קשה לבחור בתור אחד הרגעים הגדולים של השנה פעולה רוטינית יומיומית, כמו ציוץ בטוויטר או גילוח זקן, אבל הראפר מתיסיהו, יהודי חרדי מברוקלין, הצליח בדיוק באופן הזה להיות אחד האנשים המשמעותיים של 2011. מתיסיהו לא דיבר במונחים סופיים או דרמטיים כמו ״חזרה בשאלה״, אלא בחר לומר שהוא לא נזקק עוד לסממנים חיצוניים אלא מאמין במה שיש לו בתוך הנשמה, ועל הדרך ביצע אקט סימבולי לעיני כל העולם - ואתם יודעים כמה יהודים אדוקים קשורים לזקן שלהם וכמה השחתת שיער הפאות והזקן נחשבה באירופה של פעם כביזוי הדת והשפלת היהודי.
בימים של הדרת נשים, כאשר יהודים חרדים מכים, יורקים, מאיימים, משפילים ורומסים את כבוד האישה, מפחידים ילדה בת שמונה והופכים כל נסיעה באוטובוס לרכבת שדים - הכל כמובן בשם האל ובשם ההלכה - צריך להעריך ולהעלות על נס אנשים כמו מתיסיהו. אם יודעים להשתמש בה כראוי, היהדות טומנת בתוכה אוצר של חוכמה, היגיון וטוב. אם יודעים להיות מתיסיהו, לתת לזקן ללטף אותך בעדינות, זה יכול להיות מאוד נעים - גם למגולח, גם לנשים, גם לילדה בת שמונה. אבל אם הזקן דוקר ושורט, ממש אין צורך לעטות אותו על הפנים בכוח. לפעמים, כשאתה מתגלח, מתגלה מתחת לשיער עור חלק ונעים, פחות קשוח, פנאטי ומאיים. אז יהודים, אולי שווה לכם להיזכר בבייבי פייס שלכם מדי פעם. תאמינו, זה יעשה לכם רק טוב.