השאלה כמה ישראל מוכנה לרעידת אדמה עולה לכותרות בכל פעם שאסון טבע כזה מכה באזורנו, כפי שקרה בשנה האחרונה בטורקיה ובמרוקו. בעוד שהחשש שלנו נובע בעיקר מקריסה של בניינים ישנים בערי הגליל והגולן כמו טבריה, צפת וקריית שמונה - יש גורם נוסף שעלול להשפיע על מימדי ההרס, למשל בתחנות כוח ובנמלים שנמצאים במישור החוף.

מחקר ישראלי חדש שפורסם היום (רביעי) בכתב העת היוקרתי Nature Communications שופך אור על תופעה שמכונה "התנזלות קרקע", שגורמת לחלק ניכר מהנזק למבנים ולאבדות בנפש בעקבות רעידות אדמה. "בזמן רעידת האדמה, המבנה של גרגירי הקרקע שמחזיקים אחד את השני מתערער והם מתחילים לזוז. המים מרחיקים את הגרגירים ואז בבת אחת, הם הופכים מקרקע יציבה לעיסה רוויה במים - שלא יכולה להחזיק בניינים ותשתיות", אמר ל-N12 ד"ר שחר בן זאב, שהמחקר הוא חלק מעבודת הדוקטורט שלו במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת שטרסבורג.

התנזלות קרקע בעת רעידת האדמה מהווה סכנה לא רק למבנים - אלא גם לתשתיות. "פעמים רבות הבניין לא נשבר ברעידה אלא קורס בשלמותו על הצד, או צינור שהיה קבוע בקרקע צף למעלה וכתוצאה מזה נשבר. בהרבה רעידות אדמה - זהו גורם הנזק העיקרי", הדגיש בן זאב.

נזקים מהתנזלות קרקע נרשמו באזורים רבים שחוו רעידת אדמה, ובהם גם בישראל. ברעידת האדמה שהורגשה באילת בשנת 1995, חלק מהנזק שנגרם למבנים בעיר נבע מהתנזלות קרקע. רעידות נוספות שהושפעו מאוד מהתנזלות קרקע הן הרעידה באינדונזיה בשנת 2018 והרעידה בטורקיה השנה.

"אחת הקרקעות הרגישות ביותר להתנזלות היא קרקע מלאכותית", סיפר בן זאב. "היום, בישראל, חלק מהנמלים בנויים ככה, המרינות וחלקים קטנים מתחנות הכוח. כל התשתיות שנמצאות על החוף בנויות על פיסות קרקע שלקחו מהים".

"כשאנחנו חושבים על מה שיקרה ברעידת אדמה בישראל, אז חושבים על בית שאן, על חיפה ועל ירושלים. אבל בכל אזור החוף שלנו ואזור עמק זבולון וחיפה, יש קרקעות שמסומנות בסכנה להתנזלות. אם נוסיף עליהן עוד מבנים שנבנים על קרקע מלאכותית - זה מגדיל את הסיכון עוד יותר. תשתיות שבנויות בקרבת החוף או מעבר לקו החוף, והיסודות נטועים בקרקע שהיא רוויה במים - נמצאים בסכנת התנזלות".

המחקר החדש של ד"ר בן זאב מבקש לספק הסברים מדוע תופעה זו מתרחשת גם באזורים שרחוקים ממוקד הרעידה. "התחלנו מתיאוריה פיזיקלית של קרקע ומים ואיך הם משפיעים אחד על השני, הדגמנו את זה באמצעות מודלים ממוחשבים וניסויים במעבדה, והראינו שהתנאים שבהם עשינו את הסימולציות מתאימים למאגר מידע", הוא אמר.

המחקר של הד"ר נעשה בהנחיית פרופ' עינת אהרונוב מהאוניברסיטה העברית, פרופ' רנו טוסה מאוניברסיטת שטרסבורג ופרופ' לירן גורן מאוניברסיטת בן גוריון. תרומתו קשורה גם לתחום שנקרא פלאו-ססמולוגיה, תחום שבו נחקרות רעידות אדמה היסטוריות ופרה היסטוריות שהתרחשו לפני עידן המדידות המודרני.

"כדי לעשות הערכת סיכונים, צריך הערכה סטטיסטית כל כמה זמן מתרחשת רעידת אדמה במגניטודה מסוימת. אנחנו הולכים לסמנים ארכאולוגיים או גאולוגיים ומבינים מתי הייתה רעידת האדמה, באיזו עוצמה ואיפה", הסביר הד"ר. "במחקר אני מראה שהתנזלות של של קרקע יכולה לקרות בעוצמה נמוכה יחסית של הרעדה, אז יש פה פוטנציאל לשנות את האופן שבו הרעידות פורשו עד היום".