מדד ה-S&P 500 או נאסד״ק? הקרב בין מדדי הדגל של וול סטריט

מדד ה־S&P 500 כולל את 500 החברות הגדולות בארצות הברית לפי שווי שוק, עם ייצוג רחב של כל סקטורי הכלכלה – טכנולוגיה, פיננסים, אנרגיה, בריאות, תעשייה וצריכה בסיסית. מטרתו לשקף את הכלכלה האמריקאית הרחבה ולכן הוא נחשב למדד יציב ומגוון. לעומתו, מדד ה־Nasdaq-100 מרכז את 100 החברות הלא־פיננסיות הגדולות בנאסד״ק, עם דגש מובהק על טכנולוגיה וצמיחה – תוכנה, שבבים, אינטרנט ובינה מלאכותית. המשמעות היא שה־Nasdaq-100 מציע חשיפה ממוקדת יותר לחדשנות אך פחות פיזור סקטוריאלי.

פרופיל הסיכון של שני המדדים שונה באופן מהותי. ה־S&P 500 נחשב למדד רחב ויציב יחסית, שכן ירידות בסקטור אחד עשויות להתאזן על ידי עליות בסקטורים אחרים. לדוגמה, בתקופות של חולשה במניות טכנולוגיה, ייתכן שסקטור האנרגיה או הבריאות יחזיקו את המדד. ה־Nasdaq-100 לעומת זאת רגיש מאוד לתנודות בחברות הטכנולוגיה הגדולות. כאשר אפל (AAPL), מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN) או אנבידיה (NVDA) מזנקות – כל המדד עולה, אך כאשר התחום חווה האטה, הירידות עלולות להיות חדות יותר. לכן, S&P מתאים יותר למשקיעים שמעדיפים חשיפה רחבה ויציבה, בעוד ה־Nasdaq-100 מושך את מי שמוכן להתמודד עם תנודתיות גבוהה לטובת פוטנציאל צמיחה ארוך טווח.

אחד הנושאים המעניינים בהשוואה בין המדדים הוא רמת הריכוזיות. ב־S&P 500 אמנם יש 500 חברות, אך החמש הגדולות – אפל (AAPL), מיקרוסופט (MSFT), אנבידיה (NVDA), אמזון (AMZN) ואלפאבית (GOOGL) – מהוות כיום בערך רבע עד שליש ממשקל המדד (כ־25%–30%). ב־Nasdaq-100 הריכוזיות חדה עוד יותר: אותן חברות מובילות תופסות מעל 40% מהמדד, מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לעליות וירידות של החברות הללו. המשמעות היא שגם אם מדובר במדדים רחבים על הנייר, בפועל חלק משמעותי מהתשואה נגזר ממספר מצומצם של מניות דגל.

 להמחשת הריכוזיות, מצורף תרשים הממחיש את המשקל של 5 החברות הגדולות בכל מדד:

הטבלה ממחישה כיצד קומץ חברות ענקיות משפיע באופן דרמטי על ביצועי המדדים.

דוגמאות מהשוק ממחישות את ההבדלים. ב־Nasdaq-100 ניתן למצוא חברות הייטק חדשניות כמו אפל (AAPL), מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), אנבידיה (NVDA) ואלפאבית (GOOGL), המובילות את תחום הצמיחה העולמית. מנגד, ב־S&P אפשר למצוא גם חברות מסורתיות יותר כמו קוקה־קולה (KO), ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) ואקסון מוביל (XOM), שמייצגות יציבות בתחומי הצריכה, הבריאות והאנרגיה. כך ניתן לראות שכל מדד מספק הצצה שונה: ה־Nasdaq-100 משקף את מנועי הצמיחה של העתיד, וה־S&P את עמודי התווך של הכלכלה.

משקיעים רבים לא ניגשים ישירות למדדים אלא עושים זאת באמצעות תעודות סל (ETF) מחקות. לדוגמה, קרן הסל SPDR S&P 500 (טיקר: SPY) נחשבת לאחת מתעודות הסל הגדולות והנזילות בעולם ומאפשרת חשיפה ישירה ל־S&P 500. במקביל, תעודת הסל Invesco QQQ (טיקר: QQQ) מעניקה חשיפה ל־Nasdaq-100 – שמרביתן טכנולוגיות. שתי תעודות אלה הפכו לכלי מרכזי עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, וממחישות את הפופולריות האדירה של המדדים בשוק ההון.

כאשר שואלים למי מתאים כל מדד, התשובה תלויה בפרופיל ההשקעה. מי שמחפש השקעה רחבה ויציבה שתשקף את הכלכלה האמריקאית בכללותה יעדיף בדרך כלל את ה־S&P 500 או קרן מחקה כמו SPY. זהו מדד ייחוס בינלאומי שאליו משווים ביצועי השקעות בכל העולם. לעומת זאת, מי שמחפש חשיפה לטכנולוגיה ולחברות צמיחה גדולות יעדיף את ה־Nasdaq-100 או קרן כמו QQQ, מתוך אמונה שהתחום ימשיך להוביל את הכלכלה גם בעתיד. חשוב לציין שגם בתיקי השקעות רבים נהוג לשלב בין שני המדדים כדי להשיג איזון בין יציבות לצמיחה.

מבט היסטורי על ביצועי המדדים מחדד את ההבדלים. מאז שנות האלפיים, ה־Nasdaq-100 (העוקב המרכזי שלו הוא QQQ) הציג תשואות עודפות בעיקר בזכות זינוק מניות ההייטק. עם זאת, הוא חווה גם ירידות חדות בתקופות של משברים – כמו בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה־2000. ה־S&P לעומתו הציג ביצועים מתונים יותר, עם תנודתיות נמוכה יחסית לאורך זמן. הדבר ממחיש את היתרון שלו כמדד רחב ומאוזן שיכול לשמש בסיס יציב בתיק ההשקעות.

להמחשת ההבדלים, מצורף תרשים עם נתוני תשואה ממוצעת לשנים נבחרות:

הנתונים מדגימים כי לאורך זמן ה־Nasdaq-100 נוטה להניב תשואות עודפות בזכות מניות הטכנולוגיה, אך במקביל גם לסבול מתנודתיות חדה יותר.

השורה התחתונה היא שאין תשובה אחת נכונה לשאלה איזה מדד עדיף – S&P 500 או Nasdaq-100. כל אחד מהם מייצג זווית שונה של הכלכלה האמריקאית ושל שוק ההון: יציבות מול צמיחה, פיזור רחב מול ריכוזיות טכנולוגית. משקיע נבון יכול לבחור לשלב בין השניים וכך ליהנות משני העולמות – מצד אחד יציבות וגיוון, ומצד שני פוטנציאל צמיחה אדיר. ההבנה של ההבדלים והאפשרויות שמציע כל מדד היא כלי קריטי עבור כל מי שרוצה לבנות תיק השקעות מותאם אישית ומאוזן.

התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.