N12
פרסומת

ועידת התחבורה הציבורית של ישראל 2026: הנהגים, מקבלי ההחלטות ובכירי הענף במשדר מיוחד

תופעת האלימות נגד נהגים, הסטיגמה נגד נשים במקצוע - וגם הכניסה של וויז אייר לישראל: זה מה שקרה בוועידה החשובה של עולם התחבורה הציבורית

פורסם:
ועידת התחבורה הציבורית
הקישור הועתק

איך מתמודדים עם תופעת האלימות כלפי נהגים? מה אפשר לעשות כדי למשוך עובדים חדשים למקצוע, בדגש על נשים? ולמה ההסתדרות מתנגדת באופן נחרץ לכניסה של וויז אייר לארץ? ועידת התחבורה הציבורית בשיתוף ההסתדרות דנה בכל הנושאים האלה - ועוד. אלו הדברים המרכזיים שקרו בה:

אחד על אחד עם רועי יעקב, מ"מ יו"ר ההסתדרות: "זה לא ימין ולא שמאל - אנחנו מתעסקים במה שחשוב לציבור"

בארץ יש כיום קרוב ל-22 אלף נהגים בתחבורה הציבורית, רובם מאוגדים בהסתדרות. "אנחנו בהסתדרות עשינו הרבה מהלכים ששיפרו את התנאים שלהם", אמר רועי יעקב, מ"מ יו"ר הארגון. "היום נהג בתחילת דרכו המקצועית מתחיל עם שכר של 54 שקלים לשעה בממוצע, ואנחנו עובדים יום יום על שיפור תנאי ההעסקה והתנאים הפנסיוניים".

יעקב נגע בסוגיית האלימות נגד נהגים, שמרתיעה נהגים מלהגיע לעבודתם - ומקשה על גיוס עובדים חדשים. "אנחנו מתייחסים לעניין ביד קשה מאוד", אמר. "הנחיתי את יו"ר איגוד התחבורה אצלנו לא לחשוב פעמיים, ובכל מקום שיש אלימות - פשוט להשבית את התחבורה הציבורית בעיר. גם הממשלה ושרת התחבורה חייבים לשים דגש על העניין הזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הממשלתיים, אבל זה פשוט לא מספיק. צריך לטפל באירוע הזה לפני שיהיה מאוחר מדי ולא יהיו נהגים בתחבורה הציבורית".

נושא נוסף שעלה בשיחה הוא מחאת הרפתנים. "יש פופוליזם בעניין הזה", אמר יעקב. "כדי לטפל ביוקר המחיה, המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולהשקיע בתעשייה כחול לבן. כבר בתחילת הדרך אמרתי שהרפורמה במשק החלב לא תוריד את המחירים אלא רק תעלה אותם. מה שטוב לאירופה לא בהכרח טוב לישראל. הרפתנים בעוטף עזה נכנסים לעשור השלישי בו הם דואגים שיהיו פה מוצרי חלב בתקופת מלחמה. אי אפשר לבוא עכשיו ולבטל את כל התעשייה הישראלית".

בתחילת הראיון הצהיר יעקב כי ההסתדרות היא לא רק איגוד מקצועי, אלא גם ארגון חברתי. אחת ההוכחות לכך היא העיסוק שלה בנושא שיקום החטופים. "זה לא ימין ולא שמאל - אנחנו מתעסקים בדברים שחשובים לציבור", אמר. "שמנו בראש סדר העדיפויות את נושא אגף השיקום במשרד הביטחון, שנמצא בקריסה. נמצאים שם העובדים הכי טובים שיכולים להיות, אבל אם לפני המלחמה על כל עובדת סוציאלית היו 250 פגועי גוף ונפש, היום אנחנו מדברים על יותר מאלף. שמעתי שאומרים לחיילים שרוצים לקבל טיפול נפשי ללכת למיון ולאיים שהם רוצים להתאבד. זה מחריד. המדינה הוציאה את האנשים האלה להילחם ולשמור עלינו, היא לא יכולה להזניח אותם".

פאנל תופעת האלימות כלפי נהגים: "היו שם מאות נוסעים, אף אחד לא עשה כלום"

ב-2025 נרשמו קרוב לאלף תקיפות של נהגי אוטובוסים - עלייה של כמעט 20% בהשוואה לשנה הקודמת. האלימות לא רק מחרידה כשלעצמה, אלא גם גורמת לתופעות ארוכות טווח: חצי מהנהגים שנחשפו לאלימות מפתחים תגובת דחק חריפה בחודש הראשון, ואחד מעשרה מדווח על פוסט-טראומה מתמשכת.

פרסומת

שלומי וקנין, נהג וחבר ועד עובדים בחברת דרך אגד, מעיד: "האלימות עלתה מדרגה בשנתיים האחרונות. אם בהתחלה היא הייתה רק מילולית, היום כבר מרססים גז פלפל על הנהג, שוברים דלתות, מנסים לרדת מהאוטובוס כשאתה עומר ברמזור. אתה יוצא לעבודה כדי לפרנס את המשפחה ולתת שירות לאזרחים, ומוצא את עצמך במיון עם יד שבורה - ואז נשאר בבית שלושה, ארבעה חודשים".

אלון בצלאל, משלח (סדרן) בחברת אגד, הותקף בעצמו בתחנה המרכזית בירושלים. "באתי לעזור לנהגים לסגור את הדלת בשעות העומס, כדי שלא יהיו להם יותר נוסעים מהמותר", סיפר. "אמרתי לבחור לא לעלות כי האוטובוס מלא, וחבר שלו שכבר היה בתוך האוטובוס חנק אותי, הפיל אותי לאחור, ותוך חמש שניות חברים שלו התחילו לבעוט בי. היו שם מאות נוסעים, אף אחד לא עשה כלום".

ניר אייזנברג, סגן יושב ראש איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אמר בתגובה: "הגיע הזמן שתופעת האלימות תפסיק להיות בעיה רק של הנהגים. זה כשל של המדינה בשירות ציבורי חיוני. אם יש תקיפה, צריך לדעת שיהיה גם כתב אישום בסוף - שאותו תוקף ידע שמאותו רגע החיים שלו הולכים להשתנות. וזה לא קורה. אז אנחנו בהסתדרות החלטנו שבעיר שבה קורית תקיפה - לא תהיה תחבורה ציבורית. עשינו את זה באילת, ונעשה את זה בכל מקום שבו יהיו תקיפות".

איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, הטיל זרקור על הרגע שאחרי התקיפה: "לקראת המפגש היום שוחחתי עם נהגים, ונהג אחד סיפר לי שלפני כמה ימים חבורת נערים השתוללה, דפקה לו עם אגרופים על המחיצה, קיללה אותו קללות גזעניות ונמלטה. הוא עצר את האוטובוס, אמר שהלחץ דם שלו היה בשמיים, שהוא רעד, שהיה לו קשה לנשום ושהראייה שלו הייתה מעורפלת. שאלתי אותו, ׳אז מה עשית?׳ והוא ענה, ׳יש לי ברירה? המשכתי לנהוג׳. ואני טוען שנהג שעובר אירוע כזה לא כשיר לנהוג. ברוב מדינות העולם המערבי עובד שעובר אירוע כזה מורד מיידית מהמשמרת ללא שום סנקציה. הוא מסוכן לעצמו, לנוסעים שלו ולעוברי האורח".

פרסומת

לסיום, אלון בצלאל הציע פתרון אפשרי לבעיה: "לקבל את העמדה של ההסתדרות - שנהגי תחבורה ציבורית יהיו עובדי ציבור. כי לתקוף עובד ציבור זו עבירה שינה עד שלוש שנים מאסר. ככה אנשים יחשבו פעמיים".

פאנל מאחורי ההגה: "הממשלה מקדמת תחבורה ציבורית לאוכלוסיות שגם ככה משתמשות בה"

האתגרים היומיומיים של מקצוע הנהג לא כוללים רק אלימות: יש גם תשתיות בעייתיות, פקקי תנועה, תאונות דרכים ועוד. ארז חבר, נהג בחברת אגד, פירט: "מסלולי הקווים משתנים בגלל עבודות התשתית של הרכבת הקלה, בנת"צים אסור לך לעקוף, ועולים עליהם גם אופניים וקורקינטים שמכתיבים לי את קצב הנסיעה ולפעמים מפריעים כל כך שאני מוותר על הנת"צ".

איתי ורדי, מתכנן תחבורה מחברת גל תכנון וניהול מערכות אורבניות, הסביר כי נתיבי העדפה הם דבר חשוב - אבל צריך גם לאכוף אותם. "וחוץ מזה", המשיך, "רוב האנשים רוצים שתהיה תחבורה ציבורית טובה, אבל כשזה מגיע ללקחת להם חניה ליד הבית - הם יעדיפו את החניה".

עמיר קינן, סמנכ"ל תחבורה ציבורית באגד, תולה את האשמה העיקרית בתשתיות הקיימות בארץ: "הן לא מאפשרות לנו להפעיל תחבורה ציבורית סדירה, תקינה ונורמלית. הן לא נותנות לנהג את המקום שלו, לא מאפשרות לו לעצור בתחנה שתהיה פנויה, וכשהוא מגיע לקצה הקו ורוצה חמש דקות לשירותים ולקפה - אין לו מקום. היום העומסים בכבישים גורמים לנהג שנסע בזמנו שעה או שעה וחצי לקו לא לקום מההגה במשך שעתיים-שלוש. החברות נמדדות על פי מתי האוטובוס יוצא, אבל אף אחד לא יכול להבטיח מתי הוא יגיע ליעד - שם זה קזינו. וכשאין לך אמון בתחבורה הציבורית, אתה גם לא משתמש בה".

מי שפועלת בנושא גם היא זו עמותת אור ירוק. עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל העמותה, הסביר: "יש קשר ישיר, ברור ומוכח בין תחבורה ציבורית לבין בטיחות בדרכים. אוטובוס שעליו 50 נוסעים זה פחות 50 רכבים שגורמים לעומס, פקקים, זיהום, עצבים ותאונות דרכים. בנוסף, נהג של תחבורה ציבורית הוא מישהו שהוכשר לזה, שזה המקצוע שלו. בלי קשר לשאר התועלות, להשקיע בתחבורה ציבורית זה להציל חיים".

פרסומת

תוצאות סקרים מראות כי בהינתן תחבורה ציבורית יעילה ואמינה, אנשים יסכימו לוותר על הרכב הפרטי שלהם ולהשתמש בה - אבל הפער בין הציפייה למציאות עצום. "הטענה היא לא לחברות התחבורה הציבורית ולא לנהגים חלילה", מבהיר עו"ד יעקב. "היא למדינה. איפה הממשלה? ממשיכה לקדם תחבורה ציבורית לאוכלוסיות מוחלשות שגם ככה משתמשות בה, במקום לעשות אותה זמינה ובטוחה, כך שהיא תקרא לאזרחים נוספים להשתמש בה".

אחד על אחד עם עו"ד אייל ידין, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "וויז רוצים להקריס את השוק"

לא חסרים אתגרים לנהגים, אבל עו"ד אייל ידין, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, חושב שהבעיה הדוחקת ביותר בתחום היא האלימות. "אנשים לא אוהבים לדבר על זה, אבל יש אלימות מאוד קשה נגד המגזר הערבי", אמר. "כחצי מהנהגים ערבים, ואנשים לא יודעים לעשות את ההפרדה בין הדעה שלהם לבן אדם שנותן להם שירות. הם יורדים מהאוטובוס ומקללים את הנהג, יורקים עליו, זורקים עליו אבנים. זה קרה לא מזמן באלעד, והודעתי לרשות המקומית שאם היא לא תדע לחנך את האנשים שלה להתנהג כמו בני אדם - לא יהיו לה אוטובוסים. באותו יום סגרנו את האוטובוסים באלעד לארבע שעות, והודענו לעירייה שאנחנו רוצים לראות שילוט חוצות ושולחנות עגולים לנוער בבתי הספר, ואם לא - בפעם הבאה לא יהיו אוטובוסים יום שלם, פעם אחרי זה - שבוע שלם, ואם נצטרך נסגור גם את כל המרחב".

משרד התחבורה הציע להביא נהגים מחו"ל כדי לענות על המחסור במקצוע. "זה לא הולך לקרות", אומר עו"ד ידין, "אבל אם באמת יחשבו להביא לפה עובדים זרים, הישראלים יברחו - ראינו את זה כבר קורה במקומות אחרים. דבר שני, החבר׳ה ההודים מצוינים, אנשים מעולים, אנחנו עובדים איתם בנמל חיפה - אבל אני לא רואה אותם מסיעים את הישראלים, בטח לא בסיטואציה הנוכחית, שבה גם נהגים ישראלים לא מצליחים לסיים את המסלול כמו שצריך. אלו אמירות מנותקות ולא הגיוניות. יש היום אלפי נהגים שתקועים בתהליך האישור מול משרד התחבורה. למה? כי אין מי שיאשר. אז יותר קל ללכת ולהביא עובדים זרים מאשר לאשר עובדים בתוך הבית? ולמה נותנים לאנשים לעבור את כל התהליך ורק בסוף מסננים אותם לפי המצב הבריאותי שלהם? תחשבו כמה כסף עולה להכשיר נהגים".

נושא נוסף שעלה בשיחה הוא הכניסה של חברת וויז אייר לארץ. הצרכן הישראלי מתלהב, כי מבחינתו התחרות מורידה את מחירי הטיסות - ובכל זאת ההסתדרות מתנגדת כל כך שהיא הכריזה על סכסוך עבודה. "אנחנו רוצים תחרות", מבהיר עו"ד ידין, "אבל וויז אייר רוצים להקריס את השוק. משרד התחבורה רוצה לאשר חברה הונגרית עם מיסים בהונגריה, וואלה יופי! אבל איזו תחרות תהיה פה? לא תהיה שום תחרות. חברות התעופה הישראליות שצומחות בתקופה הזו, ארקיע, ישראייר, אייר חיפה - לאן יהיה להן לצמוח? וויז איר היא כיום כבר החברה השנייה בגודלה ברשות שדות התעופה. אין מצב שהיא תגדל מעבר לזה. אם היא תיקח את כל הכסף להונגריה לא תהיה רגולציה, לא יהיה ביטחון. אם רוצים תחרות, שוויז יפתחו סניף בארץ, ישלמו מיסים בארץ - ואז תהיה תחרות שווה".

פרסומת

פאנל נשים על ההגה: "בהתחלה היו מופתעים לראות נהגת אישה"

ענף התחבורה הציבורית נשלט על ידי גברים - אבל לא מדובר בגזירת גורל, אלא בתוצאה של סטיגמה, תנאים ותרבות עבודה. שרית שושן, נהגת אוטובוס בחברת דן, העידה כי כשנוסעים עולים לאוטובוס ורואים אותה, הם עדיין מברכים אותה ב"בוקר טוב נהג". "בשנים הראשונות הנוסעים היו מופתעים לראות נהגת אישה, אבל אני על קו קבוע, אז עכשיו הם כבר רגילים", שיתפה.

גם זוהר בר-ציון, נהגת צעירה בחברת אגד, מספרת שהיא מקבלת הרבה תגובות מופתעות - אבל חיוביות, כמו "איזה כיף לראות נהגת על הכביש". "נכנסתי למקצוע ממקום של לחסוך כסף ללימודים בזמן קצר, ותוך כדי גם הייתי בהיריון", הסבירה. "בסניף חדרה מאוד התחשבו בי ונתנו לי קווים לא ארוכים שיוצאים וחוזרים למרכזית, כך שאוכל להתפנות כשצריך".

יוכי בל, מנהלת גיוס וקליטה בחברת אגד, העידה כי יותר קשה לגייס נשים מגברים, אבל בהחלט יש מה לעשות בנושא: "לזהות את האוכלוסייה הנשית המתאימה ולתת לה את הקווים הנוחים, את המשמרות הנוחות עד כמה שניתן, וגם את התנאים הבסיסיים כדי שיוכלו לעבוד בכבוד".

חגית דהן, יו"ר ועד עובדי המינהל בחברת מטרופולין, מספרת כי גם כמנהלת לא תמיד קל לנשים, בטח לא כשהן ממונות על הרבה גברים - "אבל אני לא יודעת להיות מספר שתיים. אני מעמידה את ההחלטה שלי מראש, לא נושאת ונותנת. אבל בחברה עצמה מאוד מפרגנים - אם זה המנכ"ל, אם זה בהסתדרות". בחברה בה היא עובדת, היא מספרת, "אנחנו מאוד מטפחות את המין הנשי - וזה עובד: מגיעות יותר נהגות ויותר מפקחות. ולמרות שנשים מעדיפות בדרך כלל לעבוד משמונה עד ארבע, הן עדיין משתדלות לתת גם ערבים".

פרסומת

הנהגות סיפרו כי למרות שאף הן חשופות לאלימות, יש גם צדדים חיוביים לעבודה: אנשים שמחייכים, מודים, מחמיאים, ועם הזמן נוצרים איתם קשרים אישיים. "קשיים יש בכל עבודה", סיכמה זוהר בר-ציון. "הרבה נשים חוששות להיות על ההגה, אבל צריך לשנות את הסטיגמה. אם את רוצה עבודה קבועה ויציבה, אני חושבת שזה אחלה מקום. מאוד משתלים להתחשב בנשים - גם כי אין הרבה מהן, וגם כי יודעים שלאישה יש צרכים אחרים".

פאנל מעמד נהג התחבורה הציבורית: "הצענו מענק של 100,000 שקל - זה לא הביא אנשים"

בשנת 2025 נרשם שיא חדש בתחבורה הציבורית בישראל: יותר מ-900 מיליון נסיעות, כ-85% מהן באוטובוסים. למרות ביקוש הרב, מאחורי ההגה יש מחסור בכוח אדם של לפחות 5,000 נהגים. מדי שנה עוזבים את הענף כ-2,000 נהגים, ו-1,200 נוספים מגיעים לפרישה. וגם כשמצליחים לגייס נהגים חדשים, השחיקה גבוהה מאוד: כשליש מהנהגים החדשים עוזבים כבר במהלך השנה הראשונה, וחצי מהם עוזבים בתוך שלושה חודשים בלבד.

גיא ליכט, סמנכ"ל תפעול בחברת דן, הבהיר כי מעמד הנהג לא נמדד רק במשכורת - אלא גם בתנאים, בסביבת העבודה, באוטובוסים עצמם. "הצלחה של תחבורה ציבורית היא לתת את השירות הכי טוב לציבור, והמפתח פה הוא הנהג", אמר. "איך שהוא נוהג, החיוך בבוקר, ההתייחסות לבעיות שעולות".

בדן השיקו לאחרונה קמפיין גיוס שמציע מענק של 100,000 לנהגים חדשים. "חשבנו שזה ישנה את כל התמונה - אבל זה לא קרה כמו שציפינו ולא בקצב המתאים", הודה ליכט. "האטרקטיביות של המקצוע פחתה. זו עבודה קשה, וכשאין אליה כבוד - קשה לגייס".

פרסומת

אורי מתוקי, מנהל חטיבה ארצי תחב“צ באיגוד עובדי התחבורה, הציע דרכים להפוך את המקצוע לאטרקטיבי יותר. "צריך לטפל בנושא השכר", פתח. "השכר עלה בשנים האחרונות, אבל גם יוקר המחיה עלה. כדי למשוך צעירים, צריך לתת להם את האופציה לראות את הילדים שלהם, לעבוד בשעות סבירות ובשכר יותר גבוה שיאזן את התנאים. ויש גם את התנאים הסביבתיים: כשאני מדבר עם נהגים ותיקים, זה תענוג לשמוע אותם מדברים על מה היה פעם מבחינת המחוברות שלהם לסניף, לחברה ואחד לשני. צריך לעודד את הדברים האלה".

עו"ד אלעד מורג, מומחה לדיני עבודה, הדגיש את החשיבות של ארגוני העובדים בהגנה על מעמד הנהגים. "הארגונים הם הגב של העובדים", הדגיש. "בפאנלים הקודמים דובר על האלימות נגד נהגים. אנחנו, כעיקרון, עוצרים את הקו יום אחרי מקרה של אלימות, כדי להעלות מודעות. בהתחלה הייתה עם זה בעיה - כי במדינת ישראל זה נחשב לשביתה, ועל שביתה צריך להודיע שבועיים מראש. אבל אם נחכה זה יחמיץ את המטרה. הבאנו את הנושא לבית הדין לעבודה, והוא קבע החלטה שאנחנו משתמשים בה עד היום - שאפשר להשבית מעכשיו לעכשיו".

תאופיק עויסאת, נהג וחבר ועד בחברת מטרופולין, העיד כי הוא - ונהגים ערבים נוספים - מופלים ומותקפים על רקע גזעני. "עזבו את הדת - הבן אדם בא לתת לך שירות", הצר. "אם הנהג לא היה בן אדם שבא מכל הלב לתת שירות, הוא לא היה בא לענף הזה".