שניות לפני שהאדמה רועדת: כך פועלת מערכת ההתרעה על רעידות אדמה

התרעה על רעידת אדמה הופעלה בצוהריים (רביעי) במערכות פיקוד העורף באזור אילת והערבה, בין היתר באילת, אילות, אזור התעשייה שחורת, באר אורה, אליפז ומכרות תמנע. רק לפני כשלושה שבועות הורגשה רעידת אדמה בעוצמה 3.4 באזור הערבה, אך אז לא הופעלה התרעה. מדוע המערכת מתריעה רק בחלק מהמקרים, כמה זמן יש לתושבים להתגונן ומה צריך לעשות כשהאזהרה מתקבלת?

איך פועלת מערכת ההתרעה?

מערכת "תרועה", שהפכה למבצעית בישראל ב-2022, מבוססת על רשת גלאים סיסמיים שהתקינו רשות החירום הלאומית והמכון הגיאולוגי ברחבי המדינה. הגלאים מאפשרים לזהות רעידת אדמה כבר בראשיתה, והמערכת חוברה למערכות ההתרעה של פיקוד העורף כדי להזהיר את הציבור באזורים שעלולים להיפגע. המערכת אינה חוזה רעידות אדמה מראש, אלא מזהה אותן לאחר שהחלו, לפני שהגלים החזקים מגיעים לאזורים מרוחקים יותר.

מתי מופעלת התרעה ומדוע לא בכל רעידה?

התרעה על רעידת אדמה תופעל עם זיהוי רעידת אדמה בעוצמה של 4.5 ומעלה, שיש לה פוטנציאל להיות משמעותית ואף לגרום לנזק ולסכנת חיים. ההתרעה מופצת לכל האזורים שעלולים להיות בסכנה, ולא בהכרח לכל רחבי המדינה. זו גם הסיבה לכך שרעידות חלשות יותר, גם אם הן מורגשות היטב, אינן מובילות בהכרח להפעלת התרעה. העוצמה הראשונית שמעריכה המערכת עשויה להיות שונה מהעוצמה הסופית שנקבעת לאחר ניתוח הנתונים.

כמה זמן מראש מתקבלת ההתרעה?

בניגוד להתרעות על ירי טילים, המערכת איננה מזהה את רעידת האדמה לפני שהחלה, אלא מנצלת את הפרש הזמנים בין הגלים הסיסמיים הראשונים לבין הגלים החזקים יותר. בהתאם למרחק ממוקד הרעידה, ההתרעה עשויה לספק שניות בודדות ואף עשרות שניות להתגוננות. ככל שנמצאים קרוב יותר למוקד הרעידה, כך מתקצר זמן ההתרעה, ולעיתים הרעידה תורגש עוד לפני שתתקבל אזהרה.

איך מקבלים את ההתרעה?

ההתרעה מופצת באמצעות צופרי פיקוד העורף ויישומון פיקוד העורף, שבו מופיעה הודעה על רעידת אדמה. לצד מערכת ההתרעה הארצית, קיימות גם מערכות מקומיות המותקנות במוסדות ציבור, בעיקר בבתי ספר. מערכות אלה מזהות תנודות קרקע במקום שבו הן מותקנות ומפעילות התרעה מקומית, גם ללא תלות בהתרעה הארצית.
איך מזהים רעידת אדמה גם ללא התרעה?

בפיקוד העורף מדגישים כי ישנם כמה סימנים שעשויים להעיד על תחילתה של רעידה: הרצפה מתחילה לרעוד, זגוגיות החלונות משקשקות, מנורות מתנדנדות מהתקרה וחפצים רועדים, מחליקים או נופלים ממשטחים. במקרים מסוימים עלולים להופיע גם קושי לעמוד ביציבות ותחושת סחרחורת קלה, ורהיטים כבדים עשויים להתחיל לנוע על הרצפה. אם מבחינים בסימנים האלה, יש לפעול מיד לפי ההנחיות, גם אם לא התקבלה התרעה.

למה ההתרעה נשמעת כמו אזעקה מפני ירי טילים?

הצליל החריג שמושמע בטלפונים הניידים במסגרת התרעות חירום קיצוניות איננו ייחודי לישראל או לרעידות אדמה, אלא מבוסס על תקן בין-לאומי להתרעות חירום. ההודעות מופצות באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast, שידור תאי בעברית, שמאפשרת לשלוח התרעה ישירות לכל המכשירים הסלולריים באזור הסכנה, גם ללא חיבור לאינטרנט או התקנת יישומון פיקוד העורף.

בפיקוד העורף הסבירו כי הצליל נועד למשוך מיד את תשומת הלב של הציבור לאירוע מסכן חיים, ללא קשר לסוג האיום. לכן אותו צליל עשוי להישמע גם בהתרעות על ירי טילים וגם באירועי חירום אחרים כמו רעידת אדמה או צונאמי. סוג הסכנה וההנחיות להתגוננות מופיעים בהודעה עצמה, וחשוב לקרוא אותם משום שהפעולה הנדרשת משתנה מאירוע לאירוע.

מה עושים כשמתקבלת התרעה בתוך מבנה?

יש לצאת מיד לשטח פתוח, אם ניתן לעשות זאת בתוך שניות ספורות. אם לא ניתן, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת והחלון פתוחים. בהיעדר ממ"ד יש לעבור לחדר המדרגות, ואם אפשר להמשיך לרדת עד ליציאה מהבניין. אם אף אחת מהאפשרויות אינה זמינה, יש לתפוס מחסה מתחת לרהיט כבד או בפינה פנימית של החדר ולהגן על הראש באמצעות הידיים. אין להשתמש במעלית.

מה עושים כשנמצאים בחוץ או ברכב?

מי שנמצא בשטח פתוח צריך להישאר בו ולהתרחק ממבנים, עצים ועמודי חשמל שעלולים לקרוס. נהגים נדרשים לעצור בצד הדרך ולהמתין בתוך הרכב עד לסיום הרעידה, תוך הימנעות מעצירה מתחת לגשרים, במחלפים או סמוך למבנים.

מה עושים בקרבת חוף הים?

במקרה של רעידת אדמה יש להתרחק מיד מקו החוף למרחק של קילומטר לפחות, מחשש להיווצרות צונאמי. אם לא ניתן להתרחק, יש לעלות לקומה הרביעית ומעלה בבניין סמוך, בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

הרעידה הגדולה הבאה בישראל? רק עניין של זמן | אחד ביום