במחקר חדש שהתפרסם היום (חמישי) בכתב-העת המדעי Nature Medicine זיהו מדענים מקבוצת המחקר של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע ועמיתיהם למחקר בישראל ובעולם תת-קבוצה נדירה של תאי כליה. החוקרים חשפו כי תאים אלה הם היצרנים העיקריים של הורמון שנקרא אריתרופויאטין (EPO) ואחראי על הכתבת תהליך ייצור כדוריות הדם האדומות.

המדענים כינו את התאים החדשים תאי "נורן" על שם הנורנות – הדמויות במיתולוגיה הנורדית שטוות את חוטי הגורל של אריג החיים. במכון ויצמן הביעו תקווה כי הממצאים עתידים לפרוץ את הדרך לטיפולים רפואיים חדשניים במצבים שונים של אנמיה, שנגרמים בין היתר בשל פגיעה בייצור ה-EPO - שנובעת ממחלות כליה כרוניות.

מימין: פרופ' עידו עמית, ד"ר ביורט קרגסטין, ד"ר איי (צילום: עידו איתן)
המדענים שהשתתפו במחקר הביעו תקווה שיסייע לפתח טיפולים חדשניים | צילום: עידו איתן

עשרות שנים של ניסיונות לפצח את התהליך

המסע לגילוי התהליך שאחראי לאחת מפעולות החיים הבסיסיות ביותר החל לפני עשרות שנים. הראשון לתעד את הקשר בין זמינות חמצן בסביבה לייצור תאי דם אדומים היה הרופא והחוקר הצרפתי פרנסואה ויול, שהבחין במהלך מסעותיו בפרו בסוף המאה ה-19 כי הדם שלו ושל עמיתיו נעשה סמיך יותר לאחר שנדדו מעיר הבירה לימה הנמצאת בגובה פני הים, לאזור הררי ודליל בחמצן הנמצא בגובה 4200 מטר.

כשני עשורים מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20, שני חוקרים צרפתים נוספים, פול קרנו וקלוטילד-קמי דה-פלנדר, העלו לראשונה את ההשערה שייצור תאי הדם האדומים מווסת על-ידי גורמים בנוזלי הגוף, מה שלימים יכונה המערכת ההורמונאלית, אך רק בשנות ה-70 של אותה מאה – ולאחר 15 שנים של ניסיונות – הצליח הביוכימאי האמריקני יוג'ין גולדווסר לבודד את מולקולת ה-EPO האנושי. גולדווסר סלל את הדרך לייצורו הסינתטי של EPO ולשימוש בו כתרופה מצילת חיים לחולי אנמיה.

בשנים האחרונות, פותחו כמה תרופות לייצור ההורמון מבלי לדעת את זהות התאים יצרני ה-EPO שעליהן הן אמורות להשפיע. "גילוי תאי הנורן יאפשר כעת להבין כיצד תרופות אלה פועלות וחשוב מכך – יאפשר לפתח תרופות וטיפולים חדשים", אמר פרופ' עמית. "בטווח הארוך יותר, עשויות להתפתח גישות טיפוליות חדשות שיאפשרו להפעיל מחדש את תאי הנורן או לחדש את אוכלוסייתם, בדומה לטיפולים פורצי הדרך שפותחו באחרונה למחלת הסוכרת".

הפוטנציאל של זיהוי התאים

במחקר החדש, בעזרת טכנולוגיות ניתוח מתקדמות ברמת התא הבודד שמאפשרות לחקור עשרות אלפי תאים בודדים בו-זמנית ולזהות סוגי תאים נדירים ברקמות, הצליחו לחשוף לראשונה את זהות התאים החמקמקים. התקווה היא שהממצאים יסייעו לא רק לא חולים במחלות כליה כרוניות.

"חולי סרטן רבים מקבלים כיום עירוי דם לפני ניתוחים כדי לשפר את ספירת תאי הדם האדומים שלהם. עירויים אלו עלולים להשפיע לרעה על המערכת החיסונית שלהם ולפגוע ביכולתם להילחם בסרטן בטווח הארוך", הסביר ד"ר ברק רוזנצוויג, אונקולוג אורולוגי בכיר במרכז הרפואי שיבא- תל השומר שהשתתף במחקר. "הממצאים החדשים עשויים לאפשר פיתוח שיטות לעורר את התאים יצרני ה-EPO לפעולה ולשפר את ספירת הדם של המטופלים מבלי לפגוע במערכת החיסונית שלהם".

במחקר השתתפו גם תלמידת המחקר שחר הלוי ממעבדתו של פרופ' עמית, הגנטיקאי פרופ' יוזף פרצ'אל מאוניברסיטת יוטה ופרופ' אסקה וילרסלב ופרופ' פרננדו ראצימו מאוניברסיטת קופנהגן.