המקווה הענק מתעורר לחיים: התגלית הארכיאולוגית המדהימה שנפתחת למבקרים

מבנה עתיק וייחודי מסוגו בארץ עבר לאחרונה עבודות שימור והנגשה על ידי רשות הטבע והגנים בתל חברון.

מדובר במקווה טהרה גדול במיוחד, המתוארך לתקופת בית שני, אשר נחשף בשנת 2014 על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה. נפחו של המקווה כ-200 מ"ק, והוא מורכב משני חלקים עיקריים: חלל מדרגות רחב ומערה פנימית חצובה בסלע. גודלו ועיצובו מעידים על חשיבותו בתקופה הרומית הקדומה ועל מרכזיות הטהרה בחיי הקהילה היהודית בסוף ימי בית שני.

במסגרת העבודות בוצעו פעולות שימור מורכבות בתוך חלל המערה, כולל שימור שכבות הטיח העתיקות שכיסו את דופנות המקווה, טיפול בסדקים בסלע לייצוב המבנה, וניקוי עמוק של משקעים שהצטברו לאורך השנים. הפרויקט, שלווה על ידי מהנדס ואדריכל שימור, כלל גם התמודדות עם אתגרים כמו שימור גרמי המדרגות וראשי הקירות, וכן טיפול במערכת ניקוז מי הגשמים, תוך הקפדה על שמירת השרידים המקוריים והאותנטיות של המבנה.

תל חברון הוא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בארץ, המשמר שרידים מתקופות רבות - מהתקופה הכנענית, דרך תקופת בית ראשון, ועד תקופות הברונזה והברזל. האתר ממוקם על המדרונות הדרומיים של תל חברון המקראי, כ-1.5 ק"מ ממערת המכפלה, ומהווה מוקד עניין ארכאולוגי.

בין הממצאים הבולטים באתר חומה כנענית אדירת ממדים מתקופת הברונזה הקדומה (כ-2700–2400 לפנה"ס), המכונה "חומת הקיקלופים", אשר השתמרה לגובה של כ-4 מטרים לאורך עשרות מטרים. בנוסף נחשפו ביצורים מהמאות ה-8–7 לפנה"ס, רחוב מדורג מרוצף אבן מהתקופה הרומית הקדומה, בית יוצר לכלי חרס וכבשן עתיק, וכן גת גדולה לייצור יין ושמן מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

באתר נמצאו גם ממצאים ארכאולוגיים מגוונים, בהם שבר לוח טין מהתקופה הכנענית עם כתובת בכתב יתדות בשפה האכדית, חותם הנושא את הכתובת "שפטיהו (בן) סמך" מהתקופה הישראלית, שברי ידיות כדי חרס עם הכתובות למלך" ו"למלך חברון", וכן מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא.

"הממצאים הארכאולוגיים מעידים כי העיר נוסדה כבר בתקופת הברונזה הקדומה, והייתה מרכז כנעני חשוב באזור גב ההר", מסביר אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים. "על פי המסורת המקראית, חברון הייתה מקום מושבו של אברהם אבינו. מהתקופה הישראלית התגלו באתר ממצאים המעידים על נוכחות יהודית בתקופת בית ראשון. בתקופה הרומית הקדומה התרחבה ההתיישבות אל מחוץ לחומות, הוקם רחוב מדורג ונבנו מתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה. בתקופות מאוחרות יותר הוסבו חלק מהמתקנים לשימושים אחרים, בהם בורות מים ומתקני ייצור חקלאיים".

ברשות הטבע והגנים מסבירים כי פרויקט השימור וההנגשה עדיין לא הושלם, אך פתיחת המקווה למבקרים נועדה לאפשר חוויה מוחשית של אורח החיים היהודי בתקופה זו. המבקרים יוכלו להבין את משמעות המקווה ואת מקומו בחיי היום-יום, ולהיחשף למציאות הדתית והחברתית של אותה תקופה.