למה הם מזמזמים לנו באוזניים? למה חלק נעקצים יותר? האם האור הכחול באמת עוזר ומה חייבים לדעת על הטיגריס האסייתי? שאלנו מומחה כל מה שרצינו ולא רצינו לדעת על יתושים - ובעיקר על יתושות • ד"ר אלון זילברבוש: "יצרנו ליתושים עולם שמאוד קל לו לחיות בו, זה פשוט תענוג מבחינתם"
N12
פורסם: | עודכן:
הם מתגנבים לחדר השינה שלנו בלילות, מזמזמים לנו באוזניים ועוקצים אותנו בכל איבר בגוף שמבצבץ מחוץ לשמיכה. היתושים, מעצבנים ומטרידים ככל שיהיו, לא מתכוונים לפגוע בנו אישית, ולמרות זאת אנחנו מוחצים אותם למוות בשנייה שאנחנו רואים אותם. מה בסך הכול הם רצו? רק לשתות לנו את הדם.
לילות הקיץ יכולים להיות בלתי נסבלים בגלל יתושים, או ליתר דיוק יתושות, שהן אלה שעוקצות אותנו. מסתבר שיש להן העדפה ברורה עבור אנשים מסוימים, שנעקצים הרבה יותר מאחרים. להבדל הזה, בין אלה שהיתושות טורפות אותם לאלה שבהם הן בקושי נוגעות, יש סיבה פשוטה שקשורה בעיקר לחוש הריח המפותח שלהן.
"זה לא שהדם של אנשים אחרים נראה להן יותר טוב, זה פשוט כי יתושה מוצאת אותך בגלל כל מיני חומרים נדיפים שמופרשים מהגוף", מסביר ד"ר אלון זילברבוש, אנטומולוג וחוקר במכללת "אורנים". "בהתחלה, מרחוק, זה CO2, וכשהן מתקרבות זה תלוי בחומרים יותר ספציפיים. למשל לבעלי סוג דם O יש קוקטייל ריחות שהוא יותר אטרקטיבי, ולכן יותר קל להן למצוא אותם".
היתושים הזכרים הם למעשה "צמחונים" לחלוטין ואינם מהווים מטרד לבני האדם. "יתושים זכרים ניזונים מסוכר, אבל גם הנקבות, כמו חרקים אחרים, מצוף מפרחים וכל מיני תרכובות כאלה", מפרט ד"ר זילברבוש. "אבל בניגוד לזכרים, הנקבות צריכות תוספת דם, ככל הנראה לביצים. מה יש בדיוק בדם שהן כל כך אוהבות? המדע עוד לא במאה אחוז יודע לענות על זה, אבל לפחות מגילוי אחרון של מחקר שנעשה במכללת 'אורנים', התשובה היא בין השאר כולסטרול".
ומה לגבי אותו זמזום לילי משגע שמסגיר את נוכחותן? ד"ר זילברבוש מבהיר שלא מדובר בבחירה מוזיקלית עמוקה. "הזמזום הוא תוצר של תנועה של הכנפיים. זה לא משהו שהם היו רוצים לעשות. למרות זאת, יש לזה קשר לצורה שבה הם מתקשרים אחד עם השני".
פרסומת
מנורה מחשמלת או חומר הדברה?
מתוך עשרות מיני היתושים הקיימים בישראל, רק כחמישה מינים עוקצים בני אדם, בעוד השאר מעדיפים לעקוץ עופות, זוחלים או יונקים אחרים. מי שקיווה לפתור את הבעיה באמצעות המנורה שמפיקה אור כחול ומחשמלת למוות חרקים באשר הם, עשוי להתאכזב. "זה נורא תלוי, זה מושך הרבה חרקים אחרים", מבהיר ד"ר זילברבוש. "האור הכחול מושך כמה מינים של יתושים, אבל זה לא ממש פתרון, גם כשזה בתוך חדר סגור".
בישראל פועלים כיום שני מינים עיקריים שממררים את חיינו. הראשון הוא "כולכית הבית", היתוש הנפוץ ביותר בארץ שפעיל בעיקר בלילות ומשמש גם כמעביר של קדחת הנילוס המערבית. בשנים האחרונות הצטרף אליו אויב אגרסיבי בהרבה, והוא יתוש הטיגריס האסייתי.
"הטיגריס האסייתי, שעוד מעט נרגיש אותו, זה מין פולש. עד 2002 הוא בכלל לא היה בארץ", אומר ד"ר זילברבוש. "זה מין שהמקור שלו הוא בכלל מדרום-מזרח אסיה, מאזור סין. היום הוא מתפשט בכל העולם, זה מכה שכבר חמישים שנה מתמודדים איתה. ככל הנראה הוא מתפשט בגלל שינויי אקלים, באזורים שהיו קרים מדי ונעשים יותר ידידותיים, או באזורים שהיו יבשים ובגלל פעילות אנושית כבר לא יבשים, אז הוא יכול להתקיים שם. חוץ מזה, הוא מתפשט בעולם גם בגלל פעילות סחר - הוא עובר בצמיגים, בעציצים, בכל מיני דברים כאלה שנותנים לו טרמפ על מים לאזורים שונים. אנחנו עושים להם את העבודה מאוד קלה להתפשט בעולם. זה מין שלפני שנה מצאו אותו בפעם הראשונה גם בשוודיה. זאת אומרת שהוא נכנס לאזורים מאוד קרים שהוא לא אמור להיות בהם, הוא משתלט על כל העולם".
פרסומת
השוני המרכזי בין שני המינים הופך את הטיגריס האסייתי למטרד קשה שאינו מרפה גם באור יום. "הוא פעיל יום והוא הרבה יותר אגרסיבי, והוא מחפש ספציפית אותנו, בני האדם", מסביר ד"ר זילברבוש. "כולכית הבית זה מין שבגדול מעדיף בכלל לעקוץ עופות, אבל הטיגריס האסייתי ספציפית הוא ממש מעדיף אותנו, וממש יצרנו לו עולם שמאוד קל לו לחיות בו - הרבה אנשים, הרבה מים, עולם שנעשה חם יותר. זה פשוט תענוג מבחינתו".
בנוגע ללילות הקרובים, אפשר לסיים עם נחמה מסוימת, אבל גם עם עקיצה. "הבשורות הטובות, בנוגע לכולכית, זה שהעונה שלהם כמעט נגמרה. הם פעילים בעיקר בתחילת הקיץ, באזורי מאי-יוני, ועכשיו נמצאים בירידה", אומר ד"ר זילברבוש. "עם זאת, לטיגריס האסייתי אין בעיה בגלל שזה יתוש טרופי - ועכשיו הם הולכים להרים את הראש". ראו הוזהרתם.
מצאתם טעות לשון?