לפעילות גופנית מתונה עד נמרצת בסוף השבוע יתרונות דומים עבור הלב כמו לפעילות גופנית סדירה במשך כל השבוע - כך מצא מחקר חדש ומפתיע. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהגברת הפעילות הגופנית, אפילו כשהיא מרוכזות ביום או שניים בכל שבוע, עשויה לשפר את התוצאות הקרדיולוגיות", הסביר פטריק אלינור, ממלא מקום ראש אגף הקרדיולוגיה ומנהל שותף של מרכז הלב בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בארה"ב.

עוד בנושא - סיקור N12

חלק מהאנשים עלולים לתמצת את הפעילות הגופנית שלהם ליום אחד עד יומיים בשבוע או לסוף השבוע בלבד, מכיוון שהם מתקשים למצוא זמן בשבוע עבודה עמוס. עם זאת, מחקר חדש מצא שדפוס הפעילות הגופנית בסוף השבוע קשור לסיכון נמוך יותר למחלות לב ושבץ בהשוואה לפעילות גופנית בחלוקה שווה יותר.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ למבוגרים לשאוף לבצע לפחות 150 דקות של פעילות בעצימות מתונה בשבוע, או 75 דקות של פעילות בעצימות נמרצת. עם זאת, לא ברור אם פעילות גופנית מרוכזת יכולה לספק את אותם היתרונות כמו פעילות בחלוקה שווה יותר.

גבר על הליכון (צילום: 123rf)
"הגברת הפעילות הגופנית, אפילו ביום או שניים בכל שבוע, עשויה לשפר את הבריאות" | צילום: 123rf

במחקר בחנו נתונים של יותר מ-89 אלף אנשים, שכולם ענדו מדי תאוצה בפרק כף היד - מכשיר הדומה למד צעדים שמתעד גם מהירות ומרחק - שתיעד את סך הפעילות הגופנית ואת זמן השהות של הנבחנים בעוצמות שונות של פעילות גופנית במשך שבוע שלם.

33.7% מהאנשים במחקר לא היו פעילים (פחות מ-150 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בשבוע), בעוד ש-42.2% היו פעילים בסוף השבוע (לפחות 150 דקות בתוך יום עד יומיים). כ-24% היו פעילים גופנית באופן רגיל (לפחות 150 דקות, כשרוב הפעילות נפרסת על פני מספר ימים). על פי הממצאים, שני דפוסי הפעילות היו קשורים בסיכון נמוך באופן דומה להתקף לב (27% סיכון נמוך למתאמנים בסוף השבוע ו-35% סיכון נמוך יותר עבור הפעילים במשך כל השבוע. אחוזים דומים נמצאו בסיכון לאי-ספיקת לב (38% לעומת 36%), פרפור פרוזדורים (22% לעומת 19%) ושבץ מוחי (21% לעומת 17%).