בדרך לעוברים סינתטיים: צוות מדענים ישראלי ממכון ויצמן למדע הצליח לייצר מודלים של עוברים מתוך תאי גזע, ולגדל אותם במשך 14 ימים במעבדה. היום (רביעי) התפרסם המאמר שלהם בכתב העת היוקרתי Nature. מדובר במאמר שלישי בסדרה של מחקרים שהקבוצה הישראלית מובילה, בניסיון ליצור עוברים מתאי גזע ללא הפריה. מאמר זה מציב אותם בחזית המחקר העולמית בנושא.
עוד ב"מדע וסביבה" - סיקור N12
- מחקר חדש מצא כיצד ניצן להוריד בחצי את הסיכוי למות מסרטן ריאות
- פריצת דרך מדעית: מדענים הצליחו ליצור עוברים סינתטיים
- מחקר חדש: חומרים מסוכנים אותרו במוצרי היגיינה לנשים
את הצוות מוביל פרופ' יעקוב חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן. המדענים יצרו מודלים מלאכותיים מתאי גזע אנושיים, וגידלו אותם מחוץ לרחם עד ליום ה-14. המודלים הללו מכילים את כל הרכיבים המבניים והמערכות שמאפיינות את העובר בשלב זה, ובהם: שליה, שק החלמון, שק השפיר ושאר הרקמות החיצוניות שנחוצות להתפתחות תקינה של העובר.
בריאיון ל-N12 אומר פרופ' חנא כי היום ה-14 להיריון הוא קריטי. "היום ה-14 נחשב לתחנת מעבר חשובה, כי השלב הבא הוא יצירת איברים", מסביר פרופ' חנא. כדי לגדל את העוברים עד ליום הזה, פיתחו במעבדה של פרופ' חנא מכשיר מיוחד, כאשר השלב הבא מצריך מהמדענים להשתמש במכשיר אחר, דמוי אינקובטור. במעבדה ברחובות כבר מסתכלים לעבר המשך התהליך, אך מדגישים כי ייקח עוד זמן לגילוי המדעי הבא.
"למודל שלנו אין מוח ואין לב"
התחום של ייצור עוברים סינתטיים מזמן בעיות אתיות רבות. עם זאת, פרופ' חנא מדגיש כי מדובר בשאלות שהצוות מתמודד איתן מידי יום. "צריך לזכור שיש בעיות אתיות בכל מחקר שאפשר לחשוב עליו", מבהיר פרופ' חנא. "פיזיקה גרעינית חשובה לחקר הגרעין, אבל אנשים יכולים לפתח פצצה גרעינית. לא מונעים חקר וירוסים, שכל כך חשוב לקורונה, רק כי מישהו יכול ליצור וירוס מסוכן. השאלה היא מורכבת יותר - האם התועלת מצדיקה את המחיר האתי?".
"אני מתייעץ עם רבנים ועם אנשי דת ושואל אותם מה זה חיים", אומר פרופ' חנא ומציין כי המודלים שיצר במעבדה לא יכולים להתפתח ולהיות בני אדם רגילים. "לפני שאנחנו מתחילים את הניסוי, אנחנו מוחקים גן אחד בהנדסה גנטית, כך שלמודל אין מוח ואין לב", הוא מבהיר. "כל מי שאנחנו מתייעצים איתו אומר שהדבר הזה לא יכול לחיות, לא יכול לחוש כאב ואי אפשר להגדיר אותו בתור בן אדם".
פרופ' חנא מוסיף כי "אנחנו יודעים לייצר תאים עם פוטנציאל מוגבל בלבד". לכן, לפי פרופ' חנא, יצירת עוברים סינתטיים שמחזיקים היריון שלם מחוץ לרחם - זה נושא שכנראה נשמע עליו בקרוב רק במדע הבדיוני. "המודל העוברי והעובר הסינתטי עדיין רחוק מלהיות זהה לעובר הרגיל", הוא אומר.
הפוטנציאל החדשני שמביא הצוות ממכון ויצמן עשוי לשמש בסיס למחקרים רבים. ראשית, הצוות הישראלי מקרב את המדע להבין מה מתרחש בימי ההיריון הראשונים, שלב שעדיין אין עליו מידע מספק. "רוב המומים המולדים מתרחשים בין השבוע ה-2 לשבוע ה-5 בהיריון. בעתיד נוכל להבין מה קורה שם בדיוק, למה העיוות נוצר", מסביר פרופ' חנא.
"ברמה נוספת - מאוד קשה עד בלתי אפשרי לנסות תרופות על אישה בהיריון, כי אי אפשר לחזות אם זה משפיע על העובר ומפריע לו", הוא מוסיף. לצד ניסויים בתרופות חדשות, ניתן יהיה גם לבדוק יותר לעומק אילו גנים יוצרים אילו מוטציות. "זו פלטפורמה הומאנית שמאפשרת לנתח גנטית מסלולים חשובים", אומר פרופ' חנא.
במחקר השתתפו ד"ר ברנרדו אולדק, אמילי ווילדשוץ, ד"ר ולאדיסלב בונדרנקו, אלחנדרו אגילרה, שאדי טרזי, ממט יונוס קומר, שהד אשיוח'י, דמיטרי לוקשטנוב, ד"ר פרנססקו רונקטו, סרגיי ויוקוב, איתן אריאל, מקס רוז, ניר ליבנת, ד"ר תום שני, קארין ג'ובראן, רוני כהן וד"ר נועה נוברשטרן ממעבדתו של פרופ' חנא במחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון; ד"ר יוסף אדדי וד"ר מירב קדמי מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים של המכון; ד"ר הדס קרן שאול מהמרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד; ד"ר צ'נג ז'או, פרופ' סופי פטרופולוס ופרופ' פרדריק לאנר ממכון קרולינסקה שבשבדיה; ופרופ' וינסנט פאסק מאוניברסיטת לוון שבבלגיה.