האזהרה של רשות המים, על רקע משבר ההתפלה: "שפל של יותר מ-100 שנים"
דוח חדש חושף: שנתיים של מחסור בגשמים בצפון הובילו לנפח המים הזמינים הנמוך ביותר בכנרת במאה שנות מדידה • הנתונים מתפרסמים לאחר שבספטמבר הושבתו כמעט כל מתקני ההתפלה בישראל בשל גל עכור שהגיע ממצרים • מנגד, בדרום נרשמו שיטפונות חריגים ושיא בנחל צאלים


שפל היסטורי במקורות המים בצפון: רשות המים פרסמה היום (שלישי) את סיכום עונת הגשמים 2025/26, שממנו עולה כי נפח המים הזמינים בכנרת בשנתיים האחרונות היה הנמוך ביותר במאה שנות מדידה. הנתונים מתפרסמים כחודש וחצי לאחר משבר ההתפלה, שבמהלכו הושבתו כמעט כל מתקני ההתפלה בישראל בשל גל עכור שהגיע מחופי מצרים, והועלו חששות לשיבושים באספקת המים.
לפי דוח השירות ההידרולוגי, כמות המשקעים ברחבי הארץ הגיעה לכ-95% מהממוצע הרב-שנתי. אלא שמאחורי הנתון הארצי מסתתרים פערים משמעותיים: באגן הכנרת נמדדו כ-90% מהממוצע ובגליל המערבי כ-85% בלבד. לעומת זאת, באגן החוף ובאגן ירקון-תנינים הגיעה כמות המשקעים לכ-100% מהממוצע.

הנתון המדאיג ביותר נרשם באגן הכנרת
נפח המים הזמינים המצטבר מתחילת עונת הגשמים ועד סוף אפריל עמד על כ-142 מיליון מטרים מעוקבים. יחד עם נתוני עונת הבצורת הקודמת, 2024/25, הסתכם נפח המים הזמינים בשתי העונות בכ-208 מיליון מטרים מעוקבים בלבד – הנתון הנמוך ביותר במאה שנות מדידה. ברשות המים מדגישים כי למרות השיפור בכמויות הגשם השנה, המחסור החריף מהעונה הקודמת ממשיך להשפיע על מקורות המים הטבעיים.
גם מפלס הכנרת משקף את מצב מקורות המים בצפון. בתחילת השנה ההידרולוגית עמד המפלס על 213.08 מטרים מתחת לפני הים, ובאמצע דצמבר ירד לשפל עונתי של 213.45 מטרים מתחת לפני הים. בהמשך עלה המפלס ב-94 סנטימטרים, ובתחילת מאי הגיע לשיא העונתי של 212.51 מטרים מתחת לפני הים – עדיין 3.71 מטרים מתחת לקו האדום העליון.
המחסור במים ניכר גם בנחלים ובמעיינות בצפון. בסוף אפריל נמדדה בירדן, בתחנת גשר הפקק, ספיקה של 11.4 מטרים מעוקבים לשנייה, כ-80% מהממוצע לתקופה זו. במעיין הדן נמדדה ספיקה של כ-94% מהממוצע, בבניאס כ-90%, ובמעיינות התנינים כ-80% בלבד.
בזמן שבצפון נרשם מחסור במים, בדרום התמונה הייתה הפוכה
עונת הגשמים התאפיינה בריבוי חריג של שיטפונות ואירועי גשם עוצמתיים. ב-27 באפריל ירדו באזור מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב יותר מ-50 מילימטרים של גשם, רובם בתוך כשעה וחצי. לפי הערכת השירות המטאורולוגי, מדובר בעוצמות גשם שתקופת החזרה שלהן מוערכת בכמאה שנים ויותר.
אחד האירועים החריגים ביותר התרחש בנחל צאלים, שם נמדדה ספיקת שיא של 570 מטרים מעוקבים לשנייה – הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות בנחל. מפלס המים עלה בכארבעה מטרים בתוך כחצי שעה בלבד, ותקופת החזרה של אירוע בעוצמה כזו מוערכת ביותר מ-50 שנה.
גם בים המלח נרשם שינוי ביחס לשנה הקודמת. מתחילת עונת הגשמים ועד סוף אפריל ירד המפלס ב-18 סנטימטרים, לעומת ירידה של 63 סנטימטרים בתקופה המקבילה אשתקד.
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, התייחס לממצאים והזהיר כי כמות משקעים הקרובה לממוצע אינה מעידה בהכרח על התאוששות מקורות המים. "גם כאשר כמות הגשם מתקרבת לממוצע, מקורות המים ממשיכים לשאת את ההשפעה של שנת הבצורת הקודמת", אמר. לדבריו, הנתונים מדגישים את החשיבות של "ניטור רציף, חיזוי, תכנון ארוך טווח וניהול גמיש של מקורות המים במדינת ישראל".
