להשקיע בגדול: מה הופך את השוק האמריקאי לכל כך אטרקטיבי?

כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה? מתברר שלא מעט, ובצדק: למרות אמירות על שקיעה, דשדוש ואפילו "סוף המאה האמריקאית", ארה"ב ממציאה את עצמה מחדש ומוכיחה שוב ושוב שאין לה חלופה. ומה שנכון בעוצמה צבאית, בהשפעה תרבותית, בטכנולוגיה, אקדמיה, יחסים בינלאומיים ועוד - נכון שבעתיים בכלכלה. שוק ההון האמריקאי הוא לא רק הגדול בעולם - הוא גם הסחיר, הנגיש ובעל האימפקט הגדול ביותר, לטוב ולרע. כשוול סטריט מתעטשת, הכלכלה הגלובלית כולה מרגישה את הצינון. זה לא מפתיע, שכן שווי שוק המניות האמריקאיות, המיוצג בעיקר בבורסות NYSE ו-NASDAQ, עומד על כ-50 טריליון דולר - מעל 40% משוק המניות הציבוריות העולמי, וללא כל פרופורציה ליתר.

נוסף על היתרון לגודל, וול סטריט מציגה שורה של יתרונות ייחודיים: נזילות חסרת תחרות - כאשר כל מניה מרכזית נסחרת במיליארדי דולרים ביום, מה שמאפשר כניסה ויציאה מהירה לכל משקיע, מוסדי או פרטי; שקיפות רגולטורית - ה-SEC מחייב חברות לדווח באחידות ובשקיפות, והדוחות הכספיים באנגלית מגבירים את יכולת המעקב של המשקיעים; הובלה טכנולוגית - ענקיות הטק יושבות בארה"ב ומושכות משקיעים מכל העולם, והבורסות עצמן עתירות יכולות למסחר אלגוריתמי, ממשקי API ועוד; שעות מסחר נוחות ופרה-מרקט פעיל - שמאפשרים תגובה מהירה לאירועים עולמיים לפני שווקים אחרים; היקף עצום של אנליסטים - כל חברה משמעותית זוכה לסיקור מקיף, תחזיות ודירוגים בזמן אמת; ומרכז לגיוס הון - בזכות החשיפה והביקוש, גם חברות סיניות, אירופיות וכמובן ישראליות בוחרות להנפיק דווקא שם (ולעיתים גם שם ובאופן דואלי, במקביל לשוק המקומי).

עובדה נוספת שכדאי להכיר היא שהיסטורית, לאורך זמן, השקעה פסיבית בבורסה האמריקאית הוכיחה את עצמה כמשתלמת. השקעה במדד S&P500, הכולל את 500 החברות הציבוריות האמריקאיות בעלות שווי השוק הגדול ביותר, הניבה בעשר השנים האחרונות (2024-2015) תשואה של מעל 194%, ב-20 שנים כ-274%, וב-30 מעל 1,270% (כ-11-10% לשנה). אין פלא אפוא שגם המשקיעים הישראלים נוהרים לוול סטריט. השאלה היא - באיזה אופן?

טעימה קטנה מאמריקה

השוק האמריקאי מתחלק ל-11 סקטורים מרכזיים: טכנולוגיות מידע, שירותי בריאות, פיננסים, מוצרי צריכה בסיסיים (Consumer Staples), מוצרים בני קיימא לצרכן (Consumer Discretionary), שירותי תקשורת וטלקום, תעשייה (Industrials), שירותים ציבוריים (Utilities), חומרי גלם (Materials), אנרגיה ונדל"ן. כל סקטור כולל תתי סקטורים ותעשיות, לדוגמה: תוכנה, חומרה, שירותי IT ושבבים (Semiconductors)  בתחום הטכנולוגיה; ביוטכנולוגיה, תרופות, ציוד רפואי וביטוחי בריאות תחת סקטור הבריאות; ורכב, קמעונאות, תיירות ופנאי במוצרים בני הקיימא.

בעשור האחרון מובילות מניות הטכנולוגיה את שוק ההון האמריקאי, עם קבוצת "שבע המופלאות" (The magnificent seven): אפל, מיקרוסופט, אלפאבית (החברה האם של גוגל), אמזון, אנבידיה, מטא (החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר) וטסלה (שאינה מסקטור ה-IT אך נתפסת כחברת "טק מוטורית" המובילה חדשנות טכנולוגית). יחד, הן מהוות כ-30% מ-S&P500 וכ-45%-50% ממדד נאסד"ק 100. מעמדן עוד התחזק בזכות פריצות הדרך בתחומי ה-AI ונוכח הזינוק בביקוש למעבדים גרפיים (GPUs). אבל חשוב לזכור שדווקא חברות Mid Cap רבות הפתיעו לטובה בעבר והפכו לענקיות של המחר. כך למשל, מהעשירייה הפותחת מבחינת שווי שוק של החברות הציבוריות 20 שנה לאחור, נותרה רק אחת (מיקרוסופט). משום כך, בצד האפשרות לברור באופן סלקטיבי מניות להשקעה ("Cherry Picking"), גם מי שמאמין במגזר הטכנולוגיה עשוי להעדיף השקעה מבוזרת.

דרך אחת לעשות כן היא באמצעות תעודות סל (ETFs) העוקבות אחר סקטורים שלמים, למשל: XLK עבור מניות הטכנולוגיה, XLE לאנרגיה ו- XLFבפיננסים, או תעודות ספציפיות להגנה וביטחון, שבבים, רובוטיקה, קנאביס, מניות ירוקות (ESG), טכנולוגיית מימן ועוד - כולן זמינות בלחיצת כפתור. קיים גם מדד שמנטרל את פרופורציית היתר לגדולות -  S&P500 Equal Weight Index (תעודת סל עוקבת: RSP) - ומעניק משקל של 0.2% לכל אחת מ-500 המניות שבמדד, ללא תלות בגודל או שווי שוק. קיים גם מדד לחברות הבינוניות (S&P MidCap 400 Index, שווי שוק של כ-10-2 מיליארד דולר לחברה) ולקטנות (S&P SmallCap 600).   

"היכולת להגיב מיד היא קריטית"

כדי להיות עם היד על הדופק, ובמיוחד אם משקיעים באופן עצמאי, יש חשיבות עליונה לפלטפורמת המסחר. זו שמפעילה אינטראקטיב ישראל מאפשרת גישה לכל סוגי הנכסים בבורסה האמריקאית, עם ציטוטים בזמן אמת למניות אמריקאיות ללא עלות. ניתן להשקיע דרכה בכל רגע, והיא מפעילה שירות עזרה ותמיכה בכל שעות המסחר, גובה עמלות מהנמוכות בארץ ופטור מלא מדמי ניהול/משמרת, ובאופן חריג בשוק, ממירה מט"ח לפי השער הרציף ולא היציג תוך חיסכון ניכר למשקיע.

"היכולת להגיב מיד גם לפנות בוקר, מחוץ לשעות המסחר, להתפתחות כלכלית או גיאופוליטית, היא קריטית עבור כל הבורסות סביב העולם שאנחנו מנגישים למשקיעים בישראל, ובוול סטריט על אחת כמה וכמה", מסביר דוד שם טוב, מנכ"ל אינטראקטיב ישראל.      

מחכים לפדרל ריזרב

מה צופן העתיד הנראה לעין לכלכלה האמריקאית? אחת השאלות המרכזיות, כפי שמסביר שם טוב, נוגעת לריבית: "ב-2023-2022 העלה הפד ((Federal Reserve את ריבית הבנק המרכזי בקצב החד והממושך אי פעם - מ-0.25% ל-5.5% תוך פחות משנה וחצי. עד סוף 2025 השוק מצפה לשתי הורדות לפחות. מן הסתם, אם מה שכבר מתומחר בשווקים אכן יתממש, זו תהיה מגמה שתיגרר לשאר העולם כולל ישראל".  

שם טוב מונה התפתחויות חשובות, ובהן: העברת תקציב הממשל האמריקאי (תוך הגדלה משמעותית בהוצאות הביטחון - והסכמת מדינות נאט"ו לנהוג כך - מה שעשוי לתרום לחברות בתחום, וכן הבטחה להקלות במיסוי של כ-5 טריליון דולר תוך עשור - מה שיתכן ויעודד צריכה ועל ידי כך יכול להשפיע על רווחי החברות); הסכמי סחר ומכס מול ממדינות מרכזיות; מגעים להסדר במלחמה בין רוסיה לאוקראינה בתיווך הנשיא טראמפ; מעורבותה של ארה"ב במערכה הישראלית באיראן; והאפשרות לרגיעה ולהסדרים במזה"ת.

"לאחר מלחמה ארוכה, משקיעים עשויים להרגיש אופוריה. ובשל כך יתכן שישקלו לפזר השקעות על פני שווקים נוספים, למשל אירופה והמזרח לצד ארה"ב, שכן רגיעה גיאופוליטית זולגת מטבעה", אומר שם טוב. מצד שני, הוא מוסיף אזהרה: "ייתכן ששוק ההון, הצופה פני עתיד, כבר מגלם את ההסדרים שבדרך". כיוון שאין באמת דרך לדעת, הוא מעלה את האפשרות שלפנינו תקופה תנודתית נוספת - וקורא למשקיעים בשוק האמריקאי ובכלל להיות עם היד על הדופק.  

השוק האמריקאי הוא לא עוד בורסה, כי אם זירת מראה של הכלכלה הגלובלית. מי שמבין את המבנה, המגזרים והגיוון שמגלמת וול סטריט, מקבל גישה לא רק לארה"ב, אלא לעולם כולו. מי שמחפש נזילות, שקיפות וחדשנות - מתחיל שם. כך שלמרות רוחות השינוי, וול סטריט ממשיכה להוביל בבטחה את התזמורת הכלכלית של העולם.

התוכן אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון.