שיקום היערות באזור ירושלים: "זה סיפור שייקח 15 שנה"

הנוף השרוף שמלווה את הנהגים על כביש 1 לא עומד להשתנות בזמן הקרוב. לשיקום 15 אלף הדונמים של היערות שנשרפו בהרי ירושלים באביב 2025 ייקח זמן, אבל לתמונה המדכאת והמפויחת יש גם צד חיובי.

"הטראומה הזאת של השרפה היא גם הזדמנות", מסביר ד"ר גלעד אוסטרובסקי, יערן ראשי ומנהל אגף הייעור בקק"ל. "היא מאפשרת לנו לעצב את נוף היער העתידי, שיהיה יותר מותאם, יותר עמיד ובעל חוסן מוגבר גם לשינוי אקלים. אז עם כל הצער והמראה העגום – האזור יכול להפוך ליער חזק יותר. העצים שנשרפו היו בחלקם בני 60, והנוף ישתנה כשהעצים החדשים והמשוקמים ירימו ראש ויהיו בגובה של כמה מטרים שוב - זה סיפור שייקח בערך 15 שנה".

שיקום היערות מחולק לכמה שלבים, ולא ניתן להשלים אותו באירוע נטיעות המוני. הליך כזה מצריך סבלנות, מחקר ועבודה איטית בהתאם לצרכי הטבע. תחילה מטפלים באזורים שבהם מבקרים אנשים ומפנים עצים שמהווים סכנה עקב החשש שיקרסו, ולאחר מכן משקמים מתקנים כמו ספסלים, שבילים, אתרי הנצחה מצפורים ומתקני רעייה - כמו מעברי בקר וגדרות.

"המפתח הוא שלביות וסדר עדיפויות", אומר ד"ר אוסטרובסקי. "מתחילים בדברים הכי דוחפים ובטיפול בבטיחות - כלומר עצים שקרסו באתרים קולטי קהל, ולאחר מכן עוברים בכל דרכי הקהל, שזה יכול להיות עשרות קילומטרים, ומבצעים כריתת עצים במרחק של 25 מטרים בכל צד של הדרך בעקבות החשש שהם יקרסו. בחלקים מסוימים שהם פחות נגישים, אנחנו מאפשרים בהם התפתחות טבעית וספונטנית".

לאחר שרפה, הקרקע ביער רגישה ביותר לסחף ולאיבוד משאבים שעלול להיגרם מעלייה של כלים מכניים או מגרירת עצים, כפי שמתאר ד"ר אוסטרובסקי. "לכן אנחנו מנסים למעט ככל הניתן בהתערבות בשטח, והגדרנו שאנחנו מחכים לפחות שנה, שיעבור חורף, ואז נעשה מיפוי של כל השיחים והעצים שנשרפו על פי משתנים כמו נגישות לקהל, נגישות לעבודה ונצפות", הוא אומר. "השטחים בנגישות גבוהה ובנצפות גבוהה, למשל כמו ליד כביש 1, יקבלו עדיפות ושם ניכנס עבודה יותר מסיבית של כריתה והוצאת העץ השרוף".

איך יודעים אם עץ מת או מסוגל להתאושש?

"במקרים כאלה של שרפה כל כך גדולה, עושים בדיקה ויזואלית", מציין ד"ר אוסטרובסקי. "אם העץ שרוף כולו ורואים שאין ירוק, אין עלים שעושים פוטוסינתזה, אז בעצם אין לו סימן חיים. במקרה שיש עץ עם כותרת ירוקה, שזה החלק העליון, אנחנו בדרך כלל נחכה שיעבור חורף ונראה אם הוא מתחיל להתאושש".

ד"ר אוסטרובסקי מתייחס גם לקשר בין זני העצים לקצב ההתחדשות שלהם, ומסביר כי בעוד עצים רחבי עלים כמו אלון ואלה יודעים להתחדש מהענפים או מצוואר השורש, לאורנים יש מנגנון הישרדות שונה ומרשים לא פחות: "עצי המחט מתחדשים מזריעים – שזה זרעים שנובטים והם עמידים בחום, ובעצם כך מתפתח דור חדש באופן טבעי. בחום החזק של האש, האורן מפיץ את הזרעים לכל עבר ואז אחרי שרפה אנחנו רואים נביטה מאסיבית מאוד".

ד"ר אוסטרובסקי מדגיש כי ההתחדשות של האורן יכולה להיות כל כך עוצמתית ורחבה, עד כדי שבמטרה לייצר יער מגוון ועמיד יותר, כמה שנים לאחר שרפה גדולה - עובדי קק"ל עסוקים בעיקר בדילול אורנים צעירים. "זה תהליך שנעשה באמצעות מזמרות ומסורים, במטרה לכוון את צורת הצומח שתשרת את המטרה שלנו".

מאיפה מגיעים העצים שנוטעים?

"כל השתילים שלנו מתקבלים מזרעים משטחי קק"ל", מסביר ד"ר אוסטרובסקי. "יש לנו צוות שנקרא מדור זרעים ומשתלות, שאוסף זרעים מעצים ושיחים שבהמשך הופכים לשתילים בשלוש המשתלות שלנו בצפון במרכז ובדרום. אנחנו לא סתם אוספים, אלא משתדלים שהתהליך יהיה תהליך השבחה - כלומר לאתר מינים מצטיינים בעלי עמידות והתאמה. אנחנו בונים את המערכת כך שהם יינטעו באזור הגיאוגרפי שמהם נאספו הזרעים".