מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע מפני "דשדוש תפקודי של הממשלה" בטיפול במשבר האקלים. בדוח שפרסם היום (שלישי) בנושא, מציין המבקר כי "מרבית הליקויים שהתרענו עליהם ב-2021 לא תוקנו. זו הרמת דגל נוספת עבור ראש הממשלה והשרים".
הדוח נועד לבחון את התקדמות הממשלה בתיקון הליקויים שנמצאו בדוח המיוחד שפרסם המבקר בנושא משבר האקלים באוקטובר 2021. הדוח שפורסם היום קובע כי "מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות ושורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אבל לא נקטה בכל הפעולות הדרושות". המבקר מתריע כי "היעדר פעולת תיקון ממשית מעמידה את המדינה בפני סיכונים רבים".
"התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריות"
בדוחות נוספים שפורסמו היום בנושאי סביבה, מתייחס המבקר ל"זיהום אוויר חוצה גבולות מיהודה ושומרון". לפי הדוח, מפגעי זיהום האוויר משרפת פסולת פלסטינית התגברו בין השנים 2022-2017 ואף החמירו מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל. "יותר מ-50 אלף תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה בשנים אלו - אבל הוא לא עדכן את משרד הבריאות. מדובר בנזקי בריאות וסביבה של יותר מ-9 מיליארד שקלים עד 2030", נכתב.
"ממצאי הביקורת מעידים על כישלון של המנהל האזרחי לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים ביו"ש שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית", נכתב בהמשך הדוח. הממצאים מעידים גם על "התנערות רבת-שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משרפות אלה. המשרד לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש".
על זיהום האוויר במפרץ חיפה, נכתב כי המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך שלוש שנים (2021-2019) כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר - ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ בשנים 2022-2021. כמו כן, נמצאו "פערים מדאיגים" בין שיעור החריגות שהתגלו בדיגומי הפתע שערך המשרד להגנת הסביבה לבין שיעור החריגות בדיגומים שהמפעלים ערכו בעצמם.
המבקר מותח ביקורת גם על התנהלות משרד האוצר, שלא יישם עד כה החלטה להטלת מס פחמן. הוא מתריע כי בהיעדר יישום מס פחמן, ישראל חשופה למגבלות סחר בעתיד, שעלולות לפגוע בכושר התחרות של יצרניות בישראל. "פעולות האוצר עיכבו ואף בלמו בנושאים מסוימים את היערכות המדינה לטיפול במשבר האקלים", נכתב. לפי אגף התקציבים במשרד האוצר, אי-יישום מס הפחמן יגרע הכנסה של יותר מ-2.5 מיליארד שקלים בשנת 2023, ושל יותר מ-7.5 מיליארד שקלים בשנים 2023 עד 2028 (במצטבר).
עוד עולה מהדוח כי פליטות גזי החממה עלו בשנים 2022-2015 ב-1%. אחרי הקורונה, בשנת 2022 לבדה, נרשם זינוק של 3.5% בפליטות. גם קצב ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות אינו מספק, וב-2030 שיעורו צפוי להגיע ל-19% בלבד, הרחק מהיעד המקורי (30% מאנרגיות מתחדשות). בנוגע לעתיד הרחוק יותר, ישראל טרם הציגה יעד לייצור אנרגיות מתחדשות לשנת 2050.
הממשלה אף עודדה את הביקוש לדלקים מזהמים בשנים 2022-2015 באמצעות הטבות מס שהגיעו לפי 33 מהסכום שהשקיעה בתחום האקלים. ביקורת המעקב העלתה כי בישראל קיים פער של כ-90% בכניסת כלי רכב חשמליים חדשים מכלל כלי הרכב החדשים ביחס לממוצע במדינות אירופה, ושיעורם עדיין נמוך מאוד - כ-1.14% בלבד מכלל כלי הרכב. כמו כן קיים פער ניכר בין שיעור כלי הרכב החשמליים מכלל מצבת כלי הרכב לבין שיעורם לפי היעד של 25% שנקבע לשנת 2030, ועולה ספק אם ניתן יהיה לגשר עליו בתוך כשבע שנים.