הסרטונים שלה מצילה כלבים ברשתות ממיסים לבבות, אבל המחיר האישי מאחורי הקלעים כמעט בלתי נתפס • מירוחם ועד לכל נקודה בארץ, בתאל לוי נלחמת בתופעה של הכלבים המשוטטים, וקופצת מהמיטה בכל שעה כדי לתת מים, אוכל ואהבה לחברים הכי טובים של האדם: "יש לזה מחירים כבדים - כלכליים, נפשיים ופיזיים"
הסרטונים של בתאל לוי מירוחם, בהם היא בדרך כלל בוכה עם כלב במצוקה על הידיים, הם עצובים אבל משמחים, נותנים תקווה אבל גם מדכאים. בתור מי שהצילה מאות ואולי אלפי כלבים בחייה מגורל אכזר, היא מתמודדת לא מעט עם הרגשות המעורבים האלה - בין ייאוש מהעולם לתחושת סיפוק אדירה.
"ירוחם, דימונה, באר שבע, ערד וכל הסביבה הזו - זה מרגיש כאילו חזרת לימי הביניים בכל מה שנוגע לבעלי חיים וכלבים משוטטים. רק מי שיבוא לבקר כאן יבין על מה אני מדברת, זה קטסטרופה", מספרת בתאל. "פעם פנו אליי בנוגע לגור עם רגל שבורה שנדרס, ושאלו אם אני יכולה ללכת לראות מה קורה איתו. כשהגעתי ראיתי עובד עירייה מנסה לפנות אותו לפח אשפה. היה לי שם ריב שאני לא אשכח לעולם, אבל בסוף דאגתי שיסיעו אותו ל'תנו לחיות לחיות' והם הצילו אותו, הוא אומץ".
כדי לנסות ולעצור את כדור השלג הזה, של עוד ועוד כלבים משוטטים שחיים בסבל, בתאל פועלת מול המערכת. "הדבר היחיד שיעצור את כל השרשרת של הסבל - זה רק עיקורים וסירוסים, ואנחנו כבר שנים נלחמים על זה", היא מסבירה. "במקום לשלם מילונים בשנה על ההסגרים, על להחזיק את הכלבים וההמתות האלה סתם כי אין מקום - מה הבעיה לעשות עיקורים וסירוסים? פשוט אין סיבה או הסבר ההגיוני".
"אני לא אותו בנאדם, חד-משמעית"
להתגייסות הטוטאלית למען בעלי החיים אין שעות מסודרות, והיא גובה מחיר גדול מהחיים האישיים של מי שמחליט להישאב אליה. "יכולים להתקשר אליי ב-2 בלילה ואני אכנס לפזורה של הבדואים, ועשיתי את זה הרבה", מספרת בתאל. "זה יצר אצלי לא מעט בעיות בבית, אבל בסוף בעלי הבין שזו אני ואין מה לעשות, וכן הוא לפעמים שם לי גבולות כי אין לי גבולות, וזה משהו שחייבים אותו".
"פעם הייתי הבנאדם הכי אופטימי, הכי שמח, הכי אוהב ליהנות, לטוס, לבלות, אבל היום אני בטיפולים פסיכולוגיים ואני יותר פסימית ממה שהייתי פעם", היא מוסיפה. "אני יותר עם חרדות, פחות ישנה בלילות, אני פשוט לא אותו בנאדם, חד-משמעית. אז אם ישאלו אותי אם כדאי להיכנס לתחום הזה אני אגיד שלא כי יש מחירים כבדים – כלכליים, נפשיים ופיזיים".
טיפה בים של סבל
למרות שהקריאות על כלבים פצועים ועזובים לא מפסיקות להגיע, ולמרות שאין לה יכולת לטפל במאה אחוז מהמקרים בעצמה, בתאל זוכרת לפעמים לעצור ולהזכיר את ההצלחות שקרו רק בזכותה. "זה נכון שכל מקרה כזה הוא רק טיפה בים של סבל, אבל זה עדיף מאשר לא לעשות בכלל", היא אומרת. "לפעמים כשיש לי יום קשה ואני אומרת לעצמי 'מה את עושה?', אני קמה ונזכרת שזה ממלא אותי, לא משנה כמה זה קשה. בסוף, אחרי שנה או שנתיים, כשמצלמים לי כלבים שבזכותי הם בבתים - זה בשבילי שווה את הכול. כל אחד והייעוד שלו - ונראה לי שנבראתי לעשות את זה".
לסיום, יש לבתאל מסר פשוט: "רק שתהיה לאנשים יותר מודעות לבעלי החיים. אפשר רק לשים קערת מים בחוץ, או אם יש כלב או חתול במצוקה - אפשר לנסות לפנות לעזרה גם אם אי אפשר לעזור בעצמכם. רק שנהיה טובים".