חצי שנה של הכנות, 160 טון באוויר ו-14 שעות מורטות עצבים: כדי להקים גשר הולכי רגל חדש, יצאו בפארק גני יהושע למבצע העתקת עץ פיקוס בן 80 שנים • אגרונום הפארק, עמית נתן, מסביר איך עובד התהליך המורכב – ולמה לא פשוט נטעו עץ חדש במקום

לעבור דירה זה תהליך מורכב. הפרידה מהסביבה המוכרת וההתחלה החדשה במקום אחר – יפה וירוק ככל שיהיה – מצריכות לא מעט אנרגיה וטומנות בחובן גם סיכונים. ממש כמו אצל בני האדם, גם עבור עץ השדה - במקרה הזה פיקוס השדרות - מדובר במסע עדין ומורכב מאוד.
את המורכבות הזו חוו לאחרונה בפארק גני יהושע, כאשר עץ פיקוס אדיר ממדים, בעל חופה ירוקה ענקית, הונף באוויר ושונע באיטיות למיקומו החדש – במחזה מרהיב שצולם ותועד מכל זווית. ההחלטה להזיז את העץ המבוגר ממקומו נולדה בעקבות פרויקט עירוני לבניית גשר הולכי רגל ורוכבי אופניים, המיועד לחבר בבטחה את שכונות מעבר לירקון הצפוני ואת אזור תל ברוך אל הפארק. תכנון הגשר העמיד את הנהלת הפארק ואת גורמי המקצוע בפני דילמה סביבתית לא פשוטה.

"הובא אלינו פרויקט עירוני שהעירייה רוצה לקדם – בניית גשר שמחבר את עבר הירקון הצפוני באופן בטוח אל הפארק", מסביר עמית נתן, אגרונום פארק גני יהושע. "אנחנו כמובן מברכים על החיבורים הללו, אך ברגע שבונים גשר מעל כביש, הוא חייב לנחות בתוך הפארק – באזור הספורטק, שהוא אזור רווי תשתיות. הבאנו את אדריכל העיר והאדריכלים החיצוניים כדי להבין איך מקיימים את הפרויקט עם ההפרה המינימלית ביותר וללא פגיעה בעצים. לאחר שהציגו לנו בתחילה תוכניות שכללו כריתות – התנגדנו. הצענו חלופות, ובסוף הבנו שהחלופה היחידה שמאפשרת את קיום הפרויקט במינימום פגיעה נופלת על העץ הזה".
העץ המדובר אינו סתם עוד עץ בפארק, אלא פיקוס השדרות מרשים במיוחד, שנשתל בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונחשב לאחד העצים הראשונים והגדולים בפארק.
"מדובר בעץ כבן 80 שנה, בעל חופת צל מרשימה מאוד", מספר נתן. "פיקוס השדרות נחשב בתל אביב לעץ מוגן בעל חשיבות ערכית גבוהה מאוד. בסופו של דבר, עצי הפיקוס הובאו לארץ על ידי הבריטים מהודו, ואצלנו העץ הזה הוא מראשוני הפארק. אם מסתכלים על קו הרקיע של הפארק במקרו, רואים קודם כול את חופת עצי הפיקוס הללו – הוא חלק חשוב מהנוף שלנו. הבנו שאנחנו לא כורתים אותו, אלא עושים את המקסימום כדי לשמר אותו".

כדי להשלים את הפרויקט, הוחלט להעתיק את העץ למרחק של כ-100 עד 150 מטרים מזרחית ממיקומו המקורי. "אם הוא היה באמצע השדרה, הוא עבר בעצם להיות העץ המזרחי ביותר באותה שורת עצים", מסביר נתן. "הוא נשאר בשטחנו ובאותו המרחב, כך שהמבקרים והתושבים ימשיכו ליהנות ממנו".
חצי שנה של הכנות למבצע הנדסי של 14 שעות
העתקת עץ בסדר גודל כזה אינה עניין של מה בכך. התהליך המקצועי נמשך כחצי שנה של הכנות מדוקדקות, שלוו על ידי מומחים בתחום ההעתקות.
"בהתחלה חפרנו שוחה ברדיוס של 4 מטרים – כלומר קוטר של 8 מטרים מסביב לגזע – כדי ליצור בית שורשים חדש", מסביר נתן. "ניתקנו את השורשים האופקיים החיצוניים, עטפנו את הגוש בבד גיאוטכני, חיזקנו אותו והוספנו דשנים והשקיה כדי לעודד צמיחת שורשים חדשים. לאחר כמה חודשים יצרנו מתחת לעץ, בעומק של מטר וחצי, בדחיקה אופקית, סוג של רפסודה. רק אז ניתקנו את השורשים השיפודיים שיורדים למטה, ונתנו לעץ כחודש נוסף להתאקלם ולהתבסס מחדש לפני ההנפה".

החלק הרגיש ביותר בתהליך ההעתקה, כפי שמסביר נתן, הוא יום ההנפה וההורדה: "זה יום שבו חווים בלת"מים ונאלצים להתמודד איתם בזמן אמת. הגענו עם העץ למשקל של 160 טון נקי, ויחד עם רפסודת הברזל הגענו ל-175 טון. אלו משקלים שנערכנו אליהם ועדיין הם הפתיעו אותנו – זה התסריט המקסימלי ביותר. זהו העץ השני בגודלו שהועתק אי-פעם בישראל במשקל ובגודל כזה".
"זה יצר אלמנטים שלא ידענו לצפות, כמו המשאית שבתחילת הנסיעה התחילה לשקוע מרוב העומס. היינו צריכים להביא את המנופאים שביצעו פעולות מיוחדות כדי שנוכל לשנע אותו. כל תהליך הנסיעה וההורדה – מרחק של כ-150 מטר בלבד – לקח לנו כ-14 שעות רצופות".
"כמו לשחזר מבנה לשימור"
בעקבות פרסום התיעוד ברשתות החברתיות, עלו תהיות מצד גולשים לגבי העלות הגבוהה של המבצע, שמוערכת בכמה מאות אלפי שקלים, והשאלה אם לא עדיף היה לנטוע עצים חדשים במקום.
"כשמשחזרים בניין לשימור בתל אביב במיליוני שקלים, אף אחד לא שואל 'כמה זה עולה', כי מבינים שמשחזרים פה נוף היסטורי, מורשת ואת הסיפור של העיר", משיב נתן לביקורת. "עיריית תל אביב רואה בעצים הוותיקים הללו – 'עצי מופת' – את אותו הערך בדיוק של שימור ההיסטוריה. לגבי הטענה שעדיף לנטוע חדש - אנחנו גם נוטעים, רק השנה נטענו כ-2,000 עצים חדשים בפארק, אבל יש חשיבות עליונה לשימור העצים העתיקים".

עם זאת, נתן מדגיש כי הוא לא תומך בהעתקה בכל מחיר. "באיזה מקרים אני מתנגד? יש עצים שלא שורדים העתקה, או מקרים שבהם הקבלן לוחץ לבצע העתקה חפוזה מהיום למחר מתוך אילוצים. כשאין זמן לעשות הכנה מוקדמת של חודשים כמו שעשינו פה, אחוזי הקליטה נמוכים מאוד ואז אני מתנגד. הפיקוס, לעומת זאת, הוא עץ חזק ואמין מאוד עם אחוזי הצלחה גבוהים".
נכון לעכשיו, בניהול הפארק אופטימיים לגבי עתידו של העץ הוותיק במיקומו החדש. "ביססנו לו גוש שורשים מאוד טוב ואיכותי", מסכם נתן. "אני מגיע לבקר אותו באופן שוטף, מסתכל על העלים ובודק אם יש התייבשויות או תמותת ענפים. כרגע אין אף סימן כזה ואנחנו יכולים להגיד שההעתקה צלחה".
