להפוך משבר להזדמנות: איך להשקיע בתקופות מורכבות?

בתוך כל משבר, אומרת הקלישאה, טמונה גם הזדמנות - וזה נכון במיוחד בעולם הכלכלה וההשקעות. אך בדיוק כפי שהמשבר מגיע בהפתעה, כך גם ההזדמנות מופיעה וחולפת במהירות. מי שמצליח לזהות אותה בזמן וגם לפעול – עשוי להנות מעליות חדות; מי שמזהה אך נמנע, או לא מצליח לנצל - נשאר מאחור. השאלה הגדולה היא לא אם קיימות הזדמנויות, אלא כיצד לגלות אותן בזמן אמת - ובעיקר, באיזו דרך נכון לפעול כדי לממש אותן.

תחילה, במה להשקיע בשוק משברי, ממה להימנע - ואילו לקחים ניתן לגזור ממשברי עבר? "היסטורית, כל משבר פגע יותר בסקטורים אחרים -  מאשר באלו שמהם יצא", אומר דוד שם טוב, מנכ"ל אינטראקטיב ישראל. "במשבר הסאבפריים של 2008, היו אלו בעיקר הנדל"ן והפיננסים. בבועת הדוט-קום של 2001 - הטכנולוגיה. המסקנה היא שאין כללי אצבע גנריים, מלבד אחד בסיסי שנכון בכל עת: להתעדכן, לקרוא, לחוש את הדופק הכלכלי העולמי - ולהגיב בהתאם".

לעיתים, די במראה עיניים. דוד שם טוב נזכר כיצד ב-2007, השנה שבה הושק האייפון, מי שנכנס לחנויות הרלוונטיות בארה"ב ראה בעיקר Sold out: "לא היה צריך להיות גאון פיננסי כדי להבין שנולדה כאן בוננזה. את אותו הדבר ניתן לזהות גם בכיוון ההפוך". אולם לדבריו ברוב המקרים, אין באמת דרך לחזות מה יקרה לחברה ספציפית במשבר. "קשה לדעת מי תחזיק מעמד, מי תפשוט רגל, ומי תזדקק לסיוע מהממשל הפדרלי. לכן, נעדיף להסתכל על סקטור - על "חבילת" החברות בתחום מסוים", הוא אומר.

ומה באשר ליציאה ממשבר? דוד שם טוב מזכיר שני דפוסים עיקריים. הראשון הוא יציאה בצורת V - כשהשוק מתקן מעלה בחדות. במגפת הקורונה, מניות הטכנולוגיה רשמו עליות של כ--50% תוך חצי שנה. בהתאוששות מהסאבפריים, שוק הפיננסים אף הוא הפגין זינוק דרמטי בתוך חצי שנה. "במצב כזה, קריטי להגיב מהר כדי לא לפספס", אומר שם טוב. דפוס היציאה השני הוא בצורת U, כשלאחר ירידה חדה, חלה התייצבות במחירים נוחים יותר, ורק מספר חודשים לאחר מכן מתחיל הטיפוס בחזרה. "זה מאפשר להגיב יותר באיטיות, לראות מה קורה בשווקים, לאן הולכים המדדים ומהם האינדיקטורים שמזהים הבנקים המרכזיים".

כך או כך, כדי לאפשר את הגמישות ויכולת התגובה, קיימת חשיבות רבה לא רק להחלטה מה לרכוש, אלא גם איך לרכוש - ומה בכלל ניתן מבחינה טכנית לעשות. כאן באה לידי ביטוי פלטפורמת ההשקעות שמשמשת אותנו, כמשקיעי ריטייל (משקיעים עצמאיים). "פלטפורמה חכמה, פיצ'רים מסוימים שהיא נותנת או לא נותנת - זה יכול להיות ההבדל שבין לנצל הזדמנות בשוק או להשאיר אותה לאחרים", אומר דוד שם טוב. העובדה הזאת נכונה תמיד, אך בשוק משברי - על אחת כמה וכמה.

כדי להמחיש זאת היטב, דוד שם טוב משתמש בדוגמה עדכנית. "אחרי פסגת טראמפ-פוטין באלסקה, נשיאי ארה"ב ואוקראינה נפגשו בבית הלבן לצד מנהיגים נוספים מאירופה. כל העיניים נשואות אליהם בהמתנה להצהרות הסיום. האם הפסגה תצליח הפעם להביא לפריצת דרך במלחמה הממושכת? האם, כמו קודמתה, גם היא תסתיים בפיצוץ? אולי היא לא תשנה דבר? לשורה התחתונה (שעשויה להגיע מחוץ לשעות המסחר), יש השלכות מיידיות על מגוון סקטורים ועל השווקים בכלל. בראי המשקיע הפרטי, היכולת להגיב מיד, ולא להמתין ליום המסחר הבא, היא יתרון משמעותי". דוגמה נוספת נוגעת לעונת הדוחות הכספיים. "חברה מפרסמת דוח שנתי או רבעוני שלא בשעות המסחר, והאימפקט על המניה הוא מיידי, ולא כל פלטפורמת מסחר יודעת לאפשר זאת".   

דוד שם טוב מזכיר כי הבנקים בישראל מאפשרים לרכוש או למכור ניירות ערך בבורסות וול סטריט רק כשהשוק פתוח (23:00-16:30 שעון ישראל). בחלק מבתי ההשקעות ניתן לסחור גם בחלק מהזמן המוגדר Pre/After Market, מ-14:00 לערך או עד 1:00. "בפלטפורמה של אינטראקטיב ישראל אנחנו מאפשרים לנצל הזדמנויות ולסחור 24 שעות ביממה, 5 ימים בשבוע. זה מאפשר להגיב בקלות ובזמן אמת לגיאופוליטיקה ולכלכלה במאקרו וברמת החברה הבודדת, דרך מסחר מיידי בלמעלה מעשרת אלפים נכסים ביותר מ-160 שווקים. בתקופה כל כך תנודתית, תקופה של מלחמות, בריתות חדשות ושינויים מהירים - פתאום שוק הנפט משתולל, או שנחשפים רגולציה דרמטית - זה משמעותי".       

היתרון שבשברי המניות

דוד שם טוב מעלה נקודה חשובה נוספת: היכולת לקנות גם שברי מניות, ומכאן גם לקבע את הסכום שהמשקיע מבקש להקצות לאפיק מסוים או לחברה מסוימת - ולא רק את מספר יחידות המניה. "זה מאפשר למשקיעים קטנים, ולא רק לקרנות הפנסיה הגדולות, לפזר את התיק - במקום לרכוש מניות של חברות גדולות בהיקפים גדולים משתכננו וליצור תיק פחות מפוזר, הדבר מאפשר לבצע פיזור בריא בתיק ההשקעות". דוגמה טובה היא מניית אמזון מלפני לפני מספר שנים, שנסחרה במחיר 3,000 דולר ליחידה (לפני הספליט שהפך אותה לנגישה יותר). משקיע פרטי עם תיק של 20 אלף דולר, שלא רצה לוותר על אמזון, נאלץ במצב כזה להקצות לה 15% מהתיק, לכל הפחות. "אנחנו מאפשרים לקנות גם שברי מניות. למשל, לשים 500 דולר על אמזון, על מנת לבצע פיזור בריא בתיק ההשקעות ולייצר אופטימיזציה ".

היכולת להשקיע בשברי יחידות נכונה גם לתעודות סל. דוד שם טוב מעיד כי רבים מנצלים זאת כדי להיחשף לשוק ההון בסכום חודשי קבוע. למשל, להשקיע 500 שקלים דרך הוראת קבע בקרן אירית, או ב-ETF כלשהי, שעוקבת אחר S&P 500. "זו עשויה להיות אסטרטגיה לא רעה, שלאורך זמן, נותנת למשקיע את המדד הן במחיריו הגבוהים והן בנמוכים וההזדמנותיים יותר. כך נוצר חיסכון ארוך טווח, נזיל לגמרי, לפי הממוצע הרב שנתי. אם דיברנו על השקעות במשבר, מי שנכנס להשקעה מסוג כזה מניח שהוא יחווה מספר גלים, ובדרך כזאת, יוכל גם להרוויח מהמשבר ולקבל אורך נשימה. פלטפורמת המסחר שלנו מאפשרת את כל זה, בעזרת אופציית ההשקעה האוטומטית, באופן ידידותי וללא עלות נוספת". 

הנקודה האחרונה נוגעת לעלות של פעולות המסחר עצמן. "גם זה עלול להוות חסם בפני המשקיעים העצמאיים בבואם לנצל הזדמנויות בשווקים. העמלות הגבוהות הנהוגות הן לא אחת גורם מעכב, אפילו פסיכולוגית, למסחר בתדירות גבוהה. לפעמים זה ממש מנטרל, וחבל. לכן, כדי להגביר את ההנגשה ואת היכולת לנצל את הפיצ'רים החכמים והייחודיים, החלטנו להשית עמלות פעולה יותר מאפשרות - כאלו שגוזרות אחוז מזערי מהעסקה, ולכן לא מהוות עוד חלק מההתלבטות אם להיכנס או לצאת מעסקה וחודלות מלהוות חסם. מעבר לכך, אנחנו לא גובים כלל עלויות כמו דמי ניהול או דמי משמרת".

בסופו של דבר, משברים הם חלק בלתי נפרד מהמחזוריות הכלכלית, ואין דרך לחמוק מהם. השאלה איננה אם יתרחש המשבר הבא, אלא כיצד נבחר להגיב לכשיבוא. מי שמצויד בכלים הנכונים - מידע עדכני, פלטפורמת מסחר גמישה ועלויות סבירות – הופך את חוסר הוודאות ליתרון תחרותי, כי כמו שההיסטוריה מלמדת פעם אחר פעם: דווקא ברגעים הסוערים ביותר, נולדות ההזדמנויות הגדולות.

התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.