בשבועות האחרונים נצפים בחופי המרכז בכלל ובתל אביב בפרט חתולי ים שהגיעו קרוב לקו המים במטרה להתרבות. בעל החיים המיוחד הזה נמצא פה בחודשיים האחרונים כשברי המזל מצליחים לראות ואף לצלם אותו.
"בטריגונים ובגיטרנים בעונת הרבייה שלהם ממש אצלנו בישראל", אומרת ל-N12 רותי יהל אקולוגית ים ברשות הטבע והגנים. "בעונת החיזור והרבייה של טריגונים חדי אף של טריגונים אטלנטיים ושל גיטרנים ששיאה בחודשים מאי ויוני, פרטים רבים מתקבצים במים רדודים יחסית (15-5 מ'). חלק ניכר מהפרטים המתקבצים הן נקבות גדולות ופוריות. הן מתחפרות בחול בזמן ההיריון ונמנעות מתנועה. ניתן לזהות את הטריגונים לפי צורת העפיפון של גופם.
רותי יהל מוסיפה: "כשזכרי הטריגונים מגיעים ראשונים, בחודשים מרץ ואפריל, ואילו הנקבות מגיעות מאוחר יותר. שיא הצפיפות בשמורה הוא בחודש יוני. בתקופה זו היחס בין הזכרים לנקבות מתהפך – מאוכלוסייה שרובה זכרים לאוכלוסייה שרובה המוחלט נקבות. במחקר נמצא כי בחודש מאי מחצית הנקבות שנראו בשמורה היו בהיריון מתקדם. ניתן לזהות נקבות הריוניות לפי שהן מחופרות בחול כמעט ללא תנועה בדרך כלל, וצידי גופן מנופחים מהעוברים שברחמן. צוללים ומשנרקלים חדי עין עשויים להבחין בזכרים הנושכים את סנפירי הנקבות המקובעות במקומן. זהו חלק מתהליך החיזור והרבייה שלהם".
"בחודש יוני מצטרפות למסיבה גם נקבות גיטרן אטלנטי ומספרן עולה בתקופה זו. הגיטרנים שונים במראם ובצורת השחייה שלהם מהטריגונים", מסבירה האקולוגית. "גופם מוארך ומזכיר צורת גיטרה. הם נעים בעיקר בעזרת זנבם, שחייתם מזכירה צורת שחייה של כריש והם בעלי סנפירי גב בולטים. כנראה בשל המראה הזה והימצאותם סמוך לקרקעית הים החולית או ממש עליה הוענק להם הכינוי "כריש חול", אך הם אינם כרישים".
החשיבות המכרעת של האקולוגיה הימית
מערכות אקולוגיות ימיות מספקות לנו, בני האדם, שירותים רבים, והאוקיינוסים והימים מהווים חלק אינטגרלי מקיומנו בכדור הארץ – בין באספקת מקורות מזון, בין בייצור חמצן, בוויסות שינויי אקלים, ועוד. מלבד כל אלה העולם המופלא שמתחת למים מסב לנו גם הנאה ומעורר סקרנות ולא מפסיק להפתיע אותנו בייחודיותו. ואולם היום המערכות הימיות סובלות מלחצים רבים והם מפריעים לתפקודן ופוגעים בהן. מכיוון שבעלי החיים והצמחים לא יכולים לדבר בעד עצמם, האחריות לדאוג להם מוטלת עלינו.
פתרון אחד מיני רבים שעוזר לנו להגן על הסביבה הימית ועל היצורים החיים בה הוא הכרזה על ערכי טבע מוגנים על פי חוק. בישראל ההגדרה של ערך טבע מוגן היא "ערך טבע שלדעת השר להגנת הסביבה יש ערך בשמירתו או סכנה להכחדתו, והוא הכריז עליו כעל ערך טבע מוגן" (מתוך חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998). המשמעות של הכרה בערך טבע כמוגן היא שכל פגיעה בו אסורה על פי חוק, לרבות השמדה, הריסה, שבירה, חבלה, קטיפה, עקירה, נטילה, שליה, הרעלה, שינויה של צורה או של תכונה טבעית של ערך טבע, או הפרעה למהלך התפתחותו הטבעית, לרבייתו או שמירתו.
בדצמבר 2019 הורחבה רשימת ערכי הטבע המוגנים בארץ ונוספו לה גם מינים רבים של בעלי חיים ימיים. הסיבות לכך רבות ונמנה כמה: כדי להגן על מיני מפתח כמו מינים טורפים, שחשיבותם לשמירה על מארג מזון יציב מכרעת; כדי להגן על מינים שבית הגידול שלהם הולך ונעלם; כדי להגן על מינים שמהווים בסיס של בית גידול ומאפשרים למינים אחרים לחיות בו, למשל מיני עשבי ים וספוגים; כדי להגן על מינים נדירים, על מינים בסכנת הכחדה או על מינים שיש סימנים להידלדלות ניכרת באוכלוסיותיהם, ועוד. אנו מציגים כאן כמה מהמינים הימיים המוגנים בים התיכון בארצנו ומספרים מעט עליהם ועל חייהם המיוחדים. את הרשימות המלאות של ערכי הטבע המוגנים אפשר למצוא כאן וכאן.