מחקר חושף: בני אדם שמפחדים מעכבישים נוטים להפריז בהערכת גודלם

האם אנחנו רואים את מה שאנחנו מרגישים? במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Cognition and Emotion, נמצא כי בני אדם שמפחדים מעכבישים נוטים להפריז בהערכת גודלם, בעוד שמומחי עכבישים דווקא מדויקים יותר בתפיסותיהם – אף שעכבישים מעוררים אצלם סקרנות ועניין, מה שעשוי גם להיות מקושר להטיה תפיסתית. "פחד רגשי מעוות את הדרך שבה אנו תופסים את העולם – לא רק באי-נוחות, אלא ממש בגודל שאנו 'רואים'. מומחיות, גם כשמלווה בעניין רגשי, אינה גורמת להטיה – ואף עשויה לתרום לדיוק תפיסתי", אמרה הדוקטורנטית יהל דרור בן־ברוך, מעורכות המחקר באוניברסיטת חיפה.

מחקרים רבים תיעדו הטיות תפיסתיות שמתבטאות בהערכות גודל או מרחק מוגזמות כלפי גירויים מאיימים. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב בני אדם עם פוביה מעכבישים, ונתמכת בתיאוריות אבולוציוניות שלפיהן זיהוי מוגבר של סכנה עשוי לשרת את ההישרדות. גם בקרב מומחים תועדו הטיות תפיסתיות בתחומים מסוימים, ואולם הממצאים הנוגעים להשפעת מומחיות על תפיסת גירויים רגשיים אינם עקביים. הדוקטורנטית יהל דרור בן־ברוך, פרופ' נגה כהן מהמחלקה לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה וד"ר יורם צביק מהמחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה ביקשו לבחון אם מומחיות עשויה להוביל להטיות תפיסתיות דומות לאלה שנמצאו אצל מי שחווים פחד מעכבישים.

שילוב בין איום לרלוונטיות

במחקר השתתפו 169 בני אדם, בני 70-18, שחולקו לשלוש קבוצות: בני אדם בעלי פחד גבוה מעכבישים; מומחים לעכבישים; ובני אדם חסרי פחד – ששימשו כקבוצת ביקורת. כל המשתתפים התבקשו להביט בתמונות של עכבישים, פרפרים וצרעות, ולהעריך את גודלו של כל יצור בהשוואה לזבוב, ששימש כנקודת ייחוס. למרות שהתמונות הוצגו בגודל זהה, בפועל היו הפרפרים הגדולים ביותר, אחריהם העכבישים, ואילו הצרעות היו הקטנות ביותר. נוסף על כך, כל משתתף התבקש לדרג עד כמה כל תמונה הייתה נעימה או לא נעימה לצפייה. קבוצת המומחים כללה סטודנטים למדעי החיים שלמדו קורסים על עכבישים ודיווחו על עניין בתחום. השיוך לקבוצות נעשה על פי שאלון שמודד פחד מעכבישים, וגם פחד מפרפרים או מצרעות נבדק, כדי לוודא שהתגובות נוגעות רק לעכבישים.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצאו הבדלים ניכרים בתפיסת הגודל של העכבישים, לעומת גודל הצרעות והפרפרים בקרב חברי הקבוצות. קבוצת בעלי הפחד מעכבישים העריכה את העכבישים כגדולים באופן ניכר – יותר מפרפרים – למרות שבפועל הם היו קטנים יותר. קבוצת הביקורת העריכה את העכבישים והפרפרים כגדולים במידה דומה – תפיסה לא מדויקת בהתחשב בגודלם האמיתי. חברי קבוצת המומחים, לעומת זאת, הציגו את תפיסת הגודל המדויקת ביותר, ודירגו את הפרפרים כגדולים מהעכבישים, בהתאם למציאות. בדירוגי אי-נעימות, בעלי הפחד מעכבישים דירגו את העכבישים כמאוד לא נעימים. גם קבוצת הביקורת הראתה דחייה מעכבישים, אך מתונה יותר. לעומתם, המומחים דירגו את העכבישים ושאר החרקים כנעימים. הצרעות, אף שהן נתפסות כמאיימות, לא הוערכו כגדולות. "תוצאה זו מרמזת כי עיוות בתפיסת גודל אינו נובע רק מהרגשת איום, אלא מהשילוב בין איום לבין רלוונטיות אישית – כמו פחד ממוקד", אמרו החוקרים.