מצוינות מדעית דורשת גיוון - מחקרים שנעשים על כמה שיותר פלחי אוכלוסייה מרקעים שונים. הצורך בגיוון קיים לא רק במחקרים במדעי החברה והרוח אלא גם במדעים המדויקים ובעולם הרפואה, שם פעמים רבות ניסויים נערכו על גברים בלבד והמסקנות הושלכו גם על נשים. בשנים האחרונות יש מי שמנסים לשנות את התמונה ולערוך מחקרים שמשווים בין גברים לנשים, בין זכרים לנקבות, ומגיעים לתוצאות מעניינות. מחקר חדש שנעשה במכון ויצמן למדע בשיתוף פעולה עם מכון פלנק לפסיכיאטריה במינכן, מצא כי גברים ונשים עשויים להגיב אחרת לסטרס.
המחקר נעשה על עכברים והשווה בין זכרים לנקבות באופן שבו חלקים שונים במוחם מגיבים לסטרס. הממצאים פורסמו בכתב העת Cell Reports והם עשויים להוביל להבנה טובה יותר של מצבים בריאותיים המושפעים ממתח, כמו למשל חרדה ודיכאון אך גם השמנה וסוכרת.
את המחקר ערכו נשיא מכון ויתמן פרופ' אלון חן, ד"ר אלנה בריביו וד"ר חואן פבלו לופז. המחקר בחן את פעילות המוח ברזולוציה קטנה, ברמת התא הבודד, ובדק את האזור במוח שפועל בתור מרכז הלחץ בהיפותלמוס. החוקרים ריצפו את מולקולות ה-RNA בתאים בודדים והשוו איך תאים של זכרים מגיבים ללחץ לעומת תאים של נקבות. בסך הכל מופו גנים של יותר מ-35 אלף תאים בודדים.
המיפוי אפשר לחוקרים לזהות שורה של הבדלים בהתמודדות עם מתח - הן סטרס כרוני והן מתח אקוטי שנוצר כתוצאה מאירוע טראומטי. הנתונים הראו כי יש הבדל בתגובה של תאי מוח מסוימים, כאשר ההבדל המרכזי היא בתאים אוליגודנדרוציטים - תאים שתומכים בתאי עצב וממלאים תפקיד בוויסות הפעילות המוחית. כשעכברים זכרים נחשפים ללחץ כרוני, התאים במוחם השתנו וגם השתנתה הפעילות סביב התאים האלה. לעומת זאת, כשהנקבות נחשפו ללחץ - לא היה שינוי משמעותי בתאים שנבדקו, והם לא היו רגישים ללחץ.
הממצאים של המחקר חשובים לא רק בשל הגילוי הספציפי לגבי תאים במוחם של עכברים, אלא בשל היכולת של עולם המדע לבחון מחדש את הפרדיגמות הידועות בו. עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, ניסויים רבים, ובהם גם ניסויים קליניים, נעשו רק על גברים, וזאת מתוך מחשבה כי ניסויים בנשים יוכלו להוסיף משתנים רבים מידי. "הממצאים שלנו מחדדים שבכל הנוגע למצבים בריאותיים המושפעים מסטרס – מדיכאון ועד וסוכרת – רצוי מאוד להביא בחשבון את משתנה המין, שכן יש לו השפעה משמעותית על התפקוד של תאים שונים במוח בתנאי לחץ", אומר פרופ' חן.