לידה שקטה מוגדרת כאובדן הריון משבוע 22 והלאה. בשלב זה של ההיריון המתקדם, האישה ההריונית נאלצת לעבור לידה מלאה וקשה מבחינה פיזית ונפשית - מה שמוביל נשים רבות לחוות פוסט טראומה, לעתים בדומה לנתונים שמופיעים אצל חיילים או בקרב נפגעות תקיפה מינית.
המחקר הגדול הראשון שנעשה בישראל על פוסט טראומה אחרי לידה שקטה נערך לפני מספר שנים בשת"פ בין אוניברסיטת בר-אילן לביה"ס הדסה עין כרם. פרופ' דני חורש, פסיכולוג קליני וראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, ערך את המחקר יחד עם גב' מלכה נוקריאן. פרופ' חורש מסביר:
"הפרעה פוסט טראומטית - PTSD - בקרב נשים אחרי אובדן הריון, יכולה להתבטא בכל מיני דרכים. ביניהן פלאשבקים, זיכרונות קשים, הימנעויות שונות, וקהות חושים רגשית. לעתים יש גם תזכורות גופניות כמו כאבי בטן, קושי ביחסי מין, כאבי מחזור, ועוד".
מה גילתם במחקר?
"ניתן לראות כי נשים חרדיות פחות פגיעות ל PTSD. דת ואמונה הם גורם חוסן. אימהות יותר צעירות הן יותר פגיעות, וככל שהלידה השקטה מתרחשת בשבוע יותר מאוחר בהריון – כך נשים יותר פגיעות".
על פי פרופ' חורש, ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות פוסט טראומה לאחר לידה שקטה ולתת להן את המעטפת הנדרשת.
"גילינו שיש קשר בין איכות הזוגיות של האישה ההריונית לחוסן שלה. תמיכה משפחתית וזוגית היא קריטית לאחר טראומה. אנחנו רוצים שהעובדת הסוציאלית או המטפל.ת במחלקה או לאחר השחרור, יעזרו לבני הזוג להיות יחד בתוך החוויה הזו, להישאר מלוכדים".
איך המחקר הזה משפיע עלינו?
לדברי פרופ' חורש, המחקר הוא בסיס לשינוי מדיניות ורגולציה וכלי להעלאת המודעות. "הצגנו את הממצאים בוועדות בכנסת, ואני מקווה שגרמנו למקבלי ההחלטות להיות מודעים יותר לנושא. בנוסף, הקמנו עמותה בשם "נרות של תקווה", העוסקת בקידום התחום בישראל. אנחנו נותנים הרצאות והכשרות לצוותים מטפלים, כך שאוזניהם יוכלו להיות מחודדות יותר למצב הנפשי של המטופלות".