על אף ההצהרות הרבות שנשמעו בשנים האחרונות מפי שרי ושרות הגנת הסביבה וגם מראש הממשלה עצמו – ישראל רחוקה שנות אור מהיעדים הסביבתיים שהציבה לעצמה. דוח חריף שפרסם הבוקר (רביעי) ה-OECD מצביע על שורה ארוכה של ליקויים בטיפול בכל הקשור לטיפול בבלימת ההתחממות הגלובלית. רק 5 אחוזים מהאנרגיה של ישראל היא מתחדשת, זאת לעומת 12 אחוזים בממוצע – אחוז שהוא כמעט הנמוך ביותר מכל מדינות ה-OECD.
מחברי הדוח מותחים ביקורת חריפה על ההתנהלות של ישראל בכל הקשור לטיפול בפסולת, היעדר מיסוי על דלקים מזהמים וכאמור אי עמידה ביעדים לשימוש באנרגיות מתחדשות וירוקות. בדוח מפרטים גם את חוסר היציבות הפוליטית בישראל ומעלים סברה כי היא מקשה על קידום חוקים ותקנות סביבתיות. מחברי הדוח ממליצים על גביית תשלום מבתים לפי כמות הפסולת שהם משליכים, כמו גם על אישור חוק אקלים נרחב.
ה- OECD מבקר בדוח את ישראל על ההתמודדות שלה עם משבר האקלים, וטוען כי היא רחוקה מהשגת יעדי האקלים שהיא עצמה הציבה. עיקר הביקורת על אי עמידה ביעד להפחתה של 85% מפליטות גזי החממה עד שנת 2050. בדוח מציינים כי חלקן של האנרגיות המתחדשות בתמהיל האנרגיה של ישראל הוא השני הקטן ביותר ב-OECD ואומרים כי על ישראל לקדם הקמת תחנות כוח סולאריות ולהסיר חסמים מנהליים בדרך לכך, ולהאיץ את השילוב של מקורות מתחדשים ברשת החשמל.
הפוטנציאל גדול - היישום לוקה בחסר
כדי להתמודד עם התלות הגבוהה שלה ברכב פרטי. עוד ממליצים מחברי הדוח לישראל לפתח אסטרטגיה ברורה למעבר לתחבורה דלת-פחמן, ולתעדף השקעה בתחבורה ציבורית. כמו כן, על ישראל לחזק את החיבור בין תחבורה ובין תכנון שימושי קרקע תוך הגברת תפקיד השלטון המקומי. מגזר המגורים המתרחב והולך והשימוש הגובר שלו באנרגיה דורשים יישום מואץ של תקן הבנייה הירוקה המחייב לכלל הבניינים החדשים, וקביעת תקנים של יעילות אנרגטית לבניינים קיימים.
גורם מזהם נוסף שבדוח מציינים הוא ייצר החשמל. בדוח מבקרים את ישראל כי על אף הפוטנציאל הגדול שלה לייצר חשמל מאנרגיה סולארית, רק 8 אחוזים מהחשמל מיוצר באנרגיות מתחדשות. זהו היחס אנרגיות כללית-אנרגיות מתחדשות השני הכי קטן מכל מדינת ה-OECD. למרות שבשנת 2022 משרד האנרגיה החל במהלך לעידוד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, בפועל המצב לא השתפר.
קצב הפיתוח והבנייה בישראל גבוהים מאוד ולמרות שבישראל יש באופן יחסי הרבה שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, גידול האוכלוסייה המהיר מסכן את השטחים הפתוחים שלא נמצאים במעמד מוגן. אחת הדאגות העיקריות מהיעדר שטחים פתוחים מוגנים נובעת מהסכנה לאוכלוסיית בעלי החיים. מספר היונקים שנמצאים בסכנת הכחדה הוא הגבוה ביותר במדינות הארגון – כ-60 אחוזים. על פי הדוח, לממשלה אין כרגע תוכנית מסודרת לשימור המגוון הביולוגי.
זורקים הרבה פסולת ולא ממחזרים
משפחה ממוצעת בישראל משליכה מזון בשווי של כ-3,600 שקלים מדי שנה ואילו כמות הפסולת לאדם בישראל בשנה היא 691 ק"ג – גבוה מאוד ביחס לשאר המדינות. על פי הדוח, אין בישראל הגדרות ותקנים ברורים לטיפול בפסולת ולכן 80 אחוזים ממנה מועברת לאתרי הטמנה. התמריצים הכלכליים שהוצעו לא סייעו להפחתת ההטמנה ולהגברת המחזור או הפקת אנרגיה מפסולת. מחברי הדוח מציעים מנגנון לתשלום על פי מספר הקילוגרמים שמשפחה תשליך לפח - pay as you throw. מטרת ה"קנס" היא לעודד מחזור והפרדת פסולת אורגנית ואיסופה בנפרד ליצירת אנרגיה או קומפוסט.
ויש גם מחמאות, חלקיות. ישראל היא מדינה שלה מצוקת מים מהחמורות בעולם, והחקלאות אחראית בה ליותר ממחצית מצריכת המים. כדי להתמודד עם המחסור במים השקיעה ישראל משאבים רבים בשימוש חוזר בשפכים והתפלת מי ים בקנה מידה גדול. מקרב מדינות ה-OECD, ישראל היא המשתמשת הגדולה ביותר של קולחים מושבים לחקלאות, וההתפלה מבטיחה את אספקת מי השתייה שלה.
כמו כן השיגה ישראל התקדמות ניכרת בשיפור הקצאת המים בין המגזרים השונים ולטבע, על ידי פיתוח ויישום של תוכניות אב לנחלים ומתן תמריצים לחקלאים לצמצום הפקת מים במעלה הזרם. ואולם עדיין יש זיהום של מים עיליים ומי תהום. על ישראל להמשיך ולצמצם את צריכת המים השפירים בחקלאות באמצעות שיפור תכנון הקצאת המים ושימוש בכלי תמחור, לצמצם את עומס המזהמים מחקלאות, ולהשלים שדרוג של תשתיות הטיפול בשפכים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "האמירות החשובות של ה-OECD משקפות את תמונת המצב הסביבתית בישראל, מתוך מטרה לשפר את המדיניות ולשתף בהישגים וביכולות הייחודיות של ישראל. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים העומדים לפתחנו, בין היתר בהתמודדות שלנו עם שינויי האקלים, המגוון הביולוגי והטיפול בפסולת. נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם שותפינו לממשלה והשלטון המקומי כפי שהצבנו כיעד, כדי להשיג את מטרותינו, להתקדם לעבר איפוס פליטות גזי החממה של ישראל, להגיע מ-80% הטמנה כיום לאפס הטמנה ולהפוך פסולת למשאב ולזהב. אנו מקדמים חקיקה תומכת בתחומים אלה בעשייה בשטח הלכה למעשה של רישוי משולב, טיפול משמעותי בפסולת בניין, אסדרה תעריפית של חשמל מפסולת ועוד. לפנינו עבודה רבה, אך אנו נחושים לפעול למען איכות החיים והבריאות שלנו ולמען מדינת ישראל בכל המישורים".
ד"ר משה תשובה, ראש ביה"ס להנדסה מכנית באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב: "מדינת ישראל קבעה יעדים סביבתיים במסגרתם התחייבה לאפס פליטות בשנת 2050 ולצערנו היא לא עומדת בהם, יתרה מזו אנו נסוגים לאחור מכל הבחינות. המשמעות היא עליה בכמות המזהמים, עליה בשימוש בגז טבעי וירידה איטית מידי בשימוש בפחם. עובדות אלו מפתיעות במיוחד לנוכח העובדה שמחיר קילוואט שעה מיוצר ממערכות פוטו וולטאיות עולה כשליש ממחיר קילוואט חשמל המיוצר מדלקים פוסילים".
יקי נוימן מנכ"ל קבוצת דוראל: "הדוח מדגיש את הצורך המיידי בהקמת פרויקטים נוספים של אנרגיות מתחדשות בישראל. ישראל מדינה שטופת שמש, אך קצב ההקמה לא תואם את הפוטנציאל הגלום בה. נעשים כמה מהלכים בכיוון הנכון, כדוגמת פתיחת שוק חופשי לסחר בחשמל המאפשר שילוב מאסיבי של אגירת אנרגיה המסייע במעבר מהתבססות על דלקים מזהמים לאנרגיות מתחדשות, אך יש חשיבות עליונה גם בהקמת גוף מתכלל ובהסרת חסמים בירוקרטיים, המאריכים את משך הזמן הנדרש לחיבור מתקני אנרגיה מתחדשת, לצד השקעה בתשתיות החשמל הקיימות ועידוד שימוש משותף בשטח- הקמת פרויקטים סולאריים על מבנים קיימים, מאגרי מים ופרויקטים אגרו וולטאיים".