בשוודיה הכריזו היום (שני) כי פרופ' קתלין קריקו מהונגריה ופרופ' דרו וייסמן מארה"ב הם הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2023. הם זכו בפרס היוקרתי בעקבות התרומה לפיתוח חיסוני mRNA שהובילו בין היתר לחיסוני קורונה. מחקרם שתרם לפיתוח חיסוני הקורונה וחיסונים מתקדמים נוספים נערך באוניברסיטת פנסילבניה.
מזכיר ועדת הפרס סיפר במסיבת העיתונאים כי שוחח עם פרופ' קתלין קריקו שטענה כי היא "המומה". לדבריו גם פרופ' וייסמן היה המום: "שוחחנו כמה דקות לפני ההכרזה, הוא היה אסיר תודה". פרופ' דרו וייסמן הוא אימונולוג יהודי-אמריקני ופרופ' קתלין קריקו היא ביוכימאית מהונגריה. השניים חקרו יחד את השינויים ב-RNA, שנדרשים להפוך אותו למתאים לחיסונים. הם יקבלו פרס בשווי של כמיליון דולר (10 מיליון קרונות שוודיות) בטקס שייערך בחודש דצמבר בשוודיה.
מה הם חיסוני mRNA?
לפי מכון דוידסון לחינוך מדעי, החיסונים ה"קלאסיים" משתמשים בנגיפים מוחלשים או מומתים המוזרקים לבני אדם כדי לעורר תגובה חיסונית נגדם. הרעיון של חיסון RNA שליח הוא שאין צורך להזריק נגיפים, או חלבונים של הנגיף. במקום זאת, מזריקים RNA שליח - עותק של הגן, שלפי ההוראות הרשומות בו נוצר החלבון של הנגיף. ה-RNA השליח שמוזרק לגוף נכנס לתאים והתאים עצמם מייצרים את החלבון בכמויות גדולות, מציגים אותו לתאי מערכת החיסון ובכך מעוררים תגובה חיסונית.
וייסמן וקריקו הובילו את פריצת הדרך לחיסוני RNA. כבר בשנת 1990 פרסמו חוקרים אחרים שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מקודד. אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית – אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש.
ייצוב המולקולה
בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, וייסמן וקריקו מצאו שאם מייצרים מולקולת RNA עם שינויים כימיים מסוימים, המנגנונים שגורמים לדלקת לא מופעלים, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ומייצר את החלבון הרצוי בכמות מספקת להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים שניסו בעכברים טיפול עם מולקולות RNA קצרות נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים, שיטה שהותאמה בהמשך גם ל-RNA שליח.
חיסוני הקורונה הוכיחו שהטכנולוגיה הזו מאפשרת פיתוח חיסון נגד מחולל מחלה חדש ולא מוכר בתוך חודשים אחדים, ושהחיסון מייצר תגובה חיסונית יעילה ביותר. כיום חברות כגון פייזר ומודרנה מפתחות חיסוני RNA למחלות נוספות, ביניהן מחלות נגיפיות וסרטן.
מחקר בלי תקציב
קתלין קריקו נולדה ב-1955 בסולנוק שבהונגריה, וסיימה דוקטורט בביולוגיה באוניברסיטת סגד. מ-1978 היא עסקה בחקר RNA במעבדה בארצה, אך ב-1985 המעבדה איבדה את המימון ולכן עברה לארצות הברית. לאחר השתלמות פוסט-דוקטורט קצרה, היא התקבלה למשרת חוקרת באוניברסיטת פנסילבניה, וב-1990 החלה לחקור את התחום של טיפול באמצעות RNA שליח. ב-1995 היא איבדה את המימון למעבדה שלה, אך נשארה בכל זאת באוניברסיטה.
דרו וייסמן נולד בארצות הברית ב-1959. בשנת 1987 הוא קיבל תואר דוקטור לרפואה (MD) ודוקטורט (PhD) מאוניברסיטת בוסטון עם התמחות באימונולוגיה. הוא עשה תקופת התמחות בבתי חולים ובמכוני הבריאות הלאומיים (NIH) אצל אנתוני פאוצ'י (Fauci), לימים היועץ המדעי של נשיא ארה"ב בתקופת הקורונה. ב-1997 קיבל משרת חוקר באוניברסיטת פנסילבניה, שם חברה אליו קריקו.
בעבודתם המשותפת הם פתרו את הבעיה העיקרית של חיסוני RNA, הטכנולוגיה שהובילה לפיתוח החיסונים הנוכחיים. ב-2013 עזרה קריקו להקים את חברת bioNtech שנרכשה לאחר מכן ע"י פייזר והייתה הבסיס לפיתוח חיסוני ה-RNA של החברה. וייסמן וקריקו זכו על עבודותיהם בפרסי גאיירדנר, לסקר, הורביץ ו-Breakthrough Prize על פיתוח חיסוני הקורונה.
פרסים קודמים - ובהמשך השבוע
בשנה שעברה זכה החוקר השוודי סוונטה סבו על פיתוח שיטה לקביעת רצף ה-DNA של מיני אדם קדומים. הוא נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם לפליאוגנטיקה ומחקריו פורצי הדרך סייעו מאוד להבנת התפתחות האדם.
בהמשך השבוע צפויים בשטוקהולם להכריז על שורת פרסים נוספים ובראשם הזוכים בפרס נובל בפיזיקה, וביום רביעי – בפרס נובל בכימיה. ביום חמישי יוכרז הפרס בספרות, ביום שישי – פרס נובל לשלום. הפרסים יוענקו ביום השנה למותו של מייסד הפרס, אלפרד נובל. סכום הפרס הועלה השנה ל-11 מיליון קרונות שוודיות שהם כמיליון דולרים.
הפרופסורים קתלין קריקו ודרו וייסמן יגיעו בחודש יוני להענקת פרס הארווי. הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.