>>הרגעים הגדולים של 2011 - הפרוייקט המלא
מעטים האנשים שזוכים להיקרא אגדה בעודם בחיים, ולא יהיה זה מוגזם להניח שאליזבת טיילור, שהלכה לעולמה במרץ השנה כשהיא בת 79, היא אחת האגדות האחרונות שזכו לכבוד הזה.
הזיקנה לא התייחסה יפה למי שנחשבה לאחת הנשים היפות בעולם. בשנות ה-70 כוכבה דעך, וכל מה שנותר ממי שהייתה שחקנית הענק של הפיפטיז והסיקסטיז, מהעיניים הסגולות, מהסטייל הבלתי מתפשר, מהדמויות הסוערות ומלאות התשוקה על המסך הגדול – היו בעיקר הרבה נישואים, גירושים, יהלומים וחברות ביזארית עם מלך הפופ. את שני העשורים האחרונים של חייה בילתה טיילור במלחמה במחלות, ונכנסה ויצאה מבתי חולים עד שהלב שלה לא היה יכול עוד.
ובכל זאת, ולמרות שהיא נעדרה מהקולנוע בארבעים השנים האחרונות, טיילור עדיין קיבלה ריספקט ששמור לגדולים מכולם, עדיין זכתה להערצה גם מהדור שבכלל לא זכה להכיר אותה כשהיא עוד חרכה את המסך. כי טיילור הייתה שייכת לעולם אחר, עולם ישן של זוהר ופאתוס, עולם שמעריץ את הכוכבים שלו, מתרפק עליהם, רואה בהם סמל ומאמין שהם נצחיים. בעולם שבו קים קרדשיאן היא סופר סטאר, ספק אם טיילור, על אף האיכויות והכריזמה, על אף היופי המסנוור ושני האוסקרים שבאמתחתה, הייתה זוכה להיות סמל של תקופה. תודה לך מיס טיילור, על היופי, ההוד והקלאסה האלמותית.