אינטואציה ומידע: איך משלבים אותם נכון בהשקעות?

כמעט כל משקיע מכיר את הרגע הזה שבו הנתונים מראים כיוון אחד, אבל תחושת הבטן מסמנת משהו אחר לגמרי. אחד הסיפורים המפורסמים בהיסטוריה הפיננסית בת זמננו - שגם הפך לסרט, The Big Short ("מכונת הכסף") - הוא זה של מייקל בורי, מנהל קרן גידור שניחן בחוש ניתוח יוצא דופן. בזמן שוול סטריט האמינה ששוק הנדל"ן בארה"ב חסין, הוא זיהה את הסדקים במערכת, סמך על תחושותיו והלך נגד הזרם. ההימור המושכל שלו, שהתברר כנכון עם פרוץ המשבר של 2008, הניב לו הון עתק - אבל גם המחיש את הסיכון שבאמון מופרז בתחושות פנימיות. עובדה, הרוב טעו. איזה משקל, אם כן, צריך לתת ל"בטן" בשיקולי ההשקעות שלנו?  

"תחושות בטן קיימות אצל כל אחת ואחד", אומר דוד שם טוב, מנכ"ל בית ההשקעות אינטראקטיב ישראל. לדבריו, "גם כשאנחנו חושבים שאנחנו מקבלים החלטות 'רציונליות', לפעמים אלו מתבססות על ניסיון חיים מצטבר ויכולת לקלוט סיגנלים עדינים מהשוק. אי אפשר להתעלם מהן, אבל חשוב להבין שהן אינם תחליף לנתונים. משקיע שנשען רק על אינטואיציה עלול למצוא את עצמו מקבל החלטות אימפולסיביות".

שאלת מיליון הדולר עוסקת באותו גבול דק שבין ערך אישי מוסף לבין פזיזות וחוסר אחריות. שם טוב מעיד כי קשה לתת כאן "פתרון בית ספר", אבל ניתן לחלק את הבעיה למצבים שונים במאקרו ובמיקרו: "האינטואיציה יכולה להיות כלי טוב כשאנחנו בשוק שאין בו סימני אזהרה ברורים - למשל, כשאין חדשות שליליות, והנתונים התומכים הם ניטרליים או חיוביים. במצבים כאלה, אפשר 'לזרום' עם האינטואיציה ולתת משקל גבוה יותר לתחושת השוק. מנגד, כשנדלקות נורות אדומות - ירידות חדות בלי סיבה ברורה, חוסר שקיפות בדוחות או מהלך עסקי בעייתי - חייבים לעצור. האינטואיציה לא אמורה להחליף בדיקה מעמיקה, אלא להעלות אצלנו עוד שאלה: למה אני מרגיש כך ומה הנתונים אומרים בפועל?"

השאלה הזאת פותחת דיון רחב יותר - על חלקה המשמעותי של הפסיכולוגיה בעולם ההשקעות ובכלכלה בכלל. "היסטורית, השווקים ידועים בכך שהם מגיבים יותר לתחושות ולציפיות מאשר לעובדות יבשות. לא פעם ראינו מניות שמזנקות רק כי השוק 'מאמין' בסיפור או דבק באמונה כלשהי, וגם אם הנתונים לא בהכרח מצדיקים זאת באותו רגע. מנגד, שמועות שליליות או פחד קולקטיבי גרמו למכירות מסיביות בשווקים, אף כשלא היה לכך בסיס של ממש. זו דינמיקה שמזכירה נבואה שמגשימה את עצמה: הציפיות יוצרות את המגמה, והמגמה מאשרת את הציפיות".

תחושת בטן קולקטיבית

שם טוב חוזר לדוגמה של הסרט -Big Short ומסביר: "קומץ משקיעים חש שמשהו לא הגיוני בהתנהלות של שוק המשכנתאות האמריקאי. אף שרוב השוק היה באופוריה, והנתונים ה'רשמיים' הצביעו על יציבות, האינטואיציה שלהם - בשילוב עם ניתוח עצמאי - הובילה אותם להמר נגד המגמה. כשהמערכת קרסה, הם לא רק הצילו את עצמם מהפסדים עצומים, אלא גם הפכו לסמל לחשיבה עצמאית. זה ממחיש איך אינטואיציה מבוססת ידע יכולה להיות נכס אדיר".

דוגמה עדכנית יותר היא ה-Short squeeze של מניית גיימסטופ (GME) ב-2021. "בזמן שרוב האנליסטים והגופים המוסדיים סברו שמדובר בחברה כושלת עם עתיד מוגבל, קהילת משקיעים פרטיים זיהתה הזדמנות שונה - שילוב בין תחושת בטן קולקטיבית לבין הבנה של מבנה השורט העצום על המניה. ההחלטה שלהם ללכת נגד הקונצנזוס גרמה לשורט סקוויז אדיר, שהקפיץ את מחיר המניה במאות אחוזים תוך זמן קצר. אומנם, לא כל מי שהצטרף זכה להרוויח. אבל הסיפור מדגים היטב כיצד אינטואיציה, מגובה בידע ובהבנה ייחודית של הדינמיקה בשוק, יכולה להניע תנועה דרמטית ולשנות סדרי עולם בשוק ההון".

וכאן בעצם מסתתרת הפואנטה כולה: אינטואיציה - כן, אבל לא באופן מנותק. כל עוד בשוק ההון עסקינן, ולא במשחקי מזל, תחושת הבטן צריכה לבוא כתוספת, ולא כמניע בלעדי. "ככל שהמשקיע מחזיק ביותר ידע, קורא דוחות, מבין את ההקשרים הגלובליים ונגיש לדאטה עדכני, כך גם תחושת הבטן שלו הופכת לכלי מהימן יותר. עם זאת, חשוב להדגיש שאינטואיציה היא איננה תחליף לניתוח נתונים מקצועי. אינטואיציה בלי רקע היא הימור; אינטואיציה שנשענת על בסיס ידע רחב - זה כבר תוצר של עיבוד פנימי של כלל המידע, גם כזה שלא תמיד אנחנו מודעים אליו. זו בעצם הדרך להפוך תחושת בטן לנכס אסטרטגי".

בנקודה זו מוסיף שם טוב ממד נוסף לפסיכולוגיה – הטכנולוגיה. לדבריו: "פלטפורמות מתקדמות, מהסוג שאינטראקטיב ישראל מספקת, נותנות למשקיע את שני הכלים החשובים ביותר: מצד אחד, יכולת ללחוץ על כפתור ולבצע פעולה מיידית בכל רגע נתון - ואף מחוץ לשעות המסחר, בהינתן אינטואיציה חזקה (ובכפוף לסייגים שהעלינו לגביה). מצד שני, גישה למידע בזמן אמת, שמאפשר לבחון ולתקף את תחושת הבטן. השילוב הזה מאפשר להיות גם מהיר אבל גם מבוסס, ולהימנע ממצבים של החלטות פזיזות על יסוד הרגש בלבד".

התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.