפיח, סגנית הנשיא קמלה האריס טענה שמבצע כזה יהיה "טעות ענקית" ודובר המועצה לביטחון לאומי הזהיר שיהיה מדובר ב"אסון".
  • היעדר תוכנית ל"יום שאחרי": שבועיים אחרי תחילת המלחמה דיווחו בניו יורק טיימס שבכירים בממשל ביידן טוענים ש"לישראל אין מטרה בת השגה במערכה בעזה". בהיעדר תוכנית ישראלית ברורה ל"יום שאחרי", הביקורת של הממשל האמריקני על התמשכות המלחמה ללא כל תוכנית אסטרטגית הלכה והתעצמה. בתדרוך שהעניק היועץ לביטחון לאומי האמריקני ג'ייק סאליבן בשבוע שעבר הוא הדגיש ש"תוכנית צבאית לא יכולה להצליח בלי תוכנית פוליטית והומניטרית".

ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם, ארכיון (צילום: רויטרס)
ההחלטה של ארה"ב שלא להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם - שפל חדש, ארכיון | צילום: רויטרס

לא רק ארה"ב - התרחקות המערב מישראל

ארה"ב היא לא המדינה היחידה שעימה חווה ישראל משבר ביחסים. בחודש האחרון גם האיחוד האירופי, קנדה ואוסטרליה הביעו הסתייגות חמורה ממדיניות ישראל ברצועת עזה. מדינות רבות נוספות במערב הכריזו שיפסיקו את אספקת הנשק לישראל, הטילו סנקציות על מתנחלים וגינו את ישראל.