ספר תהילים מהתקופה הביזנטית נמצא בחפירה ארכיאולוגית באמצע שטח אש צה"לי, הממוקם כ-17 ק"מ מדרום-מזרח ירושלים. ממצאי החפירה שפורסמו היום (רביעי) חשפו כתובת נדירה ביוונית, שמהווה ניסוח מחודש למזמור תהילים פ"ו - "תפילה לדוד".

את החפירה הארכיאולוגית המדעית הראשונה שבוצעה במבצר הורקוניה שבמדבר יהודה הובילו ד"ר אורן גוטפלד ומיכל הבר מהאוניברסיטה העברית. החוקרים חפרו באתר במשך ארבעה שבועות, והתמקדו ב-2 שטחי חפירה עיקריים: בקצה הדרום-מערבי של הפסגה נחשפו קטעי ביצורים מימי בית שני, ובהם חומה ומגדל שמירה. "בביצורים מבחינים באלמנטים אדריכליים המזכירים את התמונה בהרודיון, כחלק מחזון בנייה של הורדוס - בקנה מידה מצומצם יותר", הסביר גוטפלד. "ייתכן שהעבודה נעשתה בידי אותם מהנדסים ובנאים".

האתר במדבר יהודה (צילום: מיכל הבר, האוניברסיטה העברית)
האתר במדבר יהודה | צילום: מיכל הבר, האוניברסיטה העברית

במהלך החפירה, התגלתה על רצפת הטיח של האולם אבן בנייה גדולה שמונחת על צידה. עליה הופיע צלב, ותחתיו נרשמו בצבע אדום כמה שורות של טקסט ביוונית עתיקה, שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה. החוקרים פנו להאפיגרף ד"ר אבנר אקר מאוניברסיטת בר אילן כדי שיעזור בפענוח הטקסט, ונמצא כי מדובר בפרפרזה לפרק פ"ו בספר תהילים. "כמה שגיאות תחביר שנעשו בתעתיק מעידות שכותב השורות לא דיבר יוונית כשפת אם, אלא היה יליד האזור, אולי אפילו מקומי, ודובר שפה שמית", אמר אקר.

בהמשך החפירה באולם התגלתה גם טבעת זהב זעירה, בקוטר של כס"מ אחד בלבד, שמתאימה לילד או לילדה. הטבעת משובצת באבן טורקיז ועליה חרוטה כתובת בכתב ערבי קדום – "משאללה" או "כך אללה רצה". ד"ר ניצן אמיתי-פרייס, מומחית לאפיגרפיה ערבית מהאוניברסיטה העברית, הסבירה: "סגנון הכתב מתאים לראשית התקופה האסלאמית, בימי הח'ליפות האומאית במאות השביעית והשמינית לספירה. קיים מאפיין ייחודי בכתובת, כאשר המילה הראשונה והשלישית כתובה בכתב ראי, דבר שאולי מעיד על שימוש הטבעת כחותם".

טבעת זהב זעירה משובצת טורקיז עם החריטה: "כך אללה ר (צילום: טל רוגובסקי, האוניברסיטה העברית)
טבעת זהב זעירה משובצת טורקיז עם החריטה: "כך אללה רצה" | צילום: טל רוגובסקי, האוניברסיטה העברית

בחלק הצפון-מערבי של ההר, המשלחת הסירה שכבות מפולת של אבני בנייה שקרסו מהקומה העליונה אל תוך אולם בקומת מרתף של מבנה רחב. לאורך הקירות הפנימיים שולבה אומנות, והדבר מרמז על הימצאות קשתות תומכות בתקרה ובקומה העליונה - אך הן לא שרדו.

האתר נבנה כאחד מסדרה של שבעה מבצרי מדבר שנוסדו בימי בית שני בידי החשמונאים בסוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה-1 לפני הספירה, וקרוי על שמו של יוחנן הורקנוס. מאוחר יותר, הרחיב ושיפץ אותו הורדוס הגדול. הגדולים והידועים מבין שבעת מבצרי המדבר הם מצדה והרודיון.