ניסינו לשאול את ChatGPT כמה החלטות בני אדם מקבלים ביום. מדובר בשאלה מאתגרת - מהשאלה הפילוסופית, מה בכלל נחשב להחלטה? ועד הבעיה המחקרית לכמת את מספר ההחלטות. ובכן, גם לבינה המלאכותית לא הייתה תשובה מדויקת. "קשה לקבוע מהו המספר המדויק של ההחלטות שאדם מקבל ביום, מכיוון שהמספר יכול להשתנות בהתאם לנסיבות האישיות ולהגדרה של מהי החלטה", הוא פתח ואמר. גם מקור הידע הגדול ביותר בעולם לא ממש יודע איך לענות על השאלה המורכבת הזו. אבל להבדיל מהחשב שיצר דאגלאס אדאמס במדריך לטרמפיסט בגלקסיה, לפחות כאן התשובה אינה 42, אלא קרוב ל-35 אלף החלטות שאדם עושה ביום, כך לפחות מקובל לחשוב בקהילה המדעית.
מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי Cedars-Sinai ניסה לחדור עמוק יותר לתהליך קבלת ההחלטות והצליח לאתר נוירונים בודדים שאחראים על חלק מקבלת ההחלטות שלנו. "כבר המון שנים חוקרים איך המוח שלנו מקבל החלטה בין אפשרויות", מסבירה ל-N12 ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי. "נניח שיש לך שתי חלופות – איזה ספר את רוצה לקרוא? או באיזו מסעדה את בוחרת? הם מנסים להבין איך התהליך מתרחש – איך את מייצרת ערך, איך המוח שם את המשקולות ואומר – 'זה יותר' או 'זה פחות'".
במסגרת המחקר החוקרים עקבו אחר הפעילות המוחית של 20 חולי אפילפסיה - מוחם מנוטר בעקביות, ולכן גם קל לבודד את האזורים הפעילים יותר במוחם. השחקנים שיחקו במכונת מזל ממוחשבת, שאפשרה להם לבחור בכל פעם מכונת מזל אחת מתוך שתיים.
בעצם החוקרים התחקו אחר הפעילות המוחית של הנבדקים בעקבות חשיפה לאפשרויות שמוכרות להן לבין כאלה שהם לא מכירים. "או זו אופציה שאת מכירה, אז היא כבר מקודדת אצלך במוח", מסבירה ד"ר מרגלית ומדגימה על בחירה בין חטיפים במטבחון של המשרד: "במבה וביסלי. רק מעצם זה שאמרתי את השמות, אז האזורים של הערך במוח כבר מקושרים. אבל כשאין לך מידע, נגיד מישהו מביא חטיף חדש שעוד לא טעמת – את לא יודעת מה הטעם שלו, אז ההחלטה תהיה לפי כמה זה דומה למשהו שהכרתי קודם. אני אסתכל עליו, אני אחשוב בצורה אוטומטית למה הוא הכי קרוב מהדברים שאני כבר מכירה, ואז לפי זה המוח יעשה את השקלול. החידוש במחקר הוא שהחוקרים הצליחו לאתר את זה ברמת נוירונים בודדים".
איך אנחנו מקבלים החלטות?
המוח, כאמור, הוא מכונה מסובכת ומשומנת, אך מחולק לאזורים. אחד המוקדים המרכזיים של קבלת ההחלטות נמצא באונה הקדמית, הקורטקס הפרונטלי. "החלק הזה אחראי על קבלת החלטות רציונלית, בין היתר על תכנון, ויסות דחפים, דחיית סיפוקים". מסבירה ד"ר מרגלית. "האזור הזה מקבל את כל המידע מכל מיני אזורים שונים במוח והוא מקבל את ההחלטה".
אך כאמור, קבלת ההחלטות מפעילה כמה אזורים במוח במקביל, כפי שניתן לראות בניסוי שנערך על נבדקים שהוצגה להם חפיסת שוקולד איכותית, ולאחר מכן היא הוצגה לצד המחיר שלה. עם הצגת השוקולד, נרשמה בקרב הנבדקים פעילות נמרצת באזור שבו אנו מייחסים ערך, אך עם הצגת המחיר – הופעל אזור נוסף, זה שאחראי על הכאב. "אנחנו רואים אזור אחר במוח שהפך לכאב – אינסולה. כשאנחנו רואים משהו שקשור לכסף, האזור הזה מתעורר – כשאנחנו מוציאים כסף זה פשוט כואב לנו. לכן המצאת האשראי או הקנייה און ליין הייתה ההמצאה הטובה של ענקיות הטכנולוגיה. אז למעשה מה שאנחנו ראינו זה שאם הכאב גדול יותר מהערך – את לא תקני את המוצר". ד"ר מרגלית מוסיפה כי במחקר החדש הצליחו החוקרים להגיע לקבוצת הנוירונים ששוקלת מה עדיף – לקנות או לא לקנות? "הם הצליחו לבודד את הנוירון הספציפי שאחראי לשקילת הערך ושקילת החלופות", היא מסכמת.