בת ים באה להרים: מבצע "אכיפת גללים" שמרעיד את העיר

כלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, בניגוד לאדם – שלא תמיד חבר כל כך טוב של עצמו. התרחיש שבו שתי הנקודות האלה נפגשות, הוא הרגע שבו אנחנו דורכים בטעות על גללים של כלב ברחוב, שבעליו לא טרח לאסוף בשקית ולזרוק לפח.

עיריית בת ים החליטה לטפל במפגע המצחין, ויצאה במבצע אכיפה נרחב עם פקחים, רחפנים, מצלמות גוף שתיעדו הכול, וכך רשמה מאות קנסות מתחילת השנה. סרטונים שהיא הפיצה ברשת נותנים הצצה למפגשים הטעונים בין אנשי האכיפה לתושבים שלא אספו את הצואה של הכלבים שלהם - שלרב מתחילים בהכחשה, ממשיכים לקללות עסיסיות – ולפעמים מדרדרים למרדף.

"זו עבודה שמצריכה הרבה סבלנות, עקביות ונחישות", אומרת לנה גונצרוב, מפקחת בעיריית בת ים. "לא כל תושב שמקבל קנס לוקח את זה בקלות. יש ויכוחים, יש התנגדויות ולעיתים גם התנהגות לא נעימה. אנחנו צריכים להישאר מקצועיים, ענייניים וממלכתיים גם כשהצד השני מאוד כועס".

כדי לשמור על איפוק ולא להיגרר לעימות עם התושבים שמפירים את החוק, עובדי העירייה עוברים תהליכים בהם הם רוכשים את הכלים המתאימים. "עושים לנו הדרכות, סימולציות ותרגולים שמכינים אותנו בדיוק למצבים האלה", אומרת גונצרוב. "בסוף אתה מבין שמולך עומד תושב שקיבל עכשיו קנס משמעותי ולעיתים מגיב מתוך כעס או תסכול. המטרה היא לא לקחת את הדברים באופן אישי, אלא להישאר מקצועיים ולנהל את האירוע. חשוב להגיד שהרוב הגדול של התגובות שאנחנו מקבלים מאוד חיובי. תושבים אומרים לנו שהם מחכים לפעילות הזאת ומבקשים שנמשיך. בסוף אף אחד לא רוצה לצאת מהבניין ולמצוא מדרכה מלאה בצואת כלבים".

"כל עוד מדובר בכעס או בוויכוח שלא חוצה קו פלילי, אנחנו יודעים להתמודד עם זה באיפוק ובאסרטיביות", מוסיף איגור זברסקי, גם הוא מפקח בעירייה. "אם הסיטואציה חוצה קו והופכת לאיום או לאלימות, אנחנו יודעים גם לעצור, להזעיק משטרה ולטפל באירוע בהתאם. יש מקרים שבהם תושב מגיב בצורה מאוד קשה, מקלל או מנסה לאיים. אלה סיטואציות שאנחנו מכירים ויודעים להתמודד איתן".

"לא להפוך אירוע אכיפה לשיימינג"

השפעת מבצע האכיפה של עיריית בת ים לא נשארת רק ברחוב. הכול הופך לתוכן מותח ומלא אקשן שעולה לחשבונות הסושיאל של העירייה, ויש לכך סיבה, כפי שמסביר אוראל כהן, מנהל אגף פיקוח ושיטור עירוני.
"האכיפה בתחום הזה מאוד מורכבת וסיזיפית", הוא אומר. "אפשר לעבוד שעות רבות בשטח, אבל כדי לייצר שינוי אמיתי צריך גם הרתעה, והרתעה נוצרת משילוב של אכיפה בפועל יחד עם הסברה וחשיפה של הפעילות. כשאנשים רואים שהעירייה נמצאת בשטח ושיש סיכוי ממשי לקבל קנס, זה משפיע גם על ההתנהגות של מי שלא נתפס באותו רגע".

למרות התיעודים שמביאים לייקים ומייצרים הד, יש תכנים שהעירייה בוחרת לא לפרסם. "בכל פרסום אנחנו מפעילים שיקול דעת ובוחנים מה נכון וראוי לפרסם ומה לא", מסביר כהן. "המטרה היא לייצר הרתעה ולהציג את עבודת הפיקוח, לא לבזות תושבים ולא להפוך אירוע אכיפה לשיימינג. אנחנו משתמשים בטשטוש פנים ובמקרים שבהם אין ערך ציבורי אמיתי בפרסום, או כשיש חשש לפגיעה לא מידתית בפרטיות, החומר לא מפורסם".

בהתאם למצב שעלול להיות נפיץ, עיריית בת ים מספקת למפקחים בשטח מעטפת שמטרתה להגן עליהם. "מפקח שנתקל באלימות או באיום מקבל מעטפת מלאה מהעירייה ומהמחלקה המשפטית", מסביר כהן. "זה יכול להתחיל בייעוץ וליווי ולהגיע, במקרים המתאימים, להגשת תלונה במשטרה ואף להליכים משפטיים אישיים נגד מי שפגע במפקח. כבר היו לנו מקרים שבהם מפקחים קיבלו ליווי מלא גם מול המשטרה וגם בהליך משפטי".

"זו תופעה שמאוד מטרידה את הציבור, ולכן אנחנו מקבלים הרבה מאוד חיזוק מהתושבים", מוסיף כהן. "מבחינתנו גם עצם השיח שנוצר סביב הפעילות הוא חשוב, כי הוא מחדד את המסר שהמרחב הציבורי הוא של כולנו ושכל בעל כלב נדרש לקבל אחריות".

בנוגע לעיריות אחרות, שבחלקן הנושא לא מטופל במידה מספקת, לכהן יש כמה טיפים: "קודם כול צריך למפות את התופעה, להבין איפה מוקדי הבעיה, לבנות תוכנית עבודה מסודרת, ואז פשוט לצאת לדרך. זו עבירה שבה על כל אדם שכועס שקיבל דוח יש עשרות תושבים שמודים לעירייה על האכיפה. צריך לתת לפקחים גב, לעבוד בצורה מקצועית ולא לחשוש להסביר לציבור מה עושים ולמה. בסוף המסר הוא פשוט: אם כל אחד יאסוף אחריו, כולנו נחיה בעיר נקייה ונעימה יותר".