"סופר אל-ניניו": מפלצת האקלים שתכה בעולם

אם התחזיות העדכניות יתממשו, החודשים הקרובים עלולים לסמן את תחילתו של אחד מאירועי אל-ניניו החזקים ביותר שנמדדו אי-פעם. בארה"ב כבר הכריז מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי (NOAA) באופן רשמי על התפתחות התופעה, וחלק מהמודלים האקלימיים מעריכים כי מדובר ב"סופר אל-ניניו" – ואולי אף באירוע קיצוני יותר מזה שנרשם בשנים 1997–1998 או 2015–2016. המשמעות איננה רק עלייה בטמפרטורות. מדובר בשרשרת של השפעות שמאיימות לטלטל את מזג האוויר, החקלאות והכלכלה העולמית במשך חודשים ארוכים.

מה זה בכלל אל-ניניו?

אל-ניניו הוא תהליך טבעי שמתרחש אחת לכמה שנים באוקיינוס השקט. במהלך האירוע נחלשות רוחות הסחר, ומי הים במזרח האוקיינוס השקט, סמוך לחופי פרו ואקוודור, מתחממים באופן חריג. ההתחממות הזאת משנה את מערך זרמי האוויר והלחצים האטמוספיריים ברחבי העולם ויוצרת תגובת שרשרת אקלימית בקנה מידה גלובלי.

"הדייגים בפרו הבחינו כבר לפני מאות שנים שסמוך לחג המולד מי האוקיינוס מתחממים בצורה חריגה וזה גורם לתמותה גדולה מאוד של דגים", מסביר פרופ' יואב יאיר, חוקר אטמוספרה וחלל וחבר סגל בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, בשיחה עם N12. "הם קראו לתופעה 'אל-ניניו' – הילד, כלומר ישו. היום אנחנו יודעים שמדובר בתנודה טבעית של מערכת האוקיינוס והאטמוספרה שמתרחשת במחזוריות של כמה שנים".

"ההבדל בין אל-ניניו רגיל לסופר אל-ניניו הוא כמות האנרגיה שנכנסת למערכת", אומר יאיר. "כשסטיית הטמפרטורה היא מעלה או שתיים, ההשפעה משמעותית. אבל כשמדובר בשלוש או ארבע מעלות מעל הממוצע, האנרגיה האדירה הזאת מתורגמת למערכות מזג אוויר הרבה יותר קיצוניות – יותר שיטפונות, יותר בצורות, יותר סופות".

אבל הפעם, לדבריו, מדובר במשהו שעלול להיות חריג במיוחד. "אנחנו רואים התחממות חריגה מאוד של פני הים באוקיינוס השקט. יש הערכות שמדובר באירוע שלא ראינו בעוצמה כזו בעבר. כבר היו סופר אל-ניניו בשנים 1983-1982, 1998-1997 ו-2016-2015, אבל לפי הנתונים שמתקבלים כיום ממערכות המדידה ומהלוויינים, האירוע הנוכחי יהיה חזק וקיצוני אפילו יותר".

"ההבדל בין אל-ניניו רגיל לסופר אל-ניניו הוא כמות האנרגיה שנכנסת למערכת", אומר יאיר. "כשסטיית הטמפרטורה היא מעלה או שתיים, ההשפעה משמעותית. אבל כשמדובר בשלוש או ארבע מעלות מעל הממוצע, האנרגיה האדירה הזאת מתורגמת למערכות מזג אוויר הרבה יותר קיצוניות – יותר שיטפונות, יותר בצורות, יותר סופות".

"גודזילה אל-ניניו": למה המדענים מודאגים?

ההשפעה של אל-ניניו אינה מתבטאת בסופה אחת או בגל חום נקודתי. מדובר באירוע מתמשך שיכול להימשך שמונה עד 12 חודשים ואף יותר. לפי התחזיות, הוא צפוי להתעצם במהלך החודשים הקרובים, להגיע לשיאו סביב סוף 2026 ולהמשיך להשפיע גם לתוך 2027.

בדרום אמריקה המשמעות עלולה להיות גשמים קיצוניים והצפות. בצדו השני של האוקיינוס, באוסטרליה ובדרום-מזרח אסיה, צפויות דווקא בצורות ממושכות, היחלשות של עונות המונסון וסכנה מוגברת לשרפות ענק. במקומות רבים בעולם התוצאה היא פגיעה ביבולים חקלאיים, הפרעות בשרשראות אספקה ועלייה במחירי המזון.

זו גם הסיבה שחלק מהכינויים שהוצמדו לאירוע בתקשורת הבין-לאומית כוללים שמות כמו "גודזילה אל-ניניו" או "מונסטר אל-ניניו". אף שהחוקרים נזהרים משימוש בכינויים דרמטיים, החשש מפני אירוע חריג בהחלט קיים.

הדאגה גדולה במיוחד משום שהאירוע מגיע על רקע התחממות גלובלית ממושכת. האוקיינוסים בעולם כבר חמים משמעותית מכפי שהיו לפני עשורים ספורים, ולכן אל-ניניו מתחיל מנקודת פתיחה גבוהה בהרבה. "אנחנו כבר נמצאים בעולם חם יותר", מסביר יאיר. "האטמוספרה מחזיקה יותר אדי מים, ולכן הפוטנציאל לסופות חזקות ולגשמים קיצוניים גדול יותר מלכתחילה. כשמוסיפים לזה סופר אל-ניניו, מקבלים שילוב שעלול להעצים עוד יותר את אירועי הקיצון".

לפי הערכות שונות, אם האירוע יתפתח כפי שחוזים כיום, שנת 2027 עשויה להפוך לשנה החמה ביותר שנמדדה בהיסטוריה. גם 2026 עצמה עשויה להתקרב לשיאים שנרשמו בשנים האחרונות.

"ההשפעה של אל-ניניו לא מגיעה מיד לישראל. היא מתפשטת באמצעות גלים אטמוספיריים מאזור האוקיינוס השקט לאזור אירופה והמזרח התיכון. לכן ההערכה היא שהשפעותיו אצלנו יורגשו בעיקר מאוקטובר-נובמבר ואילך, בתקופת עונות המעבר ובמהלך החורף".

מתי נתחיל להרגיש את זה בישראל?

אף שהתופעה הזאת מתרחשת רחוק מאוד מישראל, צפויה להיות לה גם השפעה עלינו. לפי יאיר, האותות הראשונים עשויים להופיע דווקא בסתיו. "ההשפעה של אל-ניניו לא מגיעה מיד לישראל. היא מתפשטת באמצעות גלים אטמוספיריים מאזור האוקיינוס השקט לאזור אירופה והמזרח התיכון. לכן ההערכה היא שהשפעותיו אצלנו יורגשו בעיקר מאוקטובר-נובמבר ואילך, בתקופת עונות המעבר ובמהלך החורף".

גם בשירות המטאורולוגי עוקבים מקרוב אחר ההתפתחות. בדוח שפורסם ב-19 במאי נכתב כי אם תחזיות ה"סופר אל-ניניו" יתממשו, ישראל עשויה לחוות כבר בחודשים הקרובים טמפרטורות גבוהות מהממוצע ואף גלי חום חריגים. עם זאת, ההשפעה המשמעותית יותר צפויה להגיע דווקא בסתיו ובחורף. "אפשר לצפות לשנה גשומה בישראל, עם דגש על מרכז הארץ, בעיקר בהרי יהודה ובשפלה", נכתב. "התוצאה תהיה ריבוי גשמים אבל גם הצפות ושיטפונות שיכולים להיות משמעותיים ולגרום לנזקים ניכרים".

מחקר חדש שערך ד"ר נועם חלפון, מנהל תחום מגמות אקלימיות בשירות המטאורולוגי, מצא קשר מובהק בין עוצמת אירועי אל-ניניו לבין כמויות המשקעים בישראל, במיוחד באזור ירושלים, הרי יהודה, השפלה ועד אזור קריית גת. לפי המחקר, בשנות אל-ניניו חזקות במיוחד גובר הסיכוי לחורף גשום מהממוצע, אך גם לאירועי גשם עוצמתיים יותר, העלולים להגביר את הסיכון להצפות ולשיטפונות, בעיקר במרכז הארץ.

לדברי יאיר, התרחיש המדאיג ביותר עבור ישראל אינו בהכרח עלייה בכמות המשקעים הכוללת, אלא ריכוז של גשמים חזקים בפרקי זמן קצרים. "אנחנו מדברים על פוטנציאל לגשמים עזים מאוד, להצפות ולשיטפונות, בעיקר במרכז ובנחלי הדרום. החשש הוא ממערכות קצרות אך אלימות במיוחד".

בינתיים, בעולם כבר נערכים. מדינות רבות בוחנות מחדש מערכות ניקוז, תשתיות להתמודדות עם הצפות, מנגנוני התרעה על גלי חום ותוכניות חירום לשרפות יער. במקביל, מדענים ממשיכים לעקוב אחר הנתונים שמגיעים מהאוקיינוס השקט בניסיון להבין עד כמה חריג יהיה האירוע המתפתח. "כל מה שאנחנו מקבלים בשנים רגילות, שהן רק עם שינויי אקלים, נקבל חזק יותר בשנה שהיא שינוי אקלים פלוס אל-ניניו", מסביר יאיר.