N12
פרסומת

מצב צב: מי שומר על הצבים בישראל?

הם שורדים כבר מיליוני שנים, אבל עכשיו הם צריכים בדיקות הרפס, הגנה מפני רשתות דיג וחוות הדגרה מיוחדות: לרגל יום הצב הבין-לאומי, הכירו את מיני הצבים שחיים בישראל, שלמרות השריון צריכים שנגן עליהם

N12
פורסם: | עודכן:
צב יבשה בגולן
צילום: עידו שקד, רשות הטבע והגנים
הקישור הועתק

הצבים נחשבים לאחת מקבוצות בעלי החיים העתיקות בעולם וממלאים תפקיד חשוב במערכות האקולוגיות הימיות והיבשתיות, אך רבים מהם נמצאים כיום תחת איום בשל זיהום, פגיעה בסביבת המחיה ושינויי אקלים.

בישראל ניתן לפגוש מגוון מיני צבים ייחודיים, וכל אחד מהם מספר סיפור אחר של הסתגלות, הישרדות ואתגרי שימור. "יום הצב הבין-לאומי הוא הזדמנות מצוינת להבין עד כמה הצבים הם חלק חשוב מהטבע הישראלי", אומר ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי הים. "העבודה שלנו במרכז הארצי להצלת צבי הים חושפת מדי יום את האתגרים הרבים שעומדים בפני בעלי החיים הללו, אבל גם את היכולת לשקם, להציל ולהחזיר אותם חזרה לטבע".

צב ים
צב ים | צילום: שלומי יצחק, רשות הטבע והגנים

צב הים

צבי ים הם בעלי חיים ימיים ייחודיים החיים רוב חייהם בים הפתוח, אך נושמים באמצעות ריאות ולכן חייבים לעלות לפני המים כדי לשאוף אוויר. הם מסוגלים לצלול לעומקים של מאות מטרים, בהתאם למין ולפעילותם, ותזונתם משתנה בין המינים, ממדוזות וסרטנים ועד אצות ועשבי ים.

צב ים
צב ים | צילום: עומרי יוסף עומסי, רשות הטבע והגנים

צבי הים חיים לרוב כיחידים ונפגשים בעיקר בעונת הרבייה, אז הנקבות שבות לחופי ההטלה, לעיתים לאותם חופים שבהם בקעו בעצמן. בישראל מתמודדים צבי הים עם איומים רבים ובהם דיג לא מכוון, פגיעות מכלי שיט ופסולת ימית, ולכן חלקם מגיעים אל המרכז הארצי להצלת צבי ים, הגוף המרכזי בישראל לשימור ושיקום אוכלוסיות צבי הים.

המרכז מפעיל בית חולים ייעודי, מגן על קיני הטלה בחופים, מקדם מחקר ותוכניות השבה לטבע ופועל להגברת המודעות הציבורית לשמירה על הסביבה הימית. המרכז הארצי להצלת צבי ים מזמין את הציבור לסיורים מודרכים בבית החולים לצבי ים, במסגרתם ניתן להכיר מקרוב את עבודת ההצלה והשיקום של הצבים בישראל.

פרסומת
צב יבשה בגן לאומי ירקון
צב יבשה בגן לאומי ירקון | צילום: זיו זגורי, רשות הטבע והגנים

צב היבשה

צב היבשה המדברי המוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בישראל ובעולם, נמצא במרכזה של תוכנית שימור לאומית להצלת האוכלוסייה המקומית מאיומים כגון הרס בתי גידול, טריפה ואיסוף לא חוקי. כחלק ממהלך אסטרטגי של רשות הטבע והגנים, פוצלה קבוצת צבים שהוחזקה בחי-בר יוטבתה מזה כ 15 שנים בעקבות החרמה מאדם פרטי שאסף אותם בטבע לארבעה גרעיני שימור ייעודיים בגן החיות התנ"כי, בספארי רמת גן, בחי פארק קריית מוצקין ובמדבריום בבאר שבע.

טרם העברתם, עברו כל הצבים בדיקות וטרינריות מקיפות וקפדניות לשלילת מחלות זיהומיות, ובהן הרפס ומיקופלסמה, כדי להבטיח את בריאותם של גרעיני הרבייה שיהוו גיבוי חיוני למין. כיום מתמקדים ברשות הטבע והגנים בביסוס גרעיני השימור המקצועיים ובחינוך הציבור לשמירה על ערך טבע ייחודי ונדיר זה.

צב רך בנחל תנינים
צב רך בנחל תנינים | צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים
פרסומת

צב רך

הצב הרך הוא זוחל מים מתוקים ובמים מליחים, בעל עורך רך וגמיש ומעליו שריון שטוח וסגלגל המעניק לו מראה ייחודי והסוואה טובה במים עכורים ובקרקע בוצית. הוא מותאם היטב לחיים מימיים - גופו השטוח וקרומי השחייה מאפשרים לו לשחות ביעילות, בעוד ראשו המוארך עם עיניים מוגבהות ואף דמוי חדק מאפשרים לו לנשום ולצפות בסביבתו גם כשהוא סמוך לפני המים.

צב רך צעיר
צב רך צעיר | צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים

בישראל מתקיימות אוכלוסיות טבעיות של הצב הרך בנחלי החוף, אך הן מצויות בסכנה בשל פגיעה בבתי הגידול, זיהום, צמצום מקורות מים וטריפת ביצים. רשות הטבע והגנים פועלת לצד חוקרים מהאקדמיה, רשויות נחל, רשויות ניקוז ומתנדבים רבים לשימור המין באמצעות שיקום נחלים, ניטור אוכלוסיות, הגנה על קינים, לצד הקמת חוות הדגרה ומחקר להעשרת הידע על מאפייני המין ושיפור פעולות השימור.

ברשות הטבע והגנים מזכירים כי כלל מיני הצבים בישראל הינם חיות בר מוגנות האסורות בפגיעה, במידה ונתקלתם בצבים באזור מגוריכם - ניתן לדווח על כך למוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639*.