עשרות אלפי תושבים נחנקים - ואין אכיפה: המפגע המסוכן שמדאיג תושבים ברחבי הארץ
גל שרפות פסולת פיראטיות מחניק את יישובי קו התפר • תושבים מדווחים על לילות בלי אוויר ועל ילדים שחווים קושי נשימתי ונשארים בבית • "אנשים שמים סמרטוט רטוב מתחת לדלת, אין אפשרות לשבת בחוץ", תיאר אחד מהם • הרשויות מזהירות מפגיעה בריאותית חמורה, ולמרות שהמשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי הציגו תוכניות - המצב רק מחמיר • התושבים: הזמן אוזל, חייבים פתרון שורש

תושבים לאורך קו התפר מדווחים בחודשים האחרונים על החרפה דרמטית בזיהום האוויר, שנגרם מגל הולך וגובר של שריפות פסולת פיראטיות בשטחים הסמוכים. לדבריהם, האכיפה הדלה והיעדר פתרונות פסולת מוסדרים הפכו את התופעה ל"מכת מדינה" שמשפיעה כבר על כ-250 אלף ישראלים.
טליה, תושבת שוהם ואימא לשניים, תיארה מציאות יומיומית קשה: "אנחנו כלואים בבית בעקבות זיהום האוויר החמור משריפת פסולת מעבר לקו הירוק. הילדים חווים קושי נשימתי, חלק מההורים משאירים אותם בבית. האיטום יוצר לחות ועובש, ואנשים מתעוררים בלילה מהחדירה של המזהמים. אפילו מטהרי אוויר צריך לרכוש מכספנו הפרטי. זו מציאות שמשלבת סכנה בריאותית מיידית ומתח מתמשך".
גם בשוהם עצמה, ובעיקר בשכונת הדרים, תושבים מדווחים על לילות שלמים שבהם לא ניתן לפתוח חלונות: ילדים מאחרים לבתי הספר, חלקם כאמור נשארים בבית, והתושבים מתלוננים על חוסר הנחיות מהמשרד להגנת הסביבה.

גלית שאול, ראש המועצה האזורית עמק חפר, התריעה כי שריפות הפסולת הפכו לאיום רוחבי: "זה פוגע באיכות החיים וגורם לנזק סביבתי ובריאותי כבד. נפעל משפטית מול המדינה. בנוסף לשריפות, נחל אלכסנדר מזוהם משפכים פלסטיניים בכמויות אדירות. לאחר מאבק ממושך המדינה הקצתה כ-250 מיליון שקל למתקן טיהור חדש - אבל השריפות חייבות להיפסק".
תום עמית, אב לשני ילדים בקיבוץ בחן שבמועצה, סיפר כי מזבלה פיראטית חדשה הפכה את האזור לבלתי נסבל: "הריח חריף כמו גומי שרוף. אנשים שמים סמרטוט רטוב מתחת לדלת, מפסיקים לעשות ספורט בערבים. אין אפשרות לשבת בחוץ, הילדים והמבוגרים שואפים עשן. המפגע רק הולך ומחמיר".
אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, הזהיר כי מקור העשן אינו רק גזם: "שורפים ניילונים של חממות, גם מעבר לקו וגם בתוך ישראל. אפשר ממש לראות את שכבת העשן שוכבת על היישובים בלילה. זה בלתי נסבל ומסוכן". לדבריו, המועצה תילחם עד שיוטלו קנסות כבדים ויופעל פיקוח משמעותי: "לא נמתין עד שיקרו מקרי חולי קיצוניים".

על רקע לחץ ציבורי הולך וגובר, התקיים אתמול בכנסת דיון בוועדת הפנים שעסק בגל השריפות הפיראטיות ובזיהום האוויר החמור הנגרם לתושבי קו התפר. לדיון הגיעו בין היתר ראשי רשויות ובהם אילן שדה וסגניתו קרן מיכאלי מהמועצה האזורית מנשה, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל שלומית שיחור רייכמן, נציגי הרשויות המקומיות, מומחי סביבה ונציגי הממשלה.
בדיון הוצגו עדויות התושבים על הלילות שבהם "אי אפשר לנשום", לצד טענות הרשויות בדבר מחסור באמצעי אכיפה והיעדר פתרונות תשתיתיים. חברי הוועדה דרשו מהממשלה להציג בתוך זמן קצר תוכנית פעולה ברורה - הן לטיפול במפגעים והן ליצירת פתרונות פסולת מוסדרים שימנעו הצתות חוזרות.
משתתפים בדיון הגדירו את המצב כ"משבר סביבתי-בריאותי שמחייב התערבות דחופה", והבהירו כי המשך העיכוב בהקמת אתרי פסולת מאושרים יחריף את התופעה.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה חה"כ יצחק קרויזר אמר: "זעקת התושבים נשמעת היטב ואנחנו מחוייבים לטפל בתופעה הזו". בנוסף, קרויזר האשים את משרד האוצר: "בסופו של דבר, משם מגיעים התקציבים לגבי חוק הפסולת אותם אנחנו צריכים לקדם. הוועדה הזו תתקע כל סעיף שיגיע לוועדה בחוק ההסדרים, אני אתקע כל אירוע וכל סעיף שיהיה חשוב לאוצר עד שאנחנו נצליח ביחד. המאבק שלנו לאוויר נקי עבור אזרחי מדינת ישראל הוא מחייב. אני כראש הוועדה ואנחנו כוועדה מחוייבים למגר את הטרור הסביבתי הזה".
ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל שלומית שיחור רייכמן זעקה: "מדינת ישראל כולה סובלת מטרור סביבתי של שריפות פסולת פיראטיות, אין פה עניין של ימין ושמאל או מרכז ופריפריה. מה שצריך עכשיו, עוד לפני חוק ההסדרים, זה לדאוג לסיוע תקציבי, תקנים וסמכויות אכיפה מהמדינה שיעזרו לנו להשיב את המשילות בתחום הזה. זו אינה בעיה מקומית או מגזרית זו בעיה לאומית שדורשת פתרון לאומי".

שני גזית, מובילת המאבק בשוהם, הסבירה כי מדובר בכשל תשתיתי עמוק: "כל יהודה ושומרון מתבססת על שני אתרי קצה בלבד. זה יוצר מאות אתרים פיראטיים. בארבעת החודשים האחרונים המצב התפוצץ ו-200 אלף תושבים סובלים. נפגשנו עם גורמים בצבא ובממשלה אבל אין פתרונות. כיבוי נקודתי לא עוזר - פשוט מדליקים שוב. צריך פתרון שורש וטיפול בפסולת בשילוב אכיפה אמיתית".
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשריפות ביו"ש ומהשלכותיהם הבריאותיות והסביבתיות על תושבי האזור ועל אזרחי ישראל בכלל. אף שהסמכויות לאכיפה, אסדרה ופיקוח בתחום הפסולת בשטחי יו"ש מצויות בידי המנהל האזרחי וגופים נוספים, המשרד מסייע רבות בקידום פתרונות ממשיים, בין היתר, באמצעות מימון יחידת 'דוד' למניעת הברחת פסולת מישראל לשטחי יו"ש ומימון קבלן כיבוי שריפות באמצעות העברת תקציבים מקרן הניקיון של המשרד למנהל האזרחי".
"בהמשך להחלטת ממשלה מס' 592 שיזמה השרה סילמן, גיבש המשרד תוכנית אסטרטגית מקיפה הכוללת חקיקה חדשה, הרחבת אכיפה, הקמת מוקד דיווחים מאוחד שיפעל 24/7, תשתיות מודרניות לטיפול בפסולת ופריסת תחנות ניטור נוספות; עיקרי התוכנית הוצגו בתחילת החודש (נובמבר) בדיון חירום שיזם המשרד בהשתתפות ראשי הרשויות, המנהל האזרחי וגורמי מקצוע".
"על אף עיכוב במתן התייחסות משרד הביטחון, המשרד מקדם את הנושא בעקביות, ובהמשך לכך הועברה פנייה דחופה מטעם השרה והמנכ"ל למנהלת ההתיישבות במשהב"ט, בדרישה למתן עדיפות גבוהה לנושא לצורך אישור הצעת המחליטים ויישום מעשי של התוכנית והפתרונות המוצעים, בהקדם האפשרי".

תגובת המתפ"ש: "המנהל האזרחי מכיר את תופעת שריפות הפסולת הבלתי חוקיות ברחבי יהודה ושומרון, ופועל למגר את התופעה תוך השקעת משאבים ותקציבים רבים. בתוך כך, יחידת איכות הסביבה שבמנהל האזרחי מבצעת פעולות רבות יזומות לטיפול במפגעי הסביבה, לרבות פעולות אכיפה, ניטור, איתור וכיבוי של מפגעים בשיתוף גורמי כבאות ורשויות נוספות".
"בחודש האחרון בוצעו עשרות פעולות יזומות לטובת איתור וכיבוי של שריפות, לרבות באזורים המוזכרים בפנייתכם. המנהל האזרחי ימשיך לפעול למען שמירת איכות הסביבה וינקוט אפס סובלנות כלפי גורמים המביאים לזיהום המרחב".
"כמו כן, בתקופה זו נמצא בשלב תכנון של היתר בנייה אתר סילוק פסולת מוסדר בראמון אשר ישמש כפתרון קצה לפסולת הפלסטינית בייחוד מרכז איו"ש וכפרים צמודי גדר (המשפיעים על תחומי הקו הירוק) כגון ביישובי קו התפר, מודיעין, ראש העין ועוד. וזאת כתחליף לפסולת הנשרפת כיום".
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות פועל בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות וגופי האכיפה לאיתור אתרי פסולת פיראטיים, לצמצום מוקדי פסולת ולמניעת שריפות, במטרה להפחית סיכונים סביבתיים ובריאותיים. בנוסף, יזם המשרד דוח מחקרי מקיף בנושא שריפת פסולת, בדגש על פלסטיק, והציג את ממצאיו בוועדות הכנסת כדי לקדם צעדים למניעת שריפות פסולת בלתי מבוקרות".
"המשרד מציין כי שריפת פסולת בלתי מבוקרת עלולה לגרום לנזק בריאותי כתוצאה מחשיפה למזהמים מסוכנים. ואולם, יש לציין כי אין למשרד סמכות רגולטורית בנושא הטיפול בפסולת".

למרות ההבטחות, התושבים לאורך קו התפר מדווחים כי המצב רק מחמיר. לילות ללא אוויר לנשימה, בתים חתומים, ילדים שנשארים בבית ואנשים שמוותרים על פעילות בחוץ - הפכו לשגרה. "הזמן אוזל", אמרו התושבים. "עד שלא יפסיקו את השריפות מהשורש ויקימו אתרי פסולת מוסדרים - נמשיך להיחנק".
