עוברים לבית חדש: המבצע להצלת טריטון הפסים

רשות הטבע והגנים, בשיתוף הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, העתיקו 55 ראשני טריטון הפסים מבתי גידול לחים באזור ריינה אל עיינות ציפורי שבגן הלאומי ציפורי. ההעתקה בוצעה בעקבות איום גובר על בתי הגידול של המין כתוצאה מתוכניות פיתוח והרחבת היישוב.

ישראל שוכנת באזור ים-תיכוני יובשני למחצה, שבו מקורות המים מוגבלים. תנאי סביבה אלה מצמצמים משמעותית את תפוצתם של דו-חיים, הזקוקים ללחות קבועה ולמקווי מים זמינים. בשל כך חיים בישראל שמונה מיני דו-חיים בלבד, שחלקם מצויים בקצה גבול תפוצתם העולמי. אחד מהם הוא טריטון הפסים (Ommatotriton vittatus), מין נדיר ממשפחת הסלמנדריים, שגבול תפוצתו הדרומי העולמי עובר בישראל.

המין מוגדר בארץ בסכנת הכחדה חמורה ומוגן על פי חוק. הוא מתרבה בבתי גידול לחים כמו בריכות חורף, מעיינות ונחלים רדודים שזרימתם איטית. בקיץ הבוגרים מתחפרים בקרקע, בתוך סדקים ומחילות, ועם תחילת הגשמים הם יוצאים ונעים אל מקווי המים לצורך חיפוש בני זוג ורבייה.

במסגרת הפרויקט הוחלט להעביר ראשנים מאוכלוסייה המצויה בסיכון באזור ריינה אל אתר חלופי, מוגן ומשוקם בעיינות ציפורי. האתר החדש, המשתרע על פני כ-10 דונם, כולל את הפלג הראשי במורד עין קסטל, פלגים משניים הזורמים אל נחל ציפורי, וכן שטחים לחים ששוקמו במסגרת הפרויקט.

אוכלוסיות טריטון הפסים בישראל קטנות ומקוטעות, ומתקיימות מהגולן והגליל העליון ועד דרום מישור החוף, בעיקר באזורים שבהם נותרו בתי גידול לחים טבעיים. "בין האיומים המרכזיים על טריטון הפסים ניתן למנות פיתוח וייבוש מקווי מים, זיהום וקיטוע בתי גידול", מסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים. "באגן נחל ציפורי נמצאה תפוצה מקוטעת במיוחד, עם אוכלוסיות בודדות בעמק זבולון, בחלקים שונים של האגן ובמעלהו, באזור ריינה וסביבתה. הפרויקט הנוכחי צפוי להימשך כשלוש שנים, תוך מעקב שוטף אחר התבססות האוכלוסייה באתר החדש, במטרה ליצור אוכלוסיית בוגרים יציבה ומתפקדת".

העתקת הטריטונים מתבצעת במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון ויד הנדיב. לצורך ההעתקה, במהלך אפריל ומאי בוצעו דיגומים במספר בתי גידול לחים באזור ריינה, שבהם תועדה בעבר נוכחות של טריטון הפסים. לאחר סבב הדיגום הראשון הוחלט להתמקד באתר עין אמת אבל, שהיה היחיד שבו נמצאו השנה ראשנים של המין. בסך הכול בוצעו שלושה סבבי דיגום והעתקה, שבמהלכם הועברו 55 ראשנים לעיינות ציפורי.

אלדד אלרון, אקולוג מומחה לבתי גידול לחים וחבר בצוות האקולוגיה של הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, מציין כי הפעולה כללה דיגום של גופי מים באמצעות רשת פלנקטון, איסוף זהיר של ראשני הטריטון ממגשי הבדיקה בעזרת רשתות יד והעברתם במכלי מים אל האתר החדש בעיינות ציפורי. "הראשנים שוחררו לאזורים שנבחרו בקפידה - עם צמחיית מים צפופה וזרימה עדינה - במטרה לספק תנאים מיטביים להתפתחותם ולהמשך ביסוס האוכלוסייה", הוא מסביר.

"מעבר להיבט המקצועי, יש בפעולה הזו גם משהו מרגש במיוחד טריטון הפסים הוא אחד ממיני הדו-חיים הנדירים והמאוימים בישראל, והידיעה שאתה מחזיק ביד יצורים קטנים שהעתיד שלהם תלוי בהחלטות ובפעולות שלנו, יוצרת תחושת אחריות גדולה", מוסיף אלרון. "זו זכות לקחת חלק במאמץ לשמור על המין הייחודי הזה ועל בתי הגידול הלחים שהוא תלוי בהם. התקווה היא שבעוד כמה שנים נראה טריטונים בוגרים בעיינות ציפורי, חוזרים למים ומתחילים מחזור חיים חדש".